יוקר המחיה
יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.
שינויים ביוקר המחיה במשך הזמן משתקפים במדד המחירים לצרכן (הקרוי לעיתים "מדד יוקר המחיה"). עלייה מתמשכת במדד המחירים לצרכן קרויה אינפלציה, וירידה מתמשכת קרויה דפלציה.
מדדי יוקר המחיה משמשים לרוב כדי להשוות את עלות ההוצאות הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת באזורים גאוגרפיים שונים. את ההבדלים הגאוגרפיים ביוקר המחיה ניתן למדוד במונחים של השוואת שיעורי שווי כוח הקנייה במדינות או בערים שונות בעולם. השוואה מצומצמת בתחום זה נעשית במדד ביג מק, המשווה את מחירו של כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות.
יוקר המחיה גבוה יותר במדינות מפותחות מאשר בשווקים מתעוררים, ואף יותר בהשוואה למדינות מתפתחות. לדוגמה, במדינה נחשלת כגון סומליה ניתן לרכוש בעשרה דולרים כמות סחורות ושירותים אשר גדולה במידה ניכרת מזו שניתן לרכוש באותו הסכום במדינה מפותחת כגון ארצות הברית, אם כי טיב הסחורות וזמינותן ירודים בהתאמה.
מדידת יוקר מחיה
יוקר המחיה נמדד בהשוואה למספר משתנים, בעיקר רמת המחירים והתמ"ג לנפש, המבטא את העושר של כלל תושבי המדינה. אם מחירים במדינה מסוימת גבוהים מהממוצע, אולם גם ההון שבידי התושבים גבוהים במידה דומה - מעשית פירוש הדבר הוא שיוקר המחיה מתאזן ואינו נחשב כגבוה.
על פי הספרות המחקרית, קיים מתאם חיובי בין תמ"ג לנפש לבין רמת המחירים[1].
המדד המשולב של רמת המחירים וכוח-קנייה מכונה PPP, ונמדד על ידי הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות השונות, ומרוכזים על ידי ארגונים שונים דוגמת ה-OECD, במדידות המשוות בין מחיריהם של למעלה מ-3,000 מוצרים ושירותים שונים בכל מדינה.
גורמים שונים מקשים על השוואה מדויקת בין המדינות השונות, וביניהם שינויים בשער החליפין ושינויים בסיווג מוצרים ושירותים לקטגוריות שונות בין המדינות השונות.
יוקר המחיה במדינות ה-OECD
אם משווים בין רמת המחירים לבין התמ"ג לנפש, ישנו מתאם יחסי בין הגורמים, כך שמדינות עם רמת מחירים גבוהה לרוב מתאפיינות גם בתמ"ג גבוה לנפש. בקרב מדינות ה-OECD פערי מחיר מתאזנים בדרך כלל בין החברות השונות בארגון, כאשר מבצעים את ההשוואה לתמ"ג לנפש. מספר מדינות החברות בארגון מעט חורגות מהשוואה זו[1].
על פי גישת מדידת יוקר המחיה על פי השוואה זו, מדינות בהן התמ"ג לנפש גבוה ביחס לרמת המחירים הן כאלו בהן יוקר המחיה נמוך, כאשר בין חברות ה-OECD לשנת 2017 בולטות בין מדינות אלו לוקסמבורג, אירלנד וליטא, ובולטות במידה פתוחה שאר מרבית מדינות מזרח אירופה החברות בארגון, להן תל"ג לנפש נמוך מהממוצע, אולם רמת מחירים נמוכה עוד יותר.
בין חברות הארגון בהן התמ"ג לנפש נמוך ביחס לרמת המחירים, להן ניתן לייחס יוקר המחיה גבוה, בולטות יחסית איסלנד וישראל, ובמידה פחותה גם ניו זילנד ומדינות סקנדינביה.
בישראל
בהשוואת רמת המחירים בין ישראל לארגון ה-OECD, נכון לשנת 2017 רמת המחירים בישראל גבוהה מהממוצע של ה-OECD ב-20%. אם משכללים להשוואה גם את התמ"ג לנפש במדינות השונות, בפועל רמת המחירים בישראל גבוהה אף מעט יותר, ומשוכללת ל-22.8% בהשוואה לממוצע ה-OECD.
