יולנדה דיאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. יולנדה דיאז (נולדה במחוז לה קורוניה ב-6 במאי 1971) היא פוליטיקאית ועורכת דין ספרדייה[1] המכהנת כסגנית ראש ממשלת ספרד מאז 2021, ושרת העבודה והכלכלה בממשלת ספרד מאז 2020. היא חברה בקונגרס הנציגים מאז 2016, והייתה בעבר חברת מועצה בעריית פרול (2003–2012) וחברה בפרלמנט של גליסיה (2012–2016).

ביוגרפיה

יולנדה נולדה בסן ולנטין ב-6 במאי 1971, למשפחה של אנשי איגודים מקצועיים ידועים בגליסיה שהיו מעורבים באקטיביזם נגד המדינה הספרדית.[2][3][4]

דיאז קבלה תואר שני במשפטים מאוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה,[5][6] ומאוחר יותר קיבלה תואר שלישי. עם סיום לימודיה החלה לעבוד כעורכת דין והתמחתה בדיני עבודה.[5]

קריירה פוליטית

דיאז הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של ספרד בגיל צעיר, וב-2003 הפכה לחברה במועצת העירייה בפרול.[7]

היא נבחרה לחברה בפרלמנט ה-9 של גליסיה, כמייצגת מחוז לה קורוניה.

דיאז התמודדה בבחירות הכלליות בספרד ב-2015 (אנ'), והפכה לחברה בבית התחתון של הפרלמנט הספרדי. היא שמרה על מקומה גם בבחירות הכלליות ב-2016, באפריל 2019 ובנובמבר 2019.[8]

שרת העבודה והכלכלה

דיאז מונתה לשרת העבודה והכלכלה בממשלת סנצ'ס השנייה, והושבעה ב-13 בינואר 2020.[9] דיאז, שהציבה את המאבק בעבודה מסוכנת כיעד העיקרי שלה, והבטיחה לבטל את הרפורמה בשוק העבודה מ-2012.[9][10]

כשרת העבודה, דיאז השתתפה במשא ומתן שסלל את הדרך להעלאת שכר המינימום ל-950 יורו לחודש, בנוסף לאיסור של פיטורי עובדים בנסיבות רפואיות.[11][12] בתגובה למגפת COVID-19, דיאז ניהל משא ומתן עם איגודי עובדים ומעסיקים על יישום תוכנית חל"ת, וכן על חקיקת חוק העבודה מהבית.[13]

סגנית ראש הממשלה

ב-15 במרץ 2021, סגן ראש הממשלה פבלו איגלסיאס (אנ') הודיע כי יעזוב את התפקיד כדי להתמודד כמועמד פודמוס בבחירות האזוריות במדריד, שהוקדמו עקב קריסת הממשלה השמרנית של איסבל דיאס איוסו שהוקמה על ידי המפלגה העממית ומפלגת האזרחים, בתמיכת ווקס. כשהכריז על מועמדותו, העביר פבלו איגלסיאס את תפקיד סגן ראש הממשלה ליולנדה דיאז, שקיבלה את התפקיד באופן רשמי באותו יום.[14]

בנובמבר, דיאז הודיעה על כוונתה ליצור פלטפורמה פוליטית להתמודדות בבחירות הכלליות הבאות בספרד.[15] באותו חודש, דיאז גם הודיעה כי עד סוף 2022 יבוטלו רפורמות העבודה בפיקודו של מריאנו רחוי.[16] זה אושר לבסוף ב-3 בפברואר 2022.[17]

ב-18 במאי 2022, דיאז הכריזה בפומבי על איחוד מפלגות חדש בשם סומאר (אנ') לקראת הבחירות, מתוך כוונה להתמודד בבחירות הכלליות בספרד ב-2023 (אנ').[18][19]

לאחר הבחירות, בנובמבר 2023, היא מונתה שוב לאותם התפקידים בממשלתו השלישית של פדרו סנצ'ס.[20]

עמדות פוליטיות

דיאז, עדיין חברה במפלגה הקומוניסטית של ספרד,[21] נמנעת כעת מלהכריז על עצמה ככזו,[22] אף על פי ששיבחה את משטרי פידל קסטרו בקובה והוגו צ'אבס בוונצואלה.[23][24][25][26][27]

בשנת 2021 דיאז כתבה בחיוב על המניפסט הקומוניסטי.[28]

