הרב יוסף שרייבר
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע בסיסי על דרכו הלימודית (עם מקורות). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מידע בסיסי על דרכו הלימודית (עם מקורות). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
 | |
| לידה |
1953 (גיל: 71 בערך) ה'תשי"ד |
|---|---|
| שם מלא | הרב חזקיהו יוסף שרייבר |
| כינוי | רבי יוסלה |
| למד ב | ישיבת פוניבז׳ |
| מקום מגורים | ירושלים |
| השתייכות | מגזר ליטאי |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת מהרי״ל |
| רבותיו |
רבי דוד פוברסקי רבי אלעזר מנחם מן שך רבי שמואל רוזובסקי רבי דב פוברסקי |
הרב חזקיהו יוסף שרייבר (או רבי יוסל, מכונה "הרב" בפי תלמידיו) (נולד בשנת תשי"ד-1954) הוא ראש ישיבת מהרי"ל-אבן ישראל.
ביוגרפיה
נולד בבני ברק לרב פינחס שרייבר ולרייזל בת אברהם יצחק רוטשטיין, שהיה ראש בית היתומים דיסקין בירושלים. נקרא על שם סבה של אמו, חזקיהו יוסף קרלנשטיין. עוד לפני היותו בר מצווה (סביבות 1967)[דרוש מקור] החל ללמוד בישיבת פוניבז', בתקופה זו היה גם משומעי לקחו של הרב גדליה נדל. באמצע שנות ה-70 נישא למינדל, בתו של הרב חיים אהרן טורצ'ין, ראש ישיבת 'מצוינים' בירושלים.
למד בישיבת פוניבז' שם שמע שיעורים מרבי דוד פוברסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך ורבי שמואל רוזובסקי. בתחילת ימיו בישיבה עקב גילו הצעיר היה אביו רבי פנחס שרייבר מגיע ללמוד עימו בישיבה. בתקופה מאוחרת יותר היה מקורב לרבי גדליה נדל והרבה לדבר עמו בלימוד. לאחר נישואיו עבר לירושלים שם למד תקופה קצרה בכולל האברכים של ישיבת בריסק אצל רבי יוסף דוב הלוי סאלוביציק, ולאחר מכן בכולל האברכים בראשות הרב מנדל אטיק.
ישיבת מהרי"ל
בשנות ה-80 נתמנה לר"מ בישיבת מהרי"ל על שמו של הרב יהושע לייב דיסקין בבניין בית היתומים דיסקין. בראשות הישיבה עמד הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי. לאחר שהרב טיקוצ'ינסקי העתיק את ישיבתו לירוחם נתמנה על ידי סבו הרב אברהם יצחק רוטשטיין לראש ישיבת מהרי"ל.
הישיבה כללה קיבוץ בלבד, מתוך הכרה כי שיטתו של הרב שרייבר לא תובן לתלמידים צעירים. היו ראשי ישיבות ובהם הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון שהביעו התנגדות לשיטתו של הרב שרייבר[1], ומספר התלמידים בה לא עבר את המאה. בר"ח אלול התשנ"ח נוסד בה לראשונה שיעור א'. מתכונת זו המשיכה ארבע שנים בלבד ולאחמ"כ חזרה הישיבה למתכונת קיבוץ.
באלול תשס"א - אוגוסט 2001 עברה הישיבה לבית חלקיה. בטקס הפתיחה זכה הרב שרייבר להכרה ע"י המיינסטרים הרבני כאשר הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' הגיע להשתתף בטקס. בראש חודש ניסן תשס"ג עברה הישיבה למודיעין עילית, שוב במתכונת קיבוץ בלבד. מלבד הרב שרייבר, עמד בראשה הרב משה מרדכי קארפ, ששינה את שמה ל"נפש החיים".
לאחר סגירת הישיבה[דרושה הבהרה], שימש הרב שרייבר כעורך ראשי של מהדורת הטור השלם בהוצאת המאור.
בחורף תשס"ו - 2005 חבר הרב שרייבר לרב צבי וייספיש ראש ישיבת אבן ישראל בשכונת רמות בירושלים[2] כאשר שניהם מכהנים בראשות הישיבה.
הישיבה כיום היא בסגנון ישיבת קיבוץ. ומונה כ-40 בחורים. לרוב תלמידיה מגיעים מישיבת פוניבז׳. הרב שרייבר מוסר בישיבה שיעור בשני ורביעי בעיון, ביום שישי על הנלמד בסדר ג׳ בישיבה. ואחת לכמה שבועות ועד בנושאים שונים.
בנוסף פועלים בישיבה שני כוללים האחד של תלמידי הרב שרייבר והאחר מטעם ישיבת הר"ן.
שיטתו בלימוד
הרב שרייבר נחשב בעל שיטת לימוד ייחודית החורגת מסגנון הלימוד שהיה מקובל בישיבות בדורות הקודמים. שיטתו מתמקדת בהבנה פילוסופית שורשית של מושגי יסוד בתלמוד כמו: מהות דיני ממון, בעלות האדם על רכושו, משמעות מעשה הקניין, מהות המצוות והחיובים, והבנת דיני הנהגת הספיקות. בתחומים רבים הרב שרייבר חולק על משנתו של רבי שמעון שקופ כפי שנכתבה בספר שערי יושר. בין היתר מפורסם הוויכוח ביניהם האם טומאה זו מציאות רוחנית[3] או דין הלכתי בלבד[4].
