רבי יוסף כץ
| לידה | ה'רע"א |
|---|---|
| פטירה | ב' בשבט ה'שנ"א (בגיל 80 בערך) |
רבי יוסף כ"ץ (~ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה ראש ישיבה, ואב בית דין בעיר קרקוב שבפולין, גיסו של הרמ"א.
תולדותיו
משערים שנולד בשנת ה'רע"א, לאביו מרדכי גרשון הכהן, חתנו של רבי יצחק קלויבר מוורמייזא שכיהן כרב בפוזנן והיה גם סבו של המהרש"ל.
בשנת ש"א התמנה כדיין בבית הדין התחתון של קראקא. (בקראקא היו שלושה בתי דין: הראשון, שכונה גם התחתון, שפט בכל ימות החול בדיונים שהתנהלו על סכומים של עד כעשרה זהובים, בתחום סמכותו של השני היו סכומים של עשרה עד מאה זהובים, ובית הדין השלישי - העליון - שפט ממאה ומעלה, שלוש פעמים בשבוע.) לאחר זמן התקדם בתפקידו עד שהפך לאחד משלושת הדיינים הראשיים בבית הדין העליון, יחד עם הרמ"א, שהיה לימים גיסו, וזקן הדיינים רבי משה לנדאו. על בית דין זה כותב הרמ"א שהיה קטן שבכולם, ושגיסו היה נוטה להחמיר בדין[1].
במספר ספרים הוזכר שמו של רבי יוסף כץ בהקדמת התואר "אב"ד", וכך אמנם נחקק על מצבתו שהיה אב בית הדין של העיר. אך לטענת הרב חיים נתן דמביצר תואר זה שכונה בו הוא כינוי כבוד בלבד מאחר שלא היה תפקיד אב"ד כלל בקרקא ובשאר הערים הגדולות בפולין, וראש הישיבה שבעיר היווה את הדמות הראשית והמכריעה. בין היתר מסתמך דמביצר גם על פנקסי הקהילה המאזכרים את הרמ"א ורבי יוסף כץ בלא כל ציון שהיו אב"ד בעיר.[2]
כיהן גם כראש ישיבה בעירו (על פי מצבתו, בה כונה "ריש מתיבתא"[3]).
עמד בקשרי ידידות עם רבים מרבני דורו, בהם בני עירו המהרש"ל ורבי בנימין אהרן סלניק בעל ה"משאת בנימין" וכן המהר"ם פאדובה.
רבי יוסף כץ היה גיסו של הרמ"א וכך הם מתייחסים איש לרעהו.[4]. על פי הגרסה המקובלת היה הרמ"א נשוי (בזיווג שני) לאחותו של רבי יוסף כץ.[5] אך יש הטוענים שהרמ"א נישא לקרענדיל, בתו של רבי משה עברליש שרבי יוסף כץ היה חתנו האחר.[6]
נפטר ביום ב' בשבט ה'שנ"א, שנת פטירת חברו רבי שלמה מלובלין (המהרש"ל השני).
משפחתו
- אשתו, שפרינצא - נפטרה ה' בטבת ה'של"ה
- בנו, ר' תנחום - שימש דיין וגבאי צדקה בעירו. נפטר בכ"ז בטבת שע"ה/ח.
- בנו, ר' אהרן משה - נפטר ט' באדר ה'שע"ו[7]
- בתו - נשאה לרבי שלמה חריף אב"ד בלבוב (בנם רבי יצחק הלוי היה חתן המהרש"א).
- בתו - נשאה את אחיו העשיר של רבי אליהו בעל שם, עמו היה בידידות למרות מחלוקות אודות ירושת אחיו.
- בתו, רבקה - נשאה למרדכי שרנדליס
קישורים חיצוניים
- שאלות ותשובות שארית יוסף
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ יוסף (מרדכי גרשון) כ"ץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 786-785, באתר HebrewBooks
יוסף בן מרדכי גרשון (1510-1591), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית- מוה' יוסף כ"ץ, עיר הצדק, באתר היברובוקס
- נוסח מצבתו של ר' יוסף כ"ץ ואשתו, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט ט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ "כן עשיתי מעשה עם שאר חברים שהסכימו עמי, ומהר"י כ"ץ לא רצה להסכים והיה סבור להטריף הכל, כי כן דרכו תמיד להחמיר" - שו"ת הרמ"א סוף סימן קיא.
- ^ כלילת יופי חלק א, דף ו ע"א והלאה.
- ^ וכן כתוב בשער ספר האגודה שנדפס בקראקא של"א - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19196&st=&pgnum=2.
- ^ ראה למשל שו"ת הרמ"א סימן כד, שו"ת שארית יוסף סימן נח
- ^ ראו למשל: אשר זיו, הרמ"א, (מוה"ק, תשי"ז) עמ' 22.
- ^ הרב שלמה אנגלארד, ישורון יג (תשס"ג), עמ' תשיט.
- ^ ראה אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס, אות תלג
38822527יוסף כץ