מדד ביג מק

מדד ביג מק הוא השוואה של מחירי כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות, שעורך השבועון "האקונומיסט". ההשוואה היא דרך לא פורמלית למדוד את שווי כוח הקנייה של מטבעות, והיא מהווה מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות. כפי שצוין באקונומיסט, זוהי "דרך נוספת להשוות שערי חליפין".

סקירה כללית

"האקונומיסט" הציג את מדד ביג מק בספטמבר 1986 כדוגמה מצחיקה. מאז פרסם כתב העת את המדד מדי שנה. המדד גרם גם להתפתחות המילה "בורגרנומיקס" (בתרגום חופשי לעברית: "כלכלת המבורגר").

ההנחה ביסוד השיטה היא כי שער החליפין בין שני מטבעות צריך באופן טבעי לכוון לכך שכל דוגמה של סחורה ושירותים (או "סל" סחורות מסוים) תימכר במחיר שקול במדינות שונות, כלומר פער מסוים במחיר המוצר אמור להיות מקוזז על ידי פער הופכי בשערי המטבע. אם אין המצב כך, ניתן לנבא שינוי עתידי בשער החליפין (שאם לא כן, יתאפשר ארביטראז' לאורך זמן). במדד ביג מק, ה"סל" הוא כריך של ביג מק יחיד כפי שנמכר על ידי רשת המזון המהיר "מקדונלד'ס".

ביג מק נבחר כיוון שזהו מוצר שניתן להשיגו במדינות רבות, ועם זכיינים מקומיים של מקדונלד'ס קיימת מגמה לניהול מחירי עלות לפי האספקה המקומית. בנסיבות האלה, המדד מאפשר השוואה בין שערי מטבעות רבים.

לדוגמה, אם מחירו של ביג מק בארצות הברית הוא $2.50 ובבריטניה הוא £2.00, צפוי שהשער בין שני מטבעות אלו יהיה 2.50/2.00 = 1.25. אם בפועל דולר אמריקני אחד קונה £0.55 (או £1 = $1.81), אז הלירה שטרלינג מוערכת יתר על המידה ב-44.8% יחסית לדולר (שכן 1.81 > 1.25), על פי השוואת מחירי הביג מק בשתי המדינות (מידע משנת 2005).

מדד ביג מק אינו כלי כלכלי מדעי במיוחד, שכן מחיר הקציצה מושפע מפרמטרים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם: במדינות רבות, מזון מהיר ברשתות בינלאומיות (כמו "מקדונלד'ס") יקר יחסית למזון במסעדה מקומית, והדרישה לביג מק בארצות כמו הודו קטנה במידה ניכרת מאשר בארצות הברית. סיבות אחרות לפערי מחיר הן תחרות מוגברת (או מעטה יותר) בשוק המזון המהיר, בהשוואה לתחרות בארצות הברית, מכסי מגן על מרכיביו השונים של הכריך, ועוד.