יחזקאל לופבן
יחזקאל (חזי) לוּפְבַּן (י"ג באב תרפ"ט, 19 באוגוסט 1929 - כ"ט באדר א' תשס"ח, 6 במרץ 2008), שנודע בשם העט "עדו סתר", היה עיתונאי וסופר עברי.
תולדות חייו ויצירתו
לופבן נולד בתל אביב. אביו, יצחק לופבן היה עורך השבועון "הפועל הצעיר" ואיש מפא"י. במלחמת העצמאות לחם חזי לופבן בשורות חטיבת הנגב. במהלך שירותו בפלמ"ח תרגם את השיר הרוסי "היה זה נטשה בליל" ("סטלינגרד")[1]. עם שחרורו משירות חובה התקבל למערכת העיתון "במחנה". לאחר מכן עבד בגלי צה"ל ובעיתון "מעריב" כעורך.
באוגוסט 1956 היה לעורכו בפועל של השבועון "רימון", שמומן על ידי השב"כ והתיימר להיות מתחרה לשבועון המצליח "העולם הזה". במערכת העיתון הכיר את הסופר שלמה טנאי, שהיה עורכו הראשי ואת הכותבים דוד אבידן, אהד זמורה, יעקב אגמון ואריה אבנרי.
בקשר לעבודתו בשבועון אמר לופבן:
כשעבדתי שם לא ידעתי מי עומד מאחורי המגזין, אם כי המטרה שלו הייתה ברורה וידועה והיא תאמה בהחלט את דעותי שלי. אף אחד לא נתן לנו הוראות מגבוה, אבל כאשר היינו זקוקים למידע בנושאים שונים שקבענו לעצמנו, איסר הראל (ראש השב"כ דאז) שהיה 'ידיד העיתון' היה מספק לנו אותו. השגיאה שלנו הייתה שהתמקדנו יותר מדי במאבק נגד 'העולם הזה', כי זה שעמם את הקוראים.
במקביל כתב סיפורי ילדים בעיתוני הארץ שלנו ודבר לילדים בשמו, בשם העט "זאב חצות" ובשם "עדו סתר".
במהלך שנות השישים חיבר, בשם העט "עדו סתר", שורה של ספרי הרפתקאות לילדים, שזכו לביקורות קטלניות מצד מבקרי הספרות על האלימות הרבה שבהם, הגזענות הבוטה כלפי ערבים וסינים ועלילתם הדלה. בין ספרים אלה, שיצאו בהוצאת טברסקי, נמנית סדרת "עוז יעוז" אודות הרפתקאותיהם של איש השירות החשאי עוז יעוז ושל הנער רפי סרדין הלוחמים נגד אויבי המדינה (בהם, פרט למפקדי מחבלים וגנרלים ממדינות ערב, חוזרת דמותו של הגנרל סונג, הוא מאו דזה-דונג). בתגובה לביקורת שהוטחה בו אמר:
אני כותב כמו שילד פשוט חי וחושב ומדמיין. אני לא גורס כי ספר ילדים חייב להיות חינוכי. אנחנו חיים בתקופת מלחמות עם הערבים וזה לא צודק לספר סיפורים נחמדים על עלי זית ופרחים. לילד יש פה פחדים וסיוטים.
סדרה אחרת התמקדה בדמותו של התוכי תוכידס, המתגורר בביתה של משפחה ישראלית ומתעלל בשכניו. הסדרה נולדה כאשר ביקר לופבן אצל המאייר אריה מוסקוביץ' (מ. אריה) ושמע תוכי מקלל מדירת שכנו. לופבן ומוסקוביץ' יצרו סדרה בת שמונה ספרים, אשר נקטלה אף היא על ידי הממסד[2].
בין שאר סגולותיו מצטיין תוכי זה בחיבור שירים קצרים. כך למשל כשהוא מחליט להרוס כביש (בעקבות ויכוח עם השוטר ששון חלפלפי) הוא שר במהלך העבודה את השיר הבא:
הך בפטיש
ואל תישן
ושבור הכביש
כי הוא ישן
ואם מחר
יבוא שוטר
כבר לא יהיה פה
כביש יותר.
וגם כששומר בנמל התעופה דב הוז מחליק לשלולית במהלך רדיפתו אחריו הוא מחבר שיר:
הי שומר עכשיו תדע נא
לא לרמוס קליפת בננה
אמנם שומר אתה קרח
אבל לא כל כך פיקח
ויותר כבר לא תעיז
את התוכים להרגיז.
בנוסף עסק גם בפזמונאות ובין היתר כתב את השיר "ביקשתי אש" שביצעה במקור אילנה רובינא ושחודש בתקליטה השני של מירי מסיקה, שלום לאמונות[3].
מספריו
בשמו
- איש יוצא אל אחיו: שליחותו של גיורא יוספטל אל היהודים, עם עובד, תשכ"ח, 1967
- לוי אשכול, (עם יצחק ערמון), עם עובד, תשכ"ה
- כולם רוצים להיות גדולים: שירים וסיפורים לילדים (ערך יחד עם שלמה טנאי), 1970
בשם העט עדו סתר
סדרת תוכידס
- תוכידס מופיע
- תוכידס מוריד גשם
- תוכידס מוכר עיתונים
- תוכידס משגע פילים
- תוכידס מחשמל גנבים
- תוכידס מתקן כבישים
- תוכידס מנקה ארובות
- תוכידס מלמד ריקודים
סדרת עוז יעוז
- עוז יעוז נגד תניני פרעה
- עוז יעוז נגד רוצחי קנדי
- עוז יעוז נגד החבלן המרקד
- עוז יעוז נגד השליח הסיני
- עוז יעוז נגד קואן הקטלן
- עוז יעוז נגד סאלים חאג'ידא
סדרת המרובע הכחול
יצאה בהוצאת עמיחי
- חבורת המרובע הכחול
- חבורת המרובע הכחול ופרשת הפורץ הענק
לקריאה נוספת
- אלי אשד, מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, הוצאת בבל, 2002, עמ' 48–60, 134–139.
- אוריאל אופק, תנו להם ספרים, הוצאת ספרית פועלים, 1983, עמ' 207–209
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יחזקאל לופבן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3481
- אורן פרסיקו, תשקורת, באתר גלובס, 14 ביולי 2004
הערות שוליים
