רבי יהודה קולודצקי

אין תמונה חופשית

רבי יהודה קולודצקי (מכונה ר' יודל או ר' יידל; ה'תרע"ג (1913) - ו' באדר ב' ה'תשס"ו (6 במרץ 2006)) היה ראש ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל) בתל אביב במשך כ-60 שנה.

תולדותיו

נולד בשנת ה'תרע"ג (1913), בעיירה סקידל שליד הורודנא (כיום בבלארוס) לאביו הרב כתריאל. בצעירותו למד כתשע שנים בישיבת שער התורה שבגרודנא, ונמנה עם תלמידיו של ראש הישיבה רבי שמעון שקופ, עמו שהה עד לפטירתו. בגיל 16 התייתם מאביו.

בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה בווילנה, ומשם עבר לרוסיה. בשנת ה'תש"א (1941) או ה'תש"ב (1942) הצליח להימלט ולעלות לארץ ישראל באמצעות סרטיפיקט שהושג בשבילו על ידי אחיו, משה בארי (קולודוצקי), שכבר התגורר בארץ. רבי יהודה קולודצקי היה בין השרידים הבודדים שניצלו מקרב בני הישיבה.

בישראל נשא את דבורה, בתם של ר' יונה ואסתר מרגליות, חסידי ראדזין, ואחותו של חוקר התלמוד והמדרש מרדכי מרגליות. התקרב לחזון אי"ש ובהמשך גם לאדמו"ר מגור בעל "בית ישראל".

בעת שהותו בחברת מורו ורבו הרב שקופ ניצל האחרון את ביקורו של הרב עמיאל רבה הראשי של תל אביב, תלמידו לשעבר בישיבת טלז, להמליץ בפניו אודות תלמידו יהודה קולודצקי, ובהמשך גם ביקש את עזרתו בהשגת משרה עבורו. בעקבות כך, עם הגיעו ארצה מונה על ידי הרב עמיאל לאחראי על שעות לימוד הגמרא^{[דרושה הבהרה]} בבתי הספר של רשת החינוך התלמודי שפעלה אז בתל אביב.

בישיבת היישוב החדש

ערך מורחב – ישיבת היישוב החדש

בסוף שנת ה'תש"ד ארגן רבי יהודה קולודצקי מחנה קיץ בבית רוטנברג שבחיפה למסיימי כיתות ח', על מנת לדרבנם להמשיך לימודיהם בישיבה. בחודש אלול ה'תש"ד (1944) הוא התמנה להיות הר"מ של קבוצה זו בישיבת "היישוב החדש" שנוסדה כמה שנים לפני כן על ידי הרב עמיאל ועמדה תחת נשיאותו. בהמשך שימש משגיח ראשי בישיבה, ור"מ של תלמידי שיעור א'. בקיץ ה'תש"ח (1948), כאשר חלה ראש הישיבה, רבי ראובן טרופ, מילא רבי יהודה קולודצקי את מקומו, כשלצידו רבי דוד הלוי חדש ובהמשך גם רבי אפרים בורדיאנסקי. בתפקיד זה שימש כ־60 שנה - עד לפטירתו. תקופת כהונתו הארוכה, ונוכחותו הדומיננטית מאד בישיבה הפכו אותו לדמות שישיבת היישוב החדש הייתה מזוהה עמה לחלוטין במשך שנים רבות. בישיבה נלמדו לימודי קודש בשעות הבוקר והצהריים, ולימודי חול בשעות הערב, גישה שהייתה חלוצית באותה תקופה והונהגה ע"י הרב עמיאל לדרישתם של הורי התלמידים.

הרב קולודצקי היה ידוע כבעל גישה חינוכית נוקשה (ראו להלן). חינוך התלמידים היה חשוב לו ביותר, ובמשך עשרות שנים, עד ארבעה ימים לפני פטירתו, הקפיד למסור שיעור בקביעות יומיומית, גם בימי חתונתו וחתונותיהם של צאצאיו. חריגים מאלו היו מספר ימים בשנתו האחרונה בהם שהה בבית החולים וכן הימים בהם ישב שבעה והיה מנוע הלכתית מלימוד תורה. בימות החול, כולל יום שישי, היה מוסר בבוקר שיעור על סדר המסכת הנלמדת בישיבה, בלילי שבתות לפני הקידוש היה מוסר שיעור הלכה קצר בחדר האוכל, ובשבתות אחרי הצהריים מסר שיחות חיזוק ומוסר בהיכל בית המדרש.

פטירתו

בג' באדר ה'תשס"ו (2006), התמוטט בבית המדרש שבישיבה בעת התפילה, ופונה לבית החולים איכילוב בתל אביב. במהלך השבת איבד את הכרתו, וביום שני שלאחריה, בו' באדר נפטר בגיל 93. באותו היום הוא נקבר בבית הקברות קריית שאול. על פי בקשתו לא נתלו מודעות אבל ולא נשאו הספדים, אם כי הספד קצר אכן נישא על ידי חתנו הרב בן ציון קרמר.

