פרנץ מולנר

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פֶרֶנְץ מוֹלְנַר (בהונגרית: Molnár Ferenc; בארצות הברית: Franz Molnar; ‏ 12 בינואר 1878, בודפשט – 1 באפריל 1952, ניו יורק) היה סופר ומחזאי הונגרי-יהודי, אחד מגדולי הסופרים והמחזאים ההונגרים במאה ה-20.

קורות חיים

נולד בבודפשט בשם פרנץ נוימן (Ferenc Neumann) לרופא יהודי מפורסם בעיר. חי ויצר בה כפרנץ מולנר, השם ההונגרי שבחר כשהחל לכתוב. בבגרותו למד משפטים בבודפשט ובז'נבה, עבד כעיתונאי והתחיל להתפרסם כמחזאי. במלחמת העולם הראשונה שירת במשך שנה ככתב צבאי ורשימותיו מהחזית נאספו ב-1916 בספר "מיומנו של כתב צבאי". רשימותיו המתעדות גילויי חום וסולידריות אנושיים בעיצומן של זוועות המלחמה, פורסמו גם ב"ניו יורק טיימס", על אף שהונגריה וארצות הברית היו משני צידי המתרס. מולנר חי מספר שנים בצרפת, שהעניקה לו את אות לגיון הכבוד, והיגר לארצות הברית מאימת הנאצים במלחמת העולם השנייה, כנראה ב-1940. נפטר בניו יורק כפראנץ מולנר – הגרסה האמריקאית של שמו.

ב- 19 במאי 1906 נשא לאישה בבודפשט את מרגיט וסי בתם של העיתונאי וחבר הפרלמנט ההונגרי-יהודי יוז'ף וסי ופרנצישקה קמניפי. בשנת 1907 נולדה בתם מרתה מולנר (לימים מרתה שארקזי, רעייתו של הסופר ההונגרי-יהודי ג'ורג' שארקזי שנספה בשואה. הנישואין התדרדרו במהרה והם התגרשו בשנת 1910.

כסופר ידוע מולנר בעיקר כמחבר "הנערים מרחוב פאל" (A Pál utcai fiúk), המתאר את סיפורן של שתי חבורות ילדים נערים יריבות שנלחמות מלחמת חורמה על מגרש ריק בבודפשט. הספר הוא יצירה קלאסית של ספרות ילדים ונוער, האהובה בעולם כולו בגלל האופן האמין והנוגע ללב שבו מתוארים חיי היומיום של הילדים ומטופלים הנושאים של חבורות נוער - עימותים וסולידריות. זהו קרוב לוודאי הספר ההונגרי הידוע ביותר בעולם.

ספריו לילדים

יוסי (1902) — קורות ילד יהודי בסביבה מתנכרת.
הנערים מרחוב פאל (1907. תר' רות כץ ושאול קנצלר בשם מחניים או איזהו גיבור, 1940; מרדכי ברקאי, 1984) — סיפור מלחמתם של ילדי רחוב פאול ביריביהם, תלמידי בית-הספר הריאלי. חבורת רחוב פאול נתאגדה ליחידה צבאית, שכל "לוחמיה" קצינים, זולת חייל פשוט אחד, הלא הוא נֶמֶצֶ'ק הקטן; אבל ברגע הגורלי של הקרב הוכיח הטוראי נֶמֶצֶ'ק כי מסירותו של חייל פשוט עשויה לעלות על זה של בעלי הדרגה. החייל הקטן והאמיץ הביא את הניצחון, אך שילם על כך בחייו.
אגדת הזאב (1913)
ערדל הזכוכית (1924)
הפיה הטובה (1930)
הגברת כחולת העיניים (ניו-יורק 1942) — מעשייה סמלית על בובת חלון-ראווה שקמה לתחייה.
בן-לוויה בגלות (1952) — פרקי אוטוביוגרפיה.