יום ט"ו שבט הנהדר
יום ט"ו שבט הנהדר
|
|---|
|
יוֹם ט"ו שְׁבָט הַנֶּהְדָּר, רֵאשִׁית פִּרְחֵי סְמָדַר, לֹא תַצְמַח הָאָרֶץ דַּרְדָּר, כִּי אִם פְּרִי עֵץ הָדָר. מַמְתַקִּים מְרֻקָּחִים, וּפֵרוֹת הַמְשֻׁבָּחִים, אוֹכְלִים אוֹתָם וּשְׂמֵחִים וּמְהַלְלִים לָאֵל נֶאְדָּר. רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעֵצִים, יָרוֹן סַנְסַן וְצִיצִים, וּבְמַרְאֶיהָ עוֹלָם שָׂשִׂים, וּבְעֵשֶׂב אֶרֶץ תִּתְהַדָּר. דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, תִּפְרֶה אֶרֶץ וּבְכָל הַר, שָׁנָה זוֹ אוֹרָהּ יִזְהַר, מִנִּיסָן וְעַד אֲדָר. כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם שָׂשִׂים, בְּעֵת הַמִּצְוֹת עוֹשִׂים, וְלַעֲבוֹדָתוֹ רָצִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר. יִבְנֶה לָנוּ עִירֵנוּ, וְיִקְבֹּץ פְּזוּרֵינוּ, וְיִבְנֶה מִקְדָּשֵׁנוּ, בְּרִצְפַּת בַּהַט וְדָר. חָזָק חֲמֹל עָלֵינוּ, וּמֵעַמִּים גְּאָלֵנוּ, וּמְלֹךְ אַתָּה עָלֵינוּ' כִּי מַלְכוּתָךָ לְדָר דָּר. |
"יום ט"ו שבט הנהדר" הוא פיוט לט"ו בשבט העוסק בתיאור השמחה והתפילה ביום זה אשר נכתב במאה ה-19 על ידי רבי מרדכי מסלטון.
אודות הפיוט
הפיוט מסודר באקרוסטיכון לשם המחבר מרדכי. כל בית (למעט הבית הראשון) פותח באות אחת משמו, והבית האחרון פותח במילה חזק.
כל בתי השיר הם מרובעים, כאשר שלוש השורות מתחרזות זו בזו, והשורה האחרונה מתחרזת עם הבית הראשון (א א א ב).
מחבר הפיוט מתאר את סדר ליל ט"ו בשבט שבו אוכלים מיני פירות שונים, ומתפללים לשנה טובה עבור האילנות והפירות, ולסיום מבקש על הגאולה.
הפיוט התפרסם בספרו של רבי אליהו לופס 'בן אביחיל'. נהגו לפייטו בקהילת יהודי חלב במקאם צבא, בלחן 'יא מרא אפרשי אל דאר'.
בי"א בשבט ה'תשס"ג כתב רבי אברהם עדס ענתבי שיר על משקל הפיוט המקורי באקרוסטיכון למילים ט"ו בשבט חזק ”ט"ו בשבט יום הנהדר, בו מרבה בפרי מהודר, עם אשר בארצו הוא דר, כשושנה בין קוץ ודרדר”[1].
קישורים חיצוניים
- ביצועים
יום ט"ו שבט הנהדר, בביצוע אורי אריאלי, סרטון באתר יוטיוב- יום ט"ו שבט הנהדר, בביצוע אליהו מאמייה עם תלמידי מתנ"ס 'מקהלות' חולון, סרטון באתר יוטיוב
- יום ט"ו שבט הנהדר, בביצוע יונתן חן, סרטון באתר יוטיוב