יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)
יהודה רובינשטיין (תרנ"ט, קרקוב – א' בסיוון תשל"ג, ניו יורק)[1], היה ביבליוגרף עברי, חוקר תולדות חכמי ישראל, ביוגרף, סופר ועורך ספרים.
ביוגרפיה
נולד בקרקוב לרב דוד צבי רובינשטיין (תר"ד-תרע"ז) ששימש למעלה משלושים שנה כ"מגיד משרים" בעיר. ר' מרדכי חיבר ספר "דורש לפרקים", פירוש על פרקי אבות, ו"נטעי נאמנה" בו פירט את יחוס המשפחה, דור אחר דור, עד הרמ"א, מהר"ם מפאדווא ועוד (עד לרש"י) אשר "יחוסם נמשך עד דוד המלך". לעת זקנתו, בשנת תרס"ז, התיישב בירושלים.
יהודה, בן זקוניו, גדל בעיר הקודש, למד בישיבת עץ חיים בירושלים אצל רבי יעקב משה חרל"פ ורבי צבי פסח פרנק. בשנת 1918 התחתן עם אסתר פרייז. הוא עבד כמורה, ומאוחר יותר עבד במוסד חסד בירושלים, בשעות הפנאי, ביקר בספריות, אצל אספנים פרטיים ובחנויות ספרים ורכש את ידיעותיו בתחום הספר ותולדות עם ישראל.
בשנת 1922 היגר לפילדלפיה, ארצות הברית לעבוד כמזכירו של הרב דוב אריה לוינטל, נשיא אגודת הרבנים, וכמורה בישיבת "משכן ישראל". לאחר מכן עבר לשיקגו ומשם ללוס אנג'לס, בה לימד בשנת תרפ"ה (1925) בישיבה הראשונה בעיר, שנוסדה על ידי הרב משה שרירא. בשנת 1928 התיישב בניו יורק בה חי עד מותו. הוא נקבר בירושלים. רוב כתביו נותרו בכתב יד.
פעילותו הספרותית
כבר בצעירותו בירושלים השתתף בכתבי-עת תורניים והמשיך בכתיבה לאחר שעבר לגור בארצות-הברית. נפתלי בן מנחם כתב עליו: "כל מקום שאתה מוצא בו הערותיו של ר' יהודה רובינשטין עשה אזנך כאפרכסת"[2]. מאמריו הופיעו בכתבי העת התורניים: היכל התורה, ניו-יורק תרצ"ג; תלפיות; השתתף קבוע ב"הדרום" בעריכת ח.ד. שעוועל; "כרם" בעריכת הרב צימרמן; אור המזרח ו"מעין".
לאחר מלחמת העולם השנייה, חיבר הרב רובינשטיין את הביבליוגרפיות הגדולות והמוערכות:
- קונטרס השלם של מפרשי הירושלמי
- אוצר מפרשי משנה תורה, רשימה של 341 מפרשי משנה תורה לרמב"ם, עם מילים קצרות על כל מפרש (נדפס בסוף הכרך החמישי של משנה תורה להרמב"ם בהוצאת האחים שולזינגר, ניו יורק תש"ו)
- רשימה ביבליוגרפית מכל ההוצאות של ספר החינוך וספר מנחת חינוך. (נדפסו בהוצאת הש"ס, הרמב"ם ו"מנחת חינוך" של האחים שולזינגר). הוא השתתף גם באיסוף ילקוט ההערות של גדולי ישראל על ספר החינוך ו"מנחת חינוך" שנדפס בהוצאה הנ"ל של "מנחת חינוך".
- הוא התחיל בעריכת "אוצר כתבי עת תורניים - ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים" ולפני פטירתו מסר את עבודתו ליצחק לוין שערך, השלים והוציא לאור את האוצר.
רובינשטיין חיבר גם מונוגרפיות על רבנים, אדמו"רים ושושלות חסידיות. ביניהם:
- רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה" מאוהל, (נדפס בספר היובל לכבוד הרב משה ליפשיץ מפילדלפיה, תש"ד).
- קונטרס "ענף עץ אבות", נדפס בראש שו"ת "שאילת שלום" לר' שלום טויבש, ניו-יורק תשל"ג
- תולדות הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל וביבליוגרפיה של ספריו, המעין, כרך יא גיליון ד[3]
- תפארת בנים אבות, נדפס בסדרת כתבי אדמו"רי אליק על ידי הרב א. י. ברנדוין, ניו-יורק תשל"ה-תשל"ו.
ספרים שערך
- "קריית חנה דוד", כתבי הרב דוד רקמן, שו"ת ומכתבים, ניו יורק תשכ"ז.
- מפתח לירחון תורני "המסלה", בהוצאת המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק תשל"ז.
הערות שוליים
- ^ הערך מבוסס על מאמרו של טוביה פרשל, הביבליוגרף ר' יהודה רובינשטיין ז"ל, באתר המחבר, מתוך: הדרום, תשרי תשל"ח.
- ^ בשערי ספר, מוסד הרב קוק 1967 עמ' 131.
- ^ המאמר כאן
26456596יהודה רובינשטיין (ביבליוגרף)