יחיד אל דגול מרבבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחיד א-ל דגול מרבבה

יָחִיד אֵ-ל דָּגוּל מֵרְבָבָה, יְבָרֵךְ לְגַבְרָא רַבָּה, אֲשֶׁר אֶת נַפְשִׁי אֲהֵבָה, בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה.

שַׁ-דַּי הוּא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְיִשְׁמֹר בּוֹאוּ וְצֵאתוֹ, כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, וְיֹאמְרוּ לוֹ בָּרוּךְ הַבָּא.

עֶלְיוֹן יְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, וְהוּא יִהְיֶה לְעֶזְרָה לוֹ, אוֹצָרוֹ הַטּוֹב יִפְתַּח לוֹ, יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹבָה.

יָ-הּ יְבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ, שְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיף לוֹ, וְיָשִׂים שָׁלוֹם בִּגְבוּלוֹ, יִהְיֶה לוֹ חוֹמָה נִשְׂגָּבָה.

נוסח השיר לפי כתב יד המחבר

יָחִיד אֵ-ל דָּגוּל מֵרְבָבָה הוא שיר ברכה לאדם חשוב. בעדות המזרח נהגו לשיר את השיר בקבלת פני רבנים או בעלייתם לתורה.

על השיר

השיר נכתב על ידי הרב ישעיה סתהון מחכמי סוריה במאה ה-19. משקל השיר הוא שמונה שמונה תנועות כולל שוואים נעים. האקרוסטיכון הוא "ישעיה". לפי כתב יד המחבר, מקאם השיר הוא "שיגא".

את המילים "אשר את נפשי אהבה", יש שהציעו לשנות ל"אשר נפשי אותו אהבה" או "את אשר נפשי אהבה".[1] בנוסח השיר המודפס בספרי פיוטים נחתמים שני הבתים האחרונים בשורה "יזכה לאחרית טובה",[2] בכתב יד המחבר הבית האחרון מסתיים "יהיה לו חומה נשגבה".

לפי עדותו של מנשה הראל, בעת ביקור הנציב העליון הרברט סמואל בירושלים בשנת 1925 קיבלו את פניו ילדי שכונת הבוכרים בשירת "יחיד א-ל דגול" במנגינת המנון מצרים.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קובץ תורני אור תורה גיליון תקכב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ ראו לדוגמה בספר זמירות ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  3. ^ עדותו של משה הראל סרטון באתר יוטיוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
יחיד אל דגול מרבבה32061115