יהודה סימון
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
יהודֶה סימון (בספרדית: Yehude Simon Munaro; נולד ב-18 ביולי 1947 בלימה שבפרו) הוא יהודי פרואני, שהיה ראש ממשלת פרו במשך תשעה חודשים, בתקופת נשיאותו של אלן גרסיה איש השמאל-מרכז, מ-14 באוקטובר 2008 עד 12 ביולי 2009. ראש הממשלה היהודי השני בפרו, אחרי אפרים גולדנברג, שכיהן בתפקיד זה במשך כשנה וחצי (1994–1995) (ראש הממשלה היהודי השלישי של פרו היה סלומון לרנר גיטיס, שכיהן מספר חודשים ב-2011).
קורות חיים
סימון נולד ב-1947 בלימה לזוג מהגרים יהודי-איטלקי[1]. למד וטרינריה באוניברסיטה בצפון פרו ואחר כך היה למרצה באותה אוניברסיטה. נשוי לציירת, ננסי לבית ואלקרסל ואב לארבעה.
פוליטיקה
שמאל קיצוני
סימון נכנס לפוליטיקה ב-1983, ונחשב אותה עת לאיש שמאל קיצוני. הוא אמנם לא תמך, לפחות לא בגלוי, בתנועות הגרילה הפרואניות השונות, כגון "הנתיב הזוהר", או "התנועה המהפכנית טופאק אמארו", אבל כן תמך במשא ומתן עימן והטענות כנגדו היו שהוא אכן תומך טרור. הוא ניסה אותה שנה להיבחר לראשות עיריית צ'יקלאיו, מקום מגוריו, מטעם מפלגת שמאל מאוחדת של הקומוניסטים והסוציאליסטים, ונכשל. ב-1985 הוא הצליח יותר כשנבחר לקונגרס של פרו, מטעם מפלגה זו. ב-1991 הוא ייסד מפלגת שמאל חדשה, שהיו שטענו שהיא הזרוע הפוליטית של ה"טופאק אמארו", אף כי סימון ומפלגתו הכחישו זאת. ביוני 1992, כשהנשיא דאז אלברטו פוג'ימורי פיזר את הקונגרס הפרואני, היה גם סימון בין אנשי השמאל הקיצוני, שנעצרו. הוא נשפט כתומך טרור ונידון לעשרים שנות מאסר, מהן ישב בכלא במשך למעלה משמונה וחצי שנים. הוא שוחרר בתחילת 2001 על ידי הנשיא שנבחר לתקופת הביניים בפרו, אחרי פוג'ימורי, ולנטין פניאגואה.
שמאל מתון
תקופת שהותו הממושכת בכלא שינתה ככל הנראה את דעותיו והוא הפך לאיש שמאל מתון יותר וככזה, הוא נבחר לשתי תקופות כהונה כמושל של אחת ממדינות המחוז הפרואניות. הוא עודד את העסקים הפרטיים והתיירות במדינתו ותפקודו כמושל היה מוצלח. הוא אף נבחר לראשות התאחדות המושלים הפרואנית וב-14 באוקטובר 2008 מינה אותו הנשיא אלן גרסיה איש השמאל - מרכז, לראש ממשלתו. ראש הממשלה היהודי השני בפרו, אחרי אפרים גולדנברג, שכיהן בתפקיד זה במשך כשנה וחצי (1994–1995). ראש הממשלה היהודי השלישי של פרו היה סלומון לרנר גיטיס, שכיהן מספר חודשים ב-2011.
המינוי המפתיע של ראש ממשלה מהשמאל, על ידי נשיא יחסית שמרן כגרסיה, נבע גם מהתמתנותו - התמרכזותו הניכרת של סימון וגם מיושרו האישי. ראש הממשלה הקודם וחלק מחברי הממשלה הודחו עקב שחיתות והנשיא ביקש להוכיח שאיננו קשור אליה בשום צורה.
עם זאת, תקופת סימון כראש הממשלה ארכה כתשעה חודשים בלבד. באפריל 2009 פרצו במלוא עוזם חילוקי דעות בין הממשלה לאינדיאנים של האמזונאס, בנוגע לזכויותיהם של האחרונים על קרקעותיהם, למול חברות נפט, גז וכריה שהממשלה עודדה אותן. חילוקי הדעות הגיעו לכדי אלימות של ממש (כחמישים הרוגים)[2] וב-10 ביולי 2009 הגיש סימון את התפטרותו מראשות הממשלה וכעבור יומיים, אכן הוחלף והתייצב לצידם של האינדיאנים וכנגד מדיניות הממשלה.
בבחירות הכלליות של 2011 נבחר סימון מחדש לקונגרס הפרואני כנציג שמאל מתון.
קישורים חיצוניים
יהודה סימון, ברשת החברתית פייסבוק
יהודה סימון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
34965849יהודה סימון