במהלך קמפיין בחירות ב-2023 במדריד, היא הביעה את רצונה להיפרד מהפוליטיקה הדו-מפלגתית.[29] דיאז מתארת את עצמה כאתאיסטית, אך טוענת שהמפגש עם האפיפיור פרנציסקוס, המבקר בקביעות את הקפיטליזם, היה "המפגש החשוב ביותר" בחייה, והשניים שומרים על קשר כי "יש להם כל כך הרבה במשותף".[30]

דיאז מתנגדת בתוקף לקיום משאל עם לעצמאות בקטלוניה ומדגישה שהפתרון היחיד הוא דיאלוג ופתרון של שלום לסוגיה.[31]

היא מבקשת להפחית את שבוע העבודה מ-40 שעות ל-37.5 שעות, ללא כל הפחתה בשכר. היא גם הציעה לפתוח "דיון חברתי גדול" על "רציונליזציה של שעות העבודה", בהתחשב בכך שעובדים ספרדים מסיימים בממוצע את יום העבודה שלהם מאוחר יותר מעמיתיהם האירופים. מפלגות האופוזיציה הימניות התנגדו נחרצות לתוכנית זו. ווקס (מפלגה) טענה שהממשלה רצתה להטיל "טרור קומוניסטי".[32][33]

יחסה לישראל

לאחר מתקפת הפתע על ישראל, ב-12 באוקטובר 2023, גינתה יולנדה את "האפרטהייד הישראלי" נגד העם הפלסטיני.[34]

