יואניס קפודיסטריאס
 | |
| לידה |
11 בפברואר 1776 קורפו, הרפובליקה של ונציה |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1831 (בגיל 55) נאפפליו, יוון |
| מדינה | האימפריה הרוסית, יוון |
| מקום קבורה | יוון |
| השכלה | אוניברסיטת פדובה |
| עיסוק | פוליטיקאי, דיפלומט, רופא |
| מפלגה | Russian Party |
| פרסים והוקרה | |
| |
.jpg)
הרוזן יואניס אנטוניוס קפודיסטריאס (ביוונית: Ιωάννης Καποδίστριας; 11 בפברואר 1776 – 9 באוקטובר 1831) היה דיפלומט רוסי יליד יוון ואחר כך המושל הראשון של מדינת יוון העצמאית.
רקעו המשפחתי וראשית דרכו
קפודיסטריאס נולד באי קורפו ("קרקירה" ביוונית) שבקבוצת האיים האיוניים, אשר נמצאו אותה עת בחזקת רפובליקת ונציה. הוא למד רפואה, פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת פדובה שבאיטליה. ב-1797, והוא בן 21, החל לעבוד כרופא באי הולדתו. אף שנולד והתחנך כבן אצולה, החזיק כל חייו בדעות ליברליות מוצקות והיה דמוקרט. התואר רוזן הוענק לאחד מאבות משפחת קפודיסטריה על ידי קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה, ונרשם מאוחר יותר, ב-1679, ב"ספר הזהב" (Libro d'Oro) של אצולת קורפו. קפודיסטריה היא עיר בחוף המזרחי של מפרץ ונציה, כיום קופר שבסלובניה. משפחת אמו, גונמי (Gonemi), הייתה רשומה ב"ספר הזהב" מאז 1606. ב-1802 ייסד קפודיסטריאס בקורפו את "האגודה הרפואית הלאומית", ארגון חשוב לקידום המדע והחברה, והיה חבר פעיל בה. ב-1799, כאשר נכבשה קורפו לזמן קצר על ידי צבאות רוסיה וצרפת, מונה למנהל הרפואי הראשי של בית החולים הצבאי.
מיניסטר הרפובליקה של שבעת האיים
לאחר שנתיים של מאבק לחירות, שהתלקח בעקבות המהפכה הצרפתית ועלייתו לשלטון של נפוליאון, הכירו רוסיה והאימפריה העות'מאנית בשבעת האיים האיוניים כמדינה עצמאית וחופשית. רפובליקת שבעת האיים, כפי שנקראה, נשלטה על ידי אציליה. קפודידסטריאס, שהחליף את אביו, נעשה אחד משני המיניסטרים של המדינה החדשה. כך, בגיל 25, החלה מעורבותו בפוליטיקה. הוא הצליח לשכנע את אוכלוסיית האי קפלוניה (Κεφαλονιά) להישאר מאוחדים וממושמעים, כדי למנוע את התערבותן של מדינות זרות, ובכושר שכנוע ואומץ לב הפיס ללא מאבק אלים את דעתה של אופוזיציה מהפכנית. באותה נחישות מפייסת כונן אוטוריטה בכל שבעת האיים. הוא הקשיב לרחשי לב העם, ויזם שינויים בעלי אופי דמוקרטי ב"חוקה הביזנטית" שנכפתה על ידי הברית הרוסית-עות'מאנית. כתוצאה מכך שיגרו אליו המעצמות הגדולות שליח, כדי לנזוף בו. ברם, כאשר נפגש השליח, ג'ורג' מוטסניגו (George Motsenigo), עם קפודיסטריאס, הוא התרשם עמוקות מסגולותיו המוסריות והפוליטיות. כשנערכו בחירות לסנאט החדש, נבחר קפודיסטריאס פה אחד למיניסטר הראשי של המדינה. בדצמבר 1803 אושרה בסנאט חוקה דמוקרטית וליברלית יותר. כמיניסטר המדינה היה אחראי על המגזר הציבורי, והעניק תשומת לב מיוחדת לחינוך.