עוד טרם הצטרפותה של ישראל ל-OECD, נמדד יוקר המחיה במדינה בהשוואה למדינות החברים בארגון. מאז שנת 2007 ועד שנת 2017 התייקר מדד המחירים בהשוואה ל-OECD ב-36.4% (בעת שהתל"ג לנפש עלה ב-17.6%, והשכר הממוצע הריאלי עלה ב-8.9%), כאשר לאורך 11 שנים אלו בולטות במיוחד 3 קפיצות ביוקר המחיה, בשנים 2008 (עלייה של 15.9% בהשוואה ל-OECD), שנת 2013 (עלייה של 9.9%) ושנת 2017 (עלייה של 6.2%).
שנה | רמת המחירים בישראל (OECD = 100) |
---|---|
2007 | 88 |
2008 | 102 |
2009 | 100 |
2010 | 104 |
2011 | 105 |
2012 | 101 |
2013 | 111 |
2014 | 113 |
2015 | 112 |
2016 | 113 |
2017 | 120 |
מדידת המחירים בענפים השונים במדינות ה-OECD מתבצעת מדי כמה שנים, ומשכללת את רמת המחירים במונחי כוח קנייה (כלומר, בשכלול תמ"ג לנפש). הטבלה מעודכנת בהתאם למדידה של שנת 2017.
השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100 | ||
---|---|---|
ענף בישראל | 2014 | 2017 |
טבק, משקאות אלכהוליים וסמים | 145 | 150 |
דיור, מים, חשמל, גפ"מ ודלקים | 123 | 148 |
ריהוט,ציוד ואחזקת בית | 134 | 121 |
תחבורה | 130 | 122 |
מסעדות ובתי מלון | 129 | 139 |
מזון והמשקאות לא-אלכהוליים | 125 | 137 |
בריאות | 119 | 131 |
תרבות ובידור | 116 | 121 |
תקשורת | 90 | 77 |
ביגוד והנעלה | 103 | 121 |
חינוך | 94 | 112 |
להלן פירוט רמת המחירים בענף המזון בישראל בהשוואה ב-OECD במונחי כוח קנייה (כלומר, בשכלול תמ"ג לנפש). נתוני הטבלה משנת 2014.
ההשוואה אינה מלאה, מכיוון שמוצרי המזון במדינות השונות נבדלים באיכות המזון, והשוואת המחירים עשויה להיות מושפעת משינויים בשערי החליפין. בנוסף, ההשוואה משכללת את הממוצע לכל תת-ענף מבין מוצרים שונים השייכים לאותה קטגוריה, או ממוצע של מוצרים זהים שנמצאים בנקודות מכירה שונות, כך שייתכן מצב בו קבוצת מוצרים יקרה יותר בממוצע, אולם בתוך הקבוצה פריטים שונים או נקודות מכירה מסוימים זולים מה-OECD.
מבין תת-הענפים, רמת המחירים גבוהה בעיקר בענפים בהם מתקיים פיקוח ממשלתי הדוק ומתבצע ניהול מכסות, כמו משקי החלב והביצים[1].
השוואה ל-OECD, ממוצע הארגון = 100 | ||
---|---|---|
תת-ענף בישראל | 2014 | 2017 |
חלב, גבינה וביצים | 167 | 179 |
משקאות אלכוהוליים | 168 | 155 |
מזון אחר | 143 | 166 |
שמנים | 143 | 143 |
לחם ודגנים | 136 | 154 |
משקאות קלים | 137 | 149 |
בשר | 122 | 143 |
דגים | 110 | 124 |
ירקות ופירות | 92 | 96 |
ניסיונות לפתור את יוקר המחיה
לאחר המחאה החברתית בישראל בשנת 2011, שהתמקדה בעיקר ביוקר המחיה, במשך מספר שנים הנושא היה על סדר היום הציבורי ובוצעו מספר מהלכי חקיקה או רפורמה במטרה לשפר את הנושא.
