סינדרלה
סינדרלה, או לכלוכית בשמה העברי, היא המעשייה הנפוצה בעולם. ל'סינדרלה' קיימות מאות רבות של גרסאות מעמים ומתרבויות שונות. מקור המעשייה איננו ידוע בבירור; יש המחשיבים את הסיפור היווני על רודופיס (המאה ה-7 לפני הספירה) לגרסה הקדומה ביותר של הסיפור שהועלתה על הכתב[1]. המעשייה הפכה עם השנים למפורסמת ולאחת המעשיות הקלאסיות והאהובות ביותר. הגרסאות הכתובות הראשונות שפורסמו ונודעו היו מאת: ג'מבטיסטה בזילה (1634), שארל פרו (1697) והאחים גרים (1812). הסיפור עובד לשלל סרטים לאורך השנים, בהם הגרסה המצוירת של דיסני. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב
תקציר הסיפור על פי שארל פרו
הסיפור מספר על נערה טובת לב ששמה אלה שהתייתמה מאמהּ בקטנותה. אביה נשא אישה יהירה וגאוותנית. ולה שתי בנות. בתום טקס הנישואים התגלה פרצופה האמיתי של האם החורגת. היא ובנותיה המרושעות הפכו את אלה למשרתת שלהן. בתום עבודתה הייתה מתיישבת בתוך האפר, לכן דבק בה הכינוי "סינדרלה" ( באנגלית cinder-Ella).
התפנית בחייה של סינדרלה מגיעה כשהנסיך מכריז על נשף. בני משפחתה של סינדרלה מוזמנים לנשף. בערב, בני הבית יוצאים לנשף, סינדרלה נשארת ופורצת בבכי. הפיה הטובה, עוזרת לה להגיע לנשף בעזרת קסם, היא משנה את בגדיה לבגדי נסיכה. הפיה מזהירה את סינדרלה שבדיוק בשעת חצות יפוג הקסם והכל יחזור להיות כפי שהיה. כאשר מגיעה סינדרלה לארמון, הנסיך מבחין בה מיד, ומכבד אותה מאד. רבע שעה לפני חצות עוזבת סינדרלה את הנשף.
נשף נוסף נערך בארמון וסינדרלה יוצאת גם אליו מעוטרת אף יותר משהייתה בפעם הקודמת. הנסיך מכבד אותה גם הפעם. סינדרלה שוכחת את עצמה והשעון מקיש חצות. היא נמלטת מהארמון ומרוב חיפזון נשמטת מרגלה נעל זכוכית ונותרת על מדרגות הארמון. הנסיך מרים אותה ושולח לחפש את הנערה בעלת הנעל הקטנה. כשמגיעים לביתה של סינדרלה האחיות מנסות בכוח להכניס את רגלן לנעל הזכוכית הקטנה. ולבסוף סינדרלה נועלת את הנעל התואמת את כף רגלה כאילו יצקו אותה במיוחד למידותיה. אז מופיעה הפיה הטובה ובמגע קסם הופכת את בגדיה של סינדרלה לנאים ומפוארים אף יותר מאשר הבגדים שלבשה בשני הנשפים הקודמים. עתה מזהים כולם את הנסיכה מהנשף. האחיות כורעות ברך לפניה ומבקשות את סליחתה על כל הרע שעוללו לה. סינדרלה מקימה אותן וסולחת להן.
סינדרלה מובלת אל הארמון בבגדיה היפים. וכעבור ימים מעטים הנסיך נושא אותה לאישה. סינדרלה, בטוב לבה, מזמינה את אחיותיה להתגורר בארמון ומשיאה אותן לאצילי החצר.
מסר הסיפור
מעשיית סינדרלה באה למחות על היחסים בין אדם לאדם ועל העובדה שאנשים משתמשים בכוח שיש להם לרעה. המסר שהיא מבקשת להעביר הוא, שאם אין אדם זוכה למגיע לו מיד אדם, יזכה לו בדרך הנס והקסמים. מוטיב זה מופיע גם במעשיות-עם רוסיות, בהן זוכה תמיד הבן השלישי, הכסיל טוב הלב, באוצר או בכס המלוכה, הודות ליושרו, תומתו וטוב-לבו. היכולת להתמיד בתקווה, באהבת-אדם ובאמונה שאינה אומרת נואש עתידה, על פי הגישה המוסרית הזאת, להנחיל לסובל על לא עוול בכפו את הגמול המלא והשלם בהגיע העת.
המונח סיפור סינדרלה מוכר עד היום כמשל לסיפור חיים של אדם שחייו היו אומללים אך מקבלים תפנית ובסופו של דבר הם הופכים למוצלחים ומאושרים.
המונח סינדרום סינדרלה מתייחס לתופעה של פסיביות נשית ולהמתנה נעדרת יוזמה למהפך בחיים.
בסיפור שזורים מספר מוטיבים ספרותיים. אחד מהם הוא מוטיב הבית. בתחילת הסיפור אביה של סינדרלה נישא לאישה חדשה לאחר מות אמהּ, ככל הנראה מתוך אינטרס כלכלי. בהמשך הסיפור, האב מת גם הוא, מה שנותן לסינדרלה תחושה כי כל עולמה בכלל וביתה בפרט "מתמוטטים עליה", תחושת חוסר יציבות "ביתי-משפחתי". במהלך הסיפור נחשפים להתעללות מצד אמהּ ואחיותיה החורגות של סינדרלה, מה שמוסיף לתחושת חוסר היציבות שלה ושהיא אינה חלק ממשפחתה.[2] סינדרלה חשה שביתה ששייך למשפחתה דורות רבים "נגזל ממנה" על ידי אימה החורגת ואחיותיה המתייחסות אליה כשפחה, היא סובלת וחשה עצב רב, ולמרות הכל מחליטה שטוב ליבה, נדיבותה והאופטימיות שלה יובילו לשינוי במצב הנוכחי.
הערות שוליים
סינדרלה35196081