דיפלומט בשירותה של רוסיה
ב-1809 הצטרף קפודיסטריאס לשירות הדיפלומטי של הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון. משימתו החשובה הראשונה, בנובמבר 1813, הייתה עת נשלח כשגריר בלתי רשמי של רוסיה לשווייץ, כדי לסייע בחילוץ המדינה מהשליטה הצרפתית שכפה עליה נפוליאון. הוא הבטיח את האחדות, העצמאות והנייטרליות של השווייצרים, בערבותן הרשמית של המעצמות הגדולות, והיה שותף פעיל לניסוח ולאישור חוקה חדשה עבור 19 הקנטונים שהרכיבו את שווייץ. בקונגרס וינה, ב-1815, השתתף קפודיסטריאס כנציג הרוסי, והיווה משקל נגד להשפעתו הכבירה של הנציג האוסטרי, הנסיך מטרניך. הוא התעקש לשמור על אחדותה של המדינה הצרפתית תחת מונרך מבית בורבון, והשיג ערבויות בינלאומיות לחוקה ולנייטרליות של שווייץ, שהובטחו בהסכם בין המעצמות. לאחר הצלחות דיפלומטיות מזהירות אלה, מינה אלכסנדר הראשון את קפודיסטריאס לשר החוץ של רוסיה בשנת 1816, יחד עם הרוזן קרל רוברט נסלרודה.
קפודיסטריאס גילה תמיד עניין כן במולדתו, ובמיוחד במצבם של שבעת האיים, אשר בתוך כמה עשרות שנים עברו מהשפעה מהפכנית צרפתית להגנה רוסית ואחר כך לשליטה בריטית. תמיד ניסה למשוך את תשומת לבו של הצאר הרוסי לענייני יוון.
ב-1818 ביקר קפודיסטריאס באיי הולדתו, שנמצאו באותה עת בשליטה בריטית. ב-1819 יצא ללונדון כדי לדון עם הממשלה הבריטית בתלונות יושבי האיים, אך נענה על ידי הבריטים כי האיים אינם מעניינה של רוסיה. תמיכתו הפעילה של קפודיסטריאס במלחמת העצמאות היוונית נגד שלטון האימפריה העות'מאנית גברה והלכה, ובשל כך התפטר ב-1822 ממשרת שר החוץ הרוסי.
שובו ליוון
קפודיסטריאס פרש לז'נבה, שם זכה לכבוד רב והוענקה לו אזרחות כבוד של העיר על שירותיו לאחדותה של שווייץ ובמיוחד לאחדות הקנטונים. ב-1827 הוא למד לדעת, כי בשל היותו המדינאי יליד יוון המפורסם ביותר באירופה, בחרה בו האספה הלאומית היוונית שזה עתה קמה לראש המדינה שזה עתה זכתה לעצמאות, ולו התואר "קיברנטיס" (Κυβερνήτης – מושל, "קברניט").
לאחר שסייר במדינות אירופה כדי להשיג את תמיכתן בעניין היווני, נחת קפודיסטריאס בנַאפְפְּלִיוֹ בינואר 1828. הייתה זו הפעם הראשונה בה דרכה רגלו על אדמת יבשת יוון, והוא גילה לדעת כי המצב שם אינו מעודד. למרות שהלחימה נגד הטורקים עדיין נמשכה, גררו מחלוקות סיעתיות וחמולתיות את המדינה לשתי מלחמות אזרחים שהחריבו את הארץ. יוון הייתה מרוששת, והיוונים לא הצליחו להקים ממשלה לאומית מאוחדת.
מושל יוון
עם הגיעו ליוון החל ביישום תוכנית גדולה של רפורמות ומודרניזציה בכל התחומים. קפודיסטריאס שם קץ למלחמת האזרחים, איחד וארגן מחדש את הצבא, כך שהיה בכוחו להשיב ליוון שטחים שנכבשו על ידי הצבא העות'מאני במהלך מלחמות האזרחים; הוא הנהיג את שיטת ההסגר הרפואי (quarantine) המודרנית הראשונה ביוון, אשר בלמה - לראשונה מאז החלה מלחמת העצמאות - את התפשטותן של מגפות כמו טיפוס הבטן, כולירה ודיזנטריה. הוא נשא ונתן עם המעצמות הגדולות ועם האימפריה העות'מאנית על הגבולות ועל מידת עצמאותה של המדינה היוונית, וחתם על חוזה שלום שסיים את מלחמת העצמאות נגד הטורקים. הוא הנהיג את המטבע היוונית המודרנית הראשונה, הפניקס היווני, ארגן את מערכת המינהל המקומית, ובניסיון להעלות את רמת החיים של האוכלוסייה, הכניס לשימוש לראשונה ליוון את גידול תפוחי האדמה.
