שכר ריאלי
שכר ריאלי הוא שכר שהותאם לשינויים כתוצאה מהאינפלציה, באופן המייצג את כוח הקנייה של השכר. לעיתים קרובות משמש השכר הריאלי כמדד ליכולת הצריכה של הציבור, בעיקר של מעמד הביניים.
לפי הנתונים, השכר הריאלי נמצא בסטגנציה (קיפאון) בארצות הברית מאז שנת 1973. אף על פי ששיטת מדידה זו סובלת מפגמים רבים, אנשי ציבור רבים, כגון נשיא ארצות הברית ברק אובמה השתמשו בה כאסמכתה לכך שמעמד הביניים אינו זוכה ליהנות מהעלייה בתמ"ג לנפש.
חישוב שכר ריאלי
את השכר הריאלי ניתן לחשב כ: כאשר
- - שכר
- אינפלציה
לדוגמה, בכלכלה שבה השכר לאורך שלוש שנים הוא:
| שנה | שכר | הערה |
|---|---|---|
| ראשונה | 20,000 | |
| שנייה | 20,400 | 2% יותר מבשנה שעברה |
| שלישית | 20,808 | 2% יותר מבשנה שעברה |
אם ערך האינפלציה הוא 2% בשנה אז אם השכר המוצג לעיל הוא שכר ריאלי המשכורת גדלה ב-2% מדי שנה אחרי שהאינפלציה נלקחה בחשבון, ואילו אם השכר לעיל אינו שכר ריאלי אז השכר הריאלי נותר קבוע. במקרה הראשון בעל המשכורת מקבל בכל שנה משכורת גדולה יותר ומסוגל לקנות יותר, ואילו במקרה השני הוא מקבל משכורת גדולה יותר בצורה אבסולוטית אך העלייה באינפלציה מבטלת את העלייה במשכורת.
תמ"ג לנפש
לעיתים קרובות מתבצעת השוואה בין התמ"ג לנפש לשכר הריאלי, אלא שההשוואה לוקה בחסר, עקב הבדלים מהותיים:
- את התמ"ג לנפש מודדים בעזרת מדד מחירי התוצר בעוד שאת השכר הריאלי מודדים בעזרת מדד המחירים לצרכן.
- התמ"ג לנפש מושפע בצורה דרמטית על ידי שינויים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
קשיים ואי דיוקים בשיטת החישוב
לדעת חוקרים רבים, נתוני השכר הריאלי סובלים מפגמים ואי דיוקים רבים. כך לדוגמה, נתוני הצריכה והחיסכון מספקים תמיכה גורפת ברעיון שרמת חיים עודנה במגמת שיפור, ולא רק לעשירים אלא גם למשפחות בעלות הכנסה נמוכה.
הכנסה לנפש כאלטרנטיבה
אלטרנטיבה פשוטה לשכר ריאלי היא הכנסה אישית לנפש בניכוי אינפלציה. היתרון שלה הוא שהיא לוכדת את כל מקורות ההכנסה - לא רק שכר, אלא ריביות, דיבידנדים, דמי שכירות ורווחים. נתונים הנוגעים בהכנסה לנפש סותרים את הניידות כלפי מטה שנמצאה בשכר ריאלי ומצביעים על כך שאנשים התעשרו באופן עקבי במהלך אותה תקופה.
התעלמות מהטבות שאינן מגולמות בשכר
הנתון על השכר ריאלי סובל מהשמטה בולטת: הטבות נלוות שאינן מגולמות בשכר. בעשורים האחרונים העובדים לוקחים חלק גדול מהצריכה שלהם בצורה הטבות שאינן שכר, כגון ביטוחי בריאות משופרים, פנסיות מוגדלות, תוכנית סיוע לעובד, טיפולי עיניים, טיפולי שיניים, חופשות לידה בתשלום, תוכנית רכישת מניות, הטבות כמו מכונית, טלפון סלולרי ועוד. נתונים אלה אינם נכללים בחישוב השכר. עקב הגידול בהטבות הללו, העובדים בארצות הברית זכו לרווח מצטבר של מעל ל-17 אחוזים מאז תחילת שנות ה-70.
