שלמה טנאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 191910 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי.

ביוגרפיה

לוחית זיכרון לשלמה ותרצה טנאי

שלמה טנאי נולד בביליץ (בילסקו) שבשלזיה, פולין, ועלה ארצה עם הוריו ואחיותיו בשנת 1929. בשנת 1938 פורסם שירו הראשון, "שעת הצלילים" בעיתון "דבר". בראשית שנות הארבעים יזם וערך, יחד עם משה שמיר, את כתב העת "ילקוט הרעים", ופרסם בו כמה משיריו. נשא את הציירת תרצה טנאי, בתם של יהושע ברנדשטטר ורחל קטינקא. בשנת 1947 הופיע ספר שיריו הראשון "פגישת האוהבים" עם ציורי אשתו.

משנת 1944 היה חבר מערכת הארץ, ועבד בו לסירוגין עד 1966. היה עורך העיתון במחנה, בשנת 1954 היה עורך השבועון לילדים דבר לילדים. בשנת 1956 היה עורכו של השבועון רימון שהוקם (על ידי איסר הראל) על-מנת להתחרות בשבועון העולם הזה ונסגר כעבור חודשים מעטים. החל מ-1967 עבד במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, והיה אחראי על הפקת סרטי תעודה רבים. מעבר לכך תרגם רבים משיריו וכתביו של המשורר היינריך היינה.

היה חבר בוועדת העשור להקמת המדינה, ואז הגה ויזם את רעיון שבוע הספר העברי שנערך לראשונה ב-1959. יו"ר הדירקטוריון של אקו"ם מספטמבר 1973 עד ינואר 1998.

בשנת 1972 זכה בפרס קוגל על ספר שיריו "ניחושים". בשנת 1976 זכה בפרס מרים טלפיר על ספר שיריו "רגלי המבשר". בשנת 1985 זכה בפרס ביאליק על מפעלו בשירה, ובשנת 1999 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים לספרות.

נפטר בתל אביב בשנת 2000 ונקבר בבית העלמין ירקון. במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי תרבות בתל אביב, הוצבה בספטמבר 2017 לוחית זיכרון משותפת לשלמה טנאי ולרעייתו המאיירת והציירת תרצה טנאי בכניסה לבית בו התגוררו ברח' דפנה 20 בתל אביב.

קישורים חיצוניים


הקודם:
יהושע בר-יוסף, דוד שחר
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם חנוך ברטוב

1985
הבא:
יצחק אוורבוך-אורפז, עמוס עוז
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24884357שלמה טנאי