יוסף חיים דוויק הכהן
 | |
| לידה |
1870 ה'תרל"א דמשק, סוריה |
|---|---|
| פטירה |
1961 (בגיל 91 בערך) ה'תשכ"א |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
| מקום פעילות | טבריה, מטולה, זכרון יעקב ויסוד המעלה |
הרב יוסף חיים דוויק הכהן (ט"ו בכסלו ה'תרל"א, 9 בדצמבר 1870 –כ' באייר ה'תשכ"א 6 במאי 1961) היה איש ציבור, מורה, מחבר ספרים ופובלציסט בשפה הערבית. הרבה לכתוב מאמרים בעיתונות הערבית בנושאי יחסי יהודים וערבים.
ביוגרפיה
נולד בדמשק שבסוריה לאברהם דוויק הכהן, שעסק בתפירת מדי קצונה לצבא העות'מאני. בצעירותו למד בבית הספר של חברת כל ישראל חברים בדמשק, ובגיל 13 לערך עלו עמו הוריו לארץ ישראל והשתכנו בטבריה, שם למד בישיבה והוסמך לרבנות.
כשבגר נישא לרבקה בת מאיר ניניו, והחל לשמש כמורה בבית הספר של חברת כל ישראל חברים בטבריה. בשל מאבק של חוגים חרדים בעיר כנגד בית הספר האחרון, עבר הרב דוויק לשמש כמורה בבית ספר בזכרון יעקב, ומשם חזר לאחר מספר שנים לבית הספר בטבריה.
עם מינוי הרב רבנו חיים יששכר אבולעפיה בשנת 1911 לחכם באשי של טבריה, נאם הרב דוויק בטקס ההכתרה שנערך בבית הממשלה, והדגיש את היחס החיובי של האימפריה העות'מאנית כלפי היהודים לעומת יחסה השלילי של ספרד ליהודים בתקופת האנקוויזיציה. ממלא מקום קונסול ספרד שנכח בטקס, דרש לכלוא את הרב דוויק, ולהעמידו למשפט באשמת פגיעה בכבודה של ספרד. לבסוף, הכריע קונסול ספרד הכללי מחיפה כי הרב דוויק לא יועמד למשפט, שכן דבריו היו רק ביקורת היסטורית בת מאות שנים על מדינתו. בתקופה זו עזב את טבריה מחשש לרדיפות בשל נאומו, ועבר למטולה, שם שימש כמורה לעברית ולערבית במשך שבע שנים. במקביל, בתקופה זו כיהן כחבר במועצה המחוזית (מג'לס אידארה) בג'דידה.
במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא העות'מאני, ושירת בו במשך שלוש שנים. בחודש בדצמבר 1916 הוטל עליו לומר ווידוי עם נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי לפני שהוצאו להורג באשמת סיוע לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
עם שחרורו מהצבא, החל לשמש כמורה ביסוד המעלה, עד ליציאתו לפנסיה בשנת 1919, אז שוב חזר לטבריה.
בשנת 1955 התפרסם סירובו לעזוב את ביתו בטבריה העתיקה, לאחר הודעת העירייה שבכוונתה להפקיע את קרקעותיו, להרוס את שלושת בתיו ולבנות במקומו בתי מלון וטיילת. התנגדותו הובילה לכך ששר האוצר והרשות לפיתוח קיבלו צו על תנאי מבית המשפט הגבוה לצדק[1]. מנהל רשות הפיתוח, מרדכי שטנר, נחקר גם הוא בידי בית המשפט בשל מעורבות הרשות בניסיון ההפקעה[2].
הלך לעולמו ב-6 במאי 1961 (כ' באייר ה'תשכ"א).
חיבוריו
הרב דוויק חיבר מספר ספרי לימוד ערבית, שבהם השתמש בשיעוריו בבתי הספר, ונותרו בכתב יד. כן כתב מאמרים רבים בעיתונות הערבית למען השלום בין העם היהודי לעם הערבי.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוסף חיים דוויק הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 81
- מצבת קברו, באתר Billion Graves
הערות שוליים
- ^ צו-על-תנאי נגד שר האוצר, עיתון הבוקר, 4 באוקטובר 1955
- ^ מערער על חוקיות הפקעת אדמה בטבריה על ידי הממשלה, עיתון שערים, 4 בינואר 1956
26843188יוסף חיים דוויק הכהן