עם היוודע דבר פטירתו של רבי יהודה קולודצקי, פרסם הרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו הודעת אבל:

הוא הגיע ארצה כפליט מליטא בשנת ת"ש (1940), והצליח להעמיד רבבות תלמידים, המעורים בכל התחומים התורניים ובחיי המעשה – בארץ ובעולם. הוא היה נאמן שיטתו החינוכית של ראש ישיבת גרודנא, הגאון ר' שמעון שקאפ, שיטה מיוחדת בעולם הלמדנות הליטאי, אותה הנחיל לתלמידיו. מן הישיבה הזאת יצאו רבנים חשובים, אבות בתי-דין, גדולי תורה ואישי ציבור, הפעילים בכל שטחי החיים. עם פטירתו היום, בגיל 94, תחסר לעיר ולעולם התורה אחת הדמויות המרכזיות, המרתקות והכובשות, של תל אביב של מעלה. חבל על דאבדין ולא משתכחין

— הרב ישראל מאיר לאו

הנצחה

לעילוי נשמתו נכתב על ידי תלמידו הרב דניאל ישגר הספר "זיכרון ליהודה", בעניין דין "העוסק במצווה פטור מן המצווה".

בכ"ב באדר ב' ה'תשע"א נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו בהשתתפות בוגרי הישיבה לדורותיה.

משנתו החינוכית

שיטת החינוך אותה הנהיג רבי יהודה קולודצקי בישיבת היישוב החדש נבעה מתפיסה חינוכית ליטאית שהייתה קיימת ברוב ישיבות ליטא. עיקרה הוא המוטו "זרוק מרה בתלמידים", ועל פיה ראשי הישיבה והר"מים מתייחסים בראש ובראשונה לאתגרים הלימודיים ולתלמידים שעומדים באתגרים הללו, ובמקביל לא מתייחסים לזוטות ורודים בעצלים שבחבורה כדי לדרבנם, מתוך מגמה ליצור תסיסה חברתית שתוביל למצויינות ולמיצוי יכולות.
רבי יהודה קולודצקי נהג גם הוא באופן נוקשה בתלמידיו. הוא דרש מהם מצויינות, סדר ודיוק, ובראש ובראשונה - שמירה על סדרי הישיבה, לרבות זמני הארוחות וזמני לימודי החול.
בישיבה פעל מערך אנשי צוות של "משגיחים" (כונו על ידי התלמידים שטינקרים) שניהלו מעקב אחרי התלמידים אף בין הסדרים והשיעורים, מתוך התפיסה כי אדם איכותי ניכר בכל רגע בחייו. משגיחים אלה, בשונה ממשגיחים רוחניים בישיבות, לא יצרו קשר עם התלמידים על פי הגדרתם. תפקידם היה לעקוב בשתיקה אחר פעילות התלמידים ולדווח לרב קולודצקי על כל מעשה חריג.
הרב חוקק בישיבה חוקים רבים ונוקשים, ושיטתו הייתה לא להסביר את טעמם של החוקים הללו.
בדרך כלל לא שיתף את תלמידיו בסיפורים על חייו האישיים ועל עברו, למעט במקרים חריגים, ובכך שמר על ריחוק מהם. עם זאת הרבה להזכיר את רבו הרב שמעון שקופ ולומר דברי תורה בשמו.
רבים מבוגרי הישיבה, גם לאחר שנים רבות, חשו יראה בזמן שפגשו את הרב.

משפחתו

• גיסו מרדכי מרגליות, חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.
• גיסו הרב משה צ'צ'יק, מנהל תלמוד תורה אהל יעקב בתל אביב.
• בנו הרב כתריאל קולודצקי, ממלא מקומו בראשות הישיבה.
• בתו הגדולה הדסה, נישאה לרב יעקב שולביץ, שימש בצעירותו כר"מ בישיבת חדרה. מחבר סדרת הספרים "חברותא" על כל הש"ס.
• בתו שרה, נישאה לרב יעקב בנציון קרמר, ר"מ בישיבת היישוב החדש החל משנת תשנ"ג, ובמקביל רב שכונה ובית כנסת, והרב האחראי על המקוואות בעיר הולדתו כפר סבא.
• בתו מיכל, נישאה לרב פנחס הכהן קצבורג, ר"מ בישיבת היישוב החדש החל משנת תשנ"ד.

לקריאה נוספת

• גבריאל יצחק רוונה, פיתוח כושר ההסברה כמפתח ליכולת ההבנה – על דמותו ומשנתו הדידקטית של הרב יהודה קולודצקי ז"ל, שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אורי דרומי, מהדמויות המרשימות של תל אביב, באתר הארץ
• הרב ישעיה שטינברגר, ישיבת ה"ישוב החדש" וראשה – מיקוד בעידן של אנדרלמוסיה, כתבה מעיתון הצופה באתר הספרייה הלאומית
• הרב יהודה קולודצקי בהבדלה, סרטון באתר יוטיוב
• הרב קולודצקי בשמוע'ס, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0