הרב יוסף משה שכטר
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה אנקדוטלית. יש לקבץ את המשפטים לפסקאות מסודרות ורציפות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה אנקדוטלית. יש לקבץ את המשפטים לפסקאות מסודרות ורציפות. |
 | |||||
| מצבת קברו של הרב שכטר בהר הזיתים | |||||
| לידה |
8 בנובמבר 1914 י"ט בחשון תרע"ה מישקולץ, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1976 (בגיל 62) כ"ט בחשון תשל"ז ירושלים | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה | תרצ"ט | ||||
| למד ב | ישיבת חוסט, ישיבת פרשבורג | ||||
| תפקידים נוספים | רב קהילת 'שירת ישראל' | ||||
| בת זוג | אסתר (שאג) | ||||
| אב | צבי | ||||
| אם | שיינדל (לבית שורץ) | ||||
| חותן | אברהם חיים שאג | ||||
| |||||
הרב יוסף משה שכטר, (י"ט בחשון תרע"ה, 8 בנובמבר 1914 - כ"ט בחשוון ה'תשל"ז, 22 בנובמבר 1976) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).
ביוגרפיה
נולד בעיר מישקולץ שבהונגריה לצבי ולשיינדל לבית שוורץ. הוריו נספו במגיפת כולרה, ודודו יעקב שכטר[1] גידל אותו מילדותו. בצעירותו למד בישיבות חוסט, גלנטה ופרשבורג, והוסמך לרבנות מרבי עקיבא סופר, הרב גרינוולד מגלנטה ומהרי"ץ דושינסקי. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל. בשנת ת"ש נשא את אסתר בת הרב אברהם חיים שאג, מראשי תנועת המזרחי וח"כ בכנסת הראשונה. לזוג נולדו ארבעה ילדים.
היה רב קהילת "שירת ישראל", חבר הנהלת קריית "חתם סופר", חבר הנהלת הארגון הארצי למען השבת, וכן במועצת החברה קדישא קהילת ירושלים. שימש בתפקידים שונים במשרד הדתות, וכן בתפקיד ברבנות הצבאית.
פרסם מאמרים בעיתונות הישראלית. ערך את "ידיעות" המועצה למען השבת. הופיע כנואם פעמים רבות מטעם עירית ירושלים בבית העם, וכן היה מרצה במקומות שונים בארץ.
כרב הכותל
בסוף סיון תשכ"ז (תחילת יולי 1967), הועבר הכותל המערבי מידי צה"ל לשלטונות האזרחיים, והרב שכטר מונה לרב הכותל מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן ורבי יצחק נסים, בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים[2]. בתוקף תפקידו עיצב את כללי המקום במתכונת הנהוגה כיום ושימש כתובת הלכתית למבקרי המקום ודמות רבנית ייצוגית.
בתקופת כהונתו של הרב שכטר חלו במתחם הכותל בין היתר גם השינויים המבניים הבאים:
לקראת תשעה באב, תשכ"ז התחיל חיל הנדסה בהתקנת פנסים וזרקורים להארת המקום כדי שאפשר יהיה לשהות בו גם בלילה, ונהרסו מבנים אשר נמצאו בסכנת התמוטטות. בתקופה זו התמנה האדריכל יוסף שנברגר לשמש יועץ שר הדתות לפיתוח רחבת הכותל. פרופ' בנימין מזר מונה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. העמיקו את רחבת הכותל במטר וחצי וריצפו אותה באבנים. במשך מספר חודשים שימש החלק הדרומי של רחבת הכותל כעזרת גברים, ואילו החלק הצפוני אשר מוגבה יותר משמש כעזרת נשים. החליטו ליישר את השטח הצפוני המוגבה ונחשפה הכניסה מתחת לבנין המחכמה. פינו פסולת ואדמה מתחת לבנין המחכמה עד לקשת וילסון מתחם זה ישמש בהמשך כרחבת תפילה מקורה.
באוגוסט 1968 הודיע הרב שכטר על החלטתו לאסור על צלמים המציעים לתיירים לצלם אותם ליד הכותל תמורת תשלום, לפעול ברחבה התחתונה של הכותל המערבי, לאור תלונות תיירים על היותם מטרד[3].
הרב שכטר כיהן בתפקיד כתשע שנים, עד לפטירתו הפתאומית בכ"ט בחשוון תשל"ז. נטמן בהר הזיתים.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב יוסף משה שכטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4220
- הקרן למורשת הכותל המערבי
הערות שוליים
- ^ חמיו של הרב משה שטרנבוך.
- ^ צה"ל מסר הכותל לשלטון האזרחי, דבר, 3 ביולי 1967
- ^ תוגבל פעילות צלמים ברחבת הכותל המערבי, מעריב, 25 באוגוסט 1968
| הקודם: הרב יצחק אביגדור אורנשטיין |
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים | הבא: רבי מאיר יהודה גץ |
25602233יוסף משה שכטר