ב-24 במאי 2024 אמרה כי "פלסטין תשוחרר מהנהר לים", שיש הרואים כסיסמה אנטישמית הקוראת להשמדת מדינת ישראל. היא גם קראה לאיחוד האירופי לבטל את כל ההסכמים עם ישראל.[35][36][37][38]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יולנדה דיאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Olías, Laura (9 בינואר 2020). "Yolanda Díaz, la abogada laboralista gallega que tomará las riendas del Ministerio de Trabajo". eldiario.es. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Bustabad, Lorena (25 בפברואר 2009). "Yolanda Díaz, la niña del PCE". El País. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Pillado, Rafael (1 בספטמבר 2012). "Yolanda Díaz, giro a la izquierda". El País. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Junquera, Natalia (5 בינואר 2019). "Yolanda Díaz, la política que fichó a Iglesias como asesor". El País. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Hernández, Nuria (4 בדצמבר 2019). "Así es Yolanda Díaz, posible nueva ministra de Trabajo: de familia sindicalista, con tres posgrados e íntima de Irene Montero". www.revistavanityfair.es. Vanity Fair. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Díaz Pérez, Yolanda". www.congreso.es. Congress of Deputies. אורכב מ-המקור ב-2020-11-01.
  7. ^ "Yolanda Díaz deja su escaño en Ferrol para ir a la cámara autonómica". www.diariodeferrol.com. Diario de Ferrol. 24 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Rodríguez, Ricardo; Pena, Aida (2 ביוני 2017). "Yolanda Díaz deja la coordinadora de Esquerda Unida tras doce años". cadenaser.com. Cadena Ser. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Pascual Cortés, Raquel (1 בינואר 2020). "Escrivá avanza que reducirá el déficit de la Seguridad Social de forma "rápida" y abordará el sistema de pensiones privadas". Cinco Días (בספרדית). נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ LaInformacion (11 בינואר 2020). "Yolanda Díaz elige al 'duro' Joaquín Pérez Rey como secretario de Estado de Trabajo". La Información (בספרדית). נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "El Gobierno, sindicatos y patronal acuerdan subir el salario mínimo hasta los 950 euros". El HuffPost. 22 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Despido por bajas médicas: Llega el fin del polémico artículo que lo permite". La Vanguardia. 18 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Olías, Aitor Riveiro, Laura (2020-09-25). "Yolanda Díaz, la ministra comunista que arma acuerdos con patronal y sindicatos". ElDiario.es (בספרדית). נבדק ב-2020-11-28.
  14. ^ Riveiro, Aitor (2021-03-15). "Pablo Iglesias deja el Gobierno para ser candidato en Madrid y propone como sucesora a Yolanda Díaz". ElDiario.es (בספרדית). נבדק ב-2021-03-16.
  15. ^ "Yolanda Díaz armará su proyecto político post Podemos 'después de Navidad'". ELMUNDO (בספרדית). 2021-12-02. נבדק ב-2021-12-06.
  16. ^ "Yolanda Díaz insiste en que la reforma laboral se derogará antes de acabar el año: "Cumpliremos con los tiempos"". www.publico.es. 29 בנובמבר 2021. נבדק ב-2021-12-09. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Riveiro, Iñigo Aduriz, Aitor (2022-02-03). "La derecha intenta frenar la reforma laboral en los tribunales tras el error de un diputado del PP". ElDiario.es (בספרדית). נבדק ב-2022-02-04.
  18. ^ Cabanillas, Ana (2022-05-18). "'Sumar': Yolanda Díaz lanza su plataforma para emanciparse de Podemos". elperiodicodeespana (בספרדית). נבדק ב-2022-12-05.
  19. ^ Arrebola, Alberto Ortiz, África Gelardo (2022-05-24). "Yolanda Díaz registra el nombre y el logo de 'Sumar', su plataforma política". elDiario.es (בספרדית). נבדק ב-2022-12-05.
  20. ^ "Yolanda Díaz repite como ministra de Trabajo y vicepresidenta en el nuevo Gobierno de Sánchez". Europa Press. 2023-11-20. נבדק ב-2023-12-02.
  21. ^ "Yolanda Díaz and Spain's new 'new left'". 2021-12-23.
  22. ^ Carreño, Belén; Rodriguez, Elena; Carreño, Belén (7 ביולי 2023). "Yolanda Diaz: leader of Sumar party courts voters with shorter workweek pledge". Reuters (באנגלית). {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Así despidió Yolanda Díaz al dictador Castro: "Con él caminarán los pueblos, hasta siempre comandante"" (בספרדית). 2023-07-14.
  24. ^ "La verdadera cara de Yolanda Díaz: "Reconocemos en Hugo Chávez al más digno libertador"" (בספרדית). 2023-06-19.
  25. ^ "Yolanda Díaz homenajeó a Hugo Chávez en un acto en Vigo en el primer aniversario de su muerte" (בספרדית). 2021-12-09.
  26. ^ "Yolanda Díaz borra de su álbum de memorias sus elogios al chavismo y al castrismo" (בספרדית). 2023-07-18.
  27. ^ "La evolución de Yolanda Díaz: del Che y el chavismo a la 'izquierda cuqui'" (בספרדית). 2023-04-03.
  28. ^ The Communist Manifesto Is Still Haunting the Powerful, jacobin.com (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Burgen, Stephen (3 באפריל 2023). "Spanish minister Yolanda Díaz launches leftwing political party". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Yolanda Díaz describes the audience with the Pope as "very moving"". The Diplomat in Spain. 12 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ En, El Nacional (6 ביולי 2023). "Yolanda Díaz Slams Door On Catalonia Referendum, Urges Dialogue For Resolution". Zenger News. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Manual para 'dummies' neoliberales: por qué es posible limitar los horarios de la hostelería como defiende Yolanda Díaz". www.publico.es. 2024-03-05.
  33. ^ Cortés, Raquel Pascual (2024-01-22). "Choque entre Díaz y Garamendi por la reducción de jornada: los empresarios piden negociarla solo con los sindicatos". El País (בספרדית).
  34. ^ Fernando Heller, Spain’s Sumar leader calls out ‘Israeli apartheid’ against Palestinian people, EURACTIV, ‏12 באוקטובר 2023
  35. ^ מערכת חמ"ל, לשמוע ולא להאמין: כך מדברת סגנית ראש ממשלת ספרד, באתר hamal
  36. ^ יוסי נכטיגל, ‏סגנית ראש ממשלת ספרד: "פלסטין תשוחרר מהנהר עד הים", באתר כיכר השבת, 24 במאי 2024
  37. ^ Mónica Redondo, Ignacio Cembrero, Israel responde al "del río hasta el mar" de Díaz con un 'castigo' a España... y a los palestinos, El Confidencial, ‏24 במאי 2024
  38. ^ Lino Vargas, La embajadora de Israel en España carga contra Díaz por utilizar un "lema de Hamás": "Llama a eliminarnos", El Confidencial, ‏23 במאי 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38723189יולנדה דיאס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יולנדה_דיאס&oldid=2629146"