אינפלציה מוטה כלפי מעלה
נתוני ההכנסה לנפש והצריכה הכוללת לנפש נותנות תמונה אמינה יותר בנוגע לרמת החיים מאשר השכר הריאלי, אך גם הן סובלות מפגמים מסוימים. החשוב ביותר, הן נוטות להמעיט בערך העלייה של הרווחים הכלכליים עקב שימוש במדדי מחירים שמוטים את אינפלציה כלפי מעלה. תקלה זו גורמת לרווחים של היום להראות קטנים מכפי שהם באמת, כאשר הם מוצגים במונחים ריאליים. הסיבה לכך היא כי הסטטיסטיקאים אינם מצליחים ללכוד כראוי את המבוא המתמיד של מוצרים חדשים והשינויים הדחופים במוצרים.
- עדכון סל מוצרים בתכיפות נמוכה: מחשבונים נכנסו לשוק בתחילת שנות ה-70, אבל נכנסו למדד רק בשנת 1978; מחשבים אישיים וקלטות וידאו נכנסו רק בשנת 1987; טלפונים סלולריים נכנסו רק בשנת 1998, כאשר כמעט ל-40% ממשקי הבית האמריקאיים היה אחד. העיכוב בהכנסת המוצרים פירושו שהמדד אינו משקף את מה שהצרכנים באמת קונים. חשוב יותר, סחורות ושירותים בדרך כלל יקרים בהתחלה, ולאחר מכן עוברים תקופה של ירידות מחירים עד שהם נכנסים לזרם המרכזי של תרבות הצריכה. מחירם של קלטות וידאו, לדוגמה, נפלו ב-70% לפני שהם נכנסו למדד. המדד פספס את ירידות המחירים, אבל חשבן באופן מלא את עליות המחירים של סחורות ושירותים ישנים יותר.
- הטיה עקב מוצרים משופרים: המחיר של צמיג לרכב עלה מ-13$ באמצע שנות ה-30 ל לכ-75% בשנת 1997. בניכוי העלייה באיכות, המדד מתקנן את העלייה ל-1.5% בשנה. עם זאת, הצמיגים הרדיאליים של היום שורדים פי 10 יותר זמן מאשר הצמיגים מרופדי הכותנה הישנים של פעם. במונחים של עלות ל-1,000 קילומטרים, הצמיגים זולים כיום יותר מאשר אי פעם בהיסטוריה. כלכלן אוניברסיטת ייל, ויליאם נורדהאוס, חישוב כי המחיר של האור, כולל הנורה, גופי תאורה והחשמל, נפל מ-40 סנט ל-1,000 שעות בשנות ה-1880 לעשירית סנט היום, ירידה של 99 אחוזים. על ידי חישובים קונבנציונליים של אינפלציה, לעומת זאת, נורות וגופי תאורה עלו ב-180 אחוזים מאז 1880. המדד מכסה מגוון עצום של מוצרים ושירותים, ותהיה זו משימה קשה להחליט איזה חלק מעליית המחירים צריך להקצות לאיכות מוצרים גבוהה יותר. סטטיסטיקאים ממשלתיים מודעים להטיה שנגרמה על ידי מוצרים חדשים ומשופרים. כדי לשפר את איכות הנתונים, הם עשויים לעדכן את הממד בתכיפות רבה יותר, כל 4 או 5 שנים במקום 11. אפילו עם השינוי, המספרים יחמיצו הרבה מהשינויים וימשיכו להפריז בנתוני האינפלציה ולהמעיט בצמיחה של השכר, ההכנסות והפריון. באמצע שנות ה-90, חוקרים מצאו כי המדד מפריז באינפלציה במעט יותר מאחוז.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשומת אורח: בעיות אמיתיות, בעיות דמיוניות, בלוג "דעת מיעוט", יולי 28, 2013
22376900שכר ריאלי