- רפורמות בתחום הדיור - תחום הדיור היה אחד הנושאים המרכזיים במחאת 2011, ובעשור שלאחריה שרי אוצר הציעו מספר מתווים במטרה להקל על יוקר המחיה בתחום הדיור. אף על פי כן, נכון לתחילת 2022 מחירי הדיור ממשיכים לעלות. מחירי הדיור עלו בהתמדה מאז שנת 2008, זאת למרות ניסיונות של ממשלת ישראל לרסן עלייה זו[2]. במרוצת השנים עלו מספר ניסיונות לטפל בכך: מע"מ אפס, מחיר למשתכן, מחיר מופחת, מחיר מטרה, דירה בהנחה, תמ"א 38 ופינוי בינוי.
- הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית - החלה בסוף שנת 2011, ובתוך זמן קצר הביאה לירידה ממוצעת של למעלה מ-50% בעלות התקשורת הסלולרית[3].
- הסכם שמיים פתוחים - ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם בשנת 2013 ואפשר את כניסתן של חברות לואו קוסט רבות להפעלת טיסות בישראל.
- חוק המזון - נכנס לתוקף בשנת 2015 לאחר שנחקק כתוצאה מוועדת קדמי שהוקמה במחאה החברתית של 2011, ובו מספר סעיפים שמטרתם להוריד את יוקר המחיה[4]. בדיקה שבוצעה לאחר 5 השנים הראשונות של החוק, הראתה כי החוק אמנם חסך עלויות לרשתות המזון, אולם בפועל לא גולגל החיסכון לצרכנים, אלא הגדיל את הרווח של הרשתות[5].
- רפורמת ה"ביוש" - נכנסה לתוקף בשנת 2018. משרד הכלכלה כפה הצבת שילוט ברשתות למיניהן. בכל מדף, בצמוד לכתריסר מותגים, נכתב מה המחיר הממוצע, במדינות נבחרות. היא הובילה להורדת מחירים במוצרים שנבחרו ואף בכמה מאלה שלא הוצגו. הרפורמה פקעה במהלך המשבר הפוליטי בישראל[6].
- רפורמת הייבוא - אושרה בשנת 2021. הסרת חסמים ביבוא[7] כמו התרה של כניסת מוצרים לישראל תותר אם הוא בעל תו תקן אירופי או אמריקאי גם אם הם חסרי תו תקן ישראלי[8].
- רפורמת החקלאות - אושרה בשנת 2022. כללה הקלה על יבוא ביצים[9], פירות וירקות[10] יחד עם שינויים נוספים כמו שינוי במבנה פיקוח המחירים על הביצים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נתונים על יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, 2018, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- מדדי מחירים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- יוקר המחיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות (עמ' 4), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- ^ גד ליאור, צחי שדה, למ"ס: שכר הדירה זינק ב-6.5% ביוני בדירות שבהן הוחלף שוכר, באתר ynet, 15 ביולי 2022
- ^ אמיתי זיו, הסכום המדהים שחסכה לנו רפורמת הסלולר - והאם המחירים יעלו בקרוב, באתר TheMarker, 9 במאי 2016
- ^ נורית קדוש, הלפרין: חוק המזון נכשל בהורדת מחירים, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2020
- ^ נורית קדוש, רשות התחרות: יימשך האיסור על ספק להעניק בונוסים לקמעונאים, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2020
- ^ איפה המחיר האמיתי, באתר www.yediot.co.il
- ^ "לא תהיה ברירה לכולם אלא להוזיל מחירים", באתר www.ynet.co.il, 2022-04-16
- ^ האם רפורמת היבוא תוריד את יוקר המחיה? | כלכליסט, באתר m.calcalist.co.il
- ^ מחיר הביצים ירד? אלו עיקרי ההסכם בענף ההטלה כחלק מרפורמת החקלאות, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ האוצר והחקלאים הסכימו על פחות מכסים ויותר יבוא. מתי נרוויח מזה? | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-07-05
34733152יוקר המחיה