האופן שבו הנהיג קפודיסטריאס את גידול תפוחי האדמה מוסיף להיות גם בימינו אנקדוטה מפורסמת. לאחר שהזמין משלוח של תפוחי אדמה, פקד כי יש להציעם לכל המעוניין. ברם, האוכלוסייה התייחסה בשוויון נפש לתפוחי האדמה, ונדמה היה כי התוכנית כולה עומדת להיכשל. קפודיסטריאס, שידע את נפש בני עמו, ציווה לפרוק את מטען תפוחי האדמה לעיני הציבור ברציפי נַאפְפְּלִיוֹ, והעמיד שומרים חמורי-סבר לשמור עליו. עד מהרה נפוצו השמועות כי הסיבה לשמירה ההדוקה על תפוחי האדמה היא חשיבותם הרבה. האנשים נאספו כדי לצפות בתפוחי האדמה יקרי הערך, ולא חלף זמן רב והם ניסו לגנוב מהם. השומרים תודרכו מבעוד מועד להעלים עין ממעשים אלה, ועד מהרה "נגנבו" כל תפוחי האדמה ותוכניתו של קפודיסטריאס להנהיג את גידולם ביוון הצליחה.
קפודיסטריאס ניסה לקעקע את סמכותן של החמולות המסורתיות, אותן ראה כמורשת חסרת-תועלת של תקופה שחלפה. ברם, הוא המעיט בערך הכוח הצבאי והפוליטי של הקפטאני (καπεταναίοι – המפקדים, ראשי הכנופיות הלוחמות) שהנהיגו את המרד נגד טורקיה ב-1821, ושציפו ליטול חלק בהנהגת המדינה שלאחר המהפכה. כאשר המחלוקת בין הקפטאני של לקוניה והמושל הממונה על הפרובינציה הסלימה לכדי עימות מזוין, הוא הזעיק חיילים רוסים להשבת הסדר על כנו, משום שרבים מחיילי הצבא נשלטו על ידי הקפטאני שנטלו חלק במרד.
ההתנקשות בחייו
ב-1831 ציווה קפודיסטריאס לאסור את פטרוס מברומיכאליס, הביי של חצי האי מאני (Μάνη), אחד מהחלקים היותר פרועים ומרדניים של יוון. היה זה עלבון נורא למשפחת מברומיכאליס, וב-9 באוקטובר 1831 (27 בספטמבר על פי הלוח היוליאני) נרצח קפודיסטריאס על ידי אחיו של פטרוס, קונסטנטינוס, ובנו גאורגיוס על מדרגות כנסיית ספירידון ה"קדוש" (Aγιος Σπυρίδων) בנַאפְפְּלִיוֹ. קפודיסטריאס השכים קום והחליט לבקר בכנסייה באותו יום ראשון חרף הפצרות משרתיו ושומרי ראשו להישאר בבית. כאשר הגיע לכנסייה הבחין במתנקשיו הממתינים בחוץ, אך המשיך לצעוד לעבר הכניסה. קונסטנטינוס וגאורגיוס התקרבו כדי לברכו, ולפתע שלף קונסטנטינוס את אקדחו וירה בו, אך החטיא; הכדור ננעץ בקיר הכנסייה וניתן עדיין לראותו שם. הוא שלף מיד את פגיונו ודקר את קפודיסטריאס בבטנו, בעוד גאורגיוס יורה בו בראשו. הגנרל פוטומאראס, שצפה ברצח מחלון ביתו, ושומר ראשו של קפודיסטריאס, ירו לעברו של קונסטנטינוס. הוא ניסה להימלט, אך ההמון הזועם תפסו והכה אותו למוות. גאורגיוס הצליח לחמוק ומצא מקלט בשגרירות צרפת, אך לאחר ימים אחדים הסגיר עצמו לרשויות המדינה, נידון למוות על ידי בית דין צבאי, והוצא להורג על ידי כיתת יורים.
יורשו של קפודיסטריאס בתפקיד מושל יוון היה אחיו הצעיר אבגוסטינוס, ששלט שישה חודשים בלבד, במהלכם שקעה המדינה לתוהו ובוהו. בעקבות כך כונסה ועידה בלונדון, הושלמה הקמתה של ממלכת יוון וראשות המדינה נמסרה לידי המלך אותון. בשל שלטון הטרור בצרפת המהפכנית, חששו בריטניה, צרפת ורוסיה באותה תקופה מפני תנועות ליברליות ורפובליקניות, ועל כן התעקשו כי לאחר מות קפודיסטריאס תיכון ביוון מונרכיה.
מורשתו
קפודיסטריאס זוכה לכבוד רב ביוון של ימינו. אוניברסיטת אתונה נקראת על שמו (Εθνικόν και Καποδιστριακόν Πανεπιστήμιον Αθηνών), המטבע בן 20 לפטה נושא את דיוקנו, וכך גם המטבע בן 20 הדרכמות לפני הנהגת האירו. התוכנית להקטנת מספר המחוזות העירוניים בשנות ה-90 נשאה אף היא את שמו. וכן על שמו נבנה נמל התעופה הבינלאומי קורפו יואניס קפודיסטריאס.
קישורים חיצוניים
25658585יואניס קפודיסטריאס