יוז'ף וסי
| לידה |
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
בודפשט, הונגריה  |
יוז'ף וֵסִי (בהונגרית: Vészi József, נולד בשם וייס[1] ארד, 6 בנובמבר 1858 – בודפשט, 23 בינואר 1940[2]) היה סופר, עיתונאי, עורך, יהודי-הונגרי, חבר הפרלמנט של הונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
קריירה
יוז'ף וסי סיים את בית הספר התיכון בארד; לאחר מכן למד בבודפשט פילוסופיה, ספרות ובלשנות בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה. הניסויים הספרותיים הראשונים שלו היו שירים ליריים שהופיעו בכתבי העת מובהקים לספרות יפה ואחריהם הופיע האוסף בשני כרכים (שירי צער (1879) ו"לה טרוויאטה", שירים לאישה לא נכונה (1881)). אחרי שנת 1877 המשיך לעסוק בעיתונאות. במשך 15 שנה כתב בעיתונות המקומית בשפה הגרמנית. את רוב התקופה הזו בילה בפשטר לויד, בו היה כותב מאמר המערכת והיה גם בעל טור קבוע. במהלך המאבקים בפוליטיקה הכנסייתית באותה תקופה, הוביל וסי מאבקים פובליציסטיים עזים. בתחילת 1894 הפך לראש העיתון "יומן פשט" (Pesti Napló). בסתיו 1896 התפטר מתפקידו כעורך הראשי יחד עם 16 עמיתיו, כדי להקים את העיתון "יומן בודפשט" (Budapesti Napló), בו הפך לעורך הראשי. בין 1899 לבין 1905 היה חבר בית הנבחרים ההונגרי. בשנת 1899 נבחר לפרלמנט ההונגרי מטעם מחוז שבש (Sebes); ובשנת 1901, מטעם הרובע השלישי של בודפשט. הוא התעניין באופן פעיל בענייני היהודים.
בשנת 1905 מונה לראש לשכת העיתונות של ראש הממשלה וזכה למעמד "יועץ" ראש הממשלה. בשנת 1906 עבר לברלין וערך שם את כתב העת "Jung Ungarn". משנת 1911 הקים וערך את "בודפשטר פרסה" (Budapester Presse) בגרמנית. וסי בעל התואר "יועץ חצר" היה באותו הזמן גם נשיא התאחדות העיתונאים של בודפשט, סגן נשיא סלון התמונות ומועדון הנגנים החובבים. הישג משמעותי שלו היה גילויו של כישרון חדש. הוא הביא את המשורר אנדרה אדי לבודפשט והבטיח לו פרנסה וגם אפשרות לפרסומו. באוטוביוגרפיה של נכדתו, מרתה מולנר (אשתו של המשורר ג'ורג' שארקזי), היא ציירה תמונה מלאת חיים על הסלונים היהודים הבורגניים הצבעוניים בבודפשט באותה תקופה.
בשנת 1930 הוענק לו "זר קורווין" (זר קורווין היה עיטור כבוד שהוקם בשנת 1930 על ידי עוצר הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי הימני אנטישמי. העיטור הוענק לאנשים שהגיעו להישגים מצטיינים בתחום המדע, הספרות והאמנות ההונגרית, ובקידום התרבות ההונגרית).
משפחתו
הוריו של יוז'ף וסי היו דיולה וייס ואנה גוטמן. שם אשתו היה פרנצישקה קמניפי (כינויה היה "Ferike")[3]. הבכורה מבין ששת ילדיהם של הזוג וסי הייתה מרגיט וסי, עיתונאית, ציירת וגרפיקאית (שבתה מנישואיה לסופר פרנץ מולנר הייתה מרתה מולנר). הבת השנייה הייתה יולן וסי, אשתו של הסופר לאיוש בירו. ילדיהם הנוספים של יוז'ף וסי ופרנצישקה הם: לנקה וסי (אמה של הציירת אנה מארק מפריז), גאבור וסי (פיזיקאי, ממציא, שהתגורר בלונדון), דיולה וסי (רופא, פרופסור באוניברסיטה) ואדית וסי.
כתביו
- A bánat dalaiból (versek, Budapest, 1879)
- La Traviata. Dalok egy eltévedt nőhöz. (Budapest, 1881)
- Mese a boldog munkásról (Budapest, 1900)
- Hiénák Jókai sírján (röpirat, Budapest, 1904)
- Bánk bán (Németül) (Budapest, 1911)
- משירי הצער (שירים, בודפשט, 1879 )
- לה טרוויאטה. שירים לאישה טועה. ( בודפשט, 1881 )
- סיפור על עובד מאושר ( בודפשט, 1900 )
- צבועים על קברו של יוקאי (עלון, בודפשט, 1904 )
- באנק באן (בגרמנית) ( בודפשט, 1911 )
לקריאה נוספת
- לקסיקון יהודי הונגרי יוז'ף וסי. Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. Online elérés
- לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
- חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIV. (Telgárti–Zsutai). Budapest: Hornyánszky. 1914
- ביוגרפיה מהאלמנך של בית הנבחרים ההונגרי Életrajza az 1901-1906-os országgyűlés almanachjában
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005.
- Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. [Bp.], Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Bp., Béta Irodalmi Rt., 1937.
- A magyar legújabb kor lexikona. Szerk. Kerkápoly M. Emil. Bp., 1930. Europa ny.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Bp., Pallas-Révai, 1893-1904.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
הערות שוליים
- ^ "Életképek Horváth Ádámról". alexandrakonyveshaz.hu. אורכב מ-המקור ב-2013-12-15. נבדק ב-2013-12-15.
- ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VI. ker. állami halotti akv. 89/1940. folyószáma alatt.
- ^ Gyermekei házasságakor mint édesanya Ferike utónévvel volt anyakönyvezve.
