רבי אהרן וייס
הרב אהרן וייס (א' בשבט ה'תרי"א, ינואר 1851 – ה'תרצ"ג, 1932/1933) היה רב הונגרי, אב בית הדין של העיר מונקץ' (כיום מוקצ'בו באוקראינה).[1][2]
ביוגרפיה
נולד בראש חודש שבט ה'תרי"א (1851) במונקץ' שבהונגריה (כיום מוקצ'בו באוקראינה) לרב שמואל צבי ולצירל. בהיותו הן 3, נתייתם מאימו. בילדותו למד אצל אביו ואצל אחיו הרב יוסף מאיר וייס. לאחר מכן, הלך לז'ידאצ'וב ללמוד אצל הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין. כמו כן, למד אצל הרב חיים הלברשטאם, והרב יהושע רוקח. בגיל 17 נישא לבתו של הרב שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר השני מקאפוסט. נסמך לרבנות על ידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, מחבר הספר ייטב לב, הרב חיים צבי מנהיימר, רבן של מספר קהילות בהונגריה ועל ידי הרב שלמה גאנצפריד, מחבר הספר קיצור שולחן ערוך.[1][2][3]
בשנת ה'תרמ"ט מונה לרבה של בנדיקוביץ' שם שימש גם באדמו"רות. בשנת ה'תרע"ד עבר לרסוויגף (פרבר של מונקץ') והחל לכהן כאב בית הדין בה. בשנת ה'תרע"ג מונה לראב"ד של מונקץ', עד לפטירתו.[1][3]
משפחתו
לרב וייס היו שתי נשים, בתו של הרב שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר השני מקאפוסט, ובתו של הרב יהושע השיל פריד, ראש ישיבה ואדמו"ר. אחיו של הרב אהרן וייס היה הרב יוסף מאיר וייס, מחבר הספר "אמרי יוסף" ומייסד חסידות ספינקה.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אהרן שפירא, ימי זכרון - ב חשון, באתר אוצר החכמה
- ^ 2.0 2.1 שערים תשכ"ח א (4944-5040), באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 3.2 קארפאטורוס - אנציקלופדיה של גלויות, באתר אוצר החכמה