ספריו של הרב שרייבר מתאפיינים בכתיבה בלשון ייחודית ומליצית שלעיתים קשה להבנה עם הערות רבות. על אף שספריו עוסקים בסוגיות הש"ס, פעמים רבות הוא נזקק למושגים כלליים שונים ומבארם באריכות בספריו.
הרב דוד ענבל ביקר מספר יסודות מספריו בקונטרס "דרשו משפט"[5], ומעמיד כנגדן תפיסה שיטתית אחרת. כנגד השגותיו הוציא הרב איתמר לוי, תלמידו של הרב שרייבר, חוברת בשם "דברי הרב" שנועדה להסביר את שיטת רבו.
רבים מן הרמי"ם והמשיבים בישיבת עטרת שלמה הם תלמידיו ודרך הלימוד בישיבה מושפעת מדרכו[דרוש מקור].
משפחתו
- אחיו הרב ישראל בונם שרייבר, ראש ישיבת נתיב הדעת בירושלים.
- אחיו הרב שמעון שרייבר, ראש כולל עטרת שלמה בבני ברק.
- אחיו הרב דוד שרייבר ממנהלי קופת הצדקה קופת העיר.
- אחיו הרב עוזיאל שרייבר, ראש ישיבת עטרת שלמה לצעירים בבני ברק.
- גיסו הוא הרב שמואל יהודה מלר, ר"מ בישיבת פוניבז'.
- חתנו הרב אליעזר לוי, ר"מ בישיבת עטרת שלמה.
- חתנו הרב אברהם דוד קורלנסקי, מראשי כולל טהרות בבני ברק, בנו של רבי בנימין קורלנסקי (חתנו של רבי מיכל יהודה לפקוביץ).
כתביו ושיעוריו
- משק גבים, על מסכת מקואות
- בית היין, על מסכת יבמות, ה'תשע"ג[6]
- טירת כסף, על פרק אלמנה לכהן גדול במסכת יבמות[7]
- מעיין גנים, קונטרס מורחב על דף ט' במסכת כתובות.
- עט סופר, על מסכת גיטין
- אגלי בכורה, על מסכת בכורות
- דברים שנאמרו על מסכת בבא קמא, חוברת הכוללת מקבץ חידושים בעניינים שונים על פרק ראשון במסכת בבא קמא
- מן הדברים שנאמרו בפרק מרובה, אייר-סיון ה'תשע"ב[8]
- מן העידית, על סוגיית "מיטב" בעיקר במסכת בבא קמא
- גזילה, על מה שבין גזילה לנזיקין
- משכיות כסף, על פרק איזהו נשך במסכת בבא מציעא - ענייני ריבית[9]
- חדרי בית, על פרק חזקת הבתים במסכת בבא בתרא[10]
- פי שניים על פרק יש נוחלין במסכת בבא בתרא
- דעת מזימות, על ענייני עדים זוממים
- תגים על התורה
מתלמידיו
- הרב שמעון שרייבר (אין קשר משפחתי), ראש ישיבת יסודות (במושב).
- הרב אברהם קפלן, ראש ישיבת נתיב הדעת.
- הרב ישראל לנדא, ראש ישיבת היכל יצחק. כיהן גם בראשות ישיבת נר זרח בזרועה.
- הרב יהודה הילדסהיימר, משיב בישיבת אור ישראל, חתנו של הרב יגאל רוזן ומחבר הספרים "מהדורא קמא", "מהדורא תנינא" ו"מהדורא בתרא".
- הרב דוד שרייבר (אין קשר משפחתי), ראש קיבוץ בישיבת עטרת שלמה.
קישורים חיצוניים
- כתבי מורינו הגאון ר' חזקיהו יוסף שרייבר, אתר לומדעס'
- דיון בהגותו, בפורום עצור כאן חושבים
- דיון נוסף בפורום ספרים וסופרים
הערות שוליים
- ^ טלי פרקש, פילוסופיה והעיר הקדושה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
- ^ לפניו שימש בתפקיד הרב יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת יד אהרון, שפרש עקב חילוקי דעות עם הרב צבי וייספיש, מקים הישיבה.
- ^ כך סבור רבי שמעון שקופ בספרו שערי יושר, שער ג' פרק ח.
- ^ כך סבור הרב חזקיהו יוסף שרייבר בספרו בית היין אות צג ואילך
- ^ נדפס בסוף ספר "בינה להשכיל" באתר אוצר החכמה
- ^ שרייבר, חזקיהו יוסף בן פינחס, בית היין, ירושלים תשעג, באתר היברובוקס
- ^ שרייבר, חזקיהו יוסף בן פנחס, טירת כסף, תשסד, באתר היברובוקס
- ^ שרייבר, חזקיהו יוסף בן פינחס, מן הדברים שנאמרו בפרק מרובה, ירושלים תשעב, באתר היברובוקס
- ^ שרייבר, חזקיהו יוסף בן פינחס, מן הדברים שנאמרו בפרק מרובה, ירושלים תשעב, באתר היברובוקס
- ^ שרייבר, חזקיהו יוסף בן פנחס, חדרי בית, , באתר היברובוקס
