לאיוש בלאו
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, יש להחזיר את שמות המקור של כל החיבורים המוזכרים בערך, לא מתרגמים לעברית דברים כאלה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, יש להחזיר את שמות המקור של כל החיבורים המוזכרים בערך, לא מתרגמים לעברית דברים כאלה. |
| מדינה | הונגריה |
|---|---|
לאיוש (יהודה אריה) בלאו (בהונגרית: Blau Lajos; פוטנוק, 29 באפריל 1861 – בודפשט, 8 במרץ 1936) היה תאולוג יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה, סופר ומנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט.
ביוגרפיה
לאיוש בלאו קיבל את הדוקטורט בשנת 1886 ואת הסמיכה לרבנות בשנת 1888. החל משנת 1887 היה מורה בבית המדרש לרבנים בבודפשט, בו הפך למנהל המוסד בשנת 1913, לאחר מותו של בנימין זאב בכר. בשנת 1926 חגג 65 שנה להולדתו ו-40 שנה לעבודתו כסופר. בהזדמנות זו, בהשתתפות תלמידיו, חבריו ומעריציו, פורסם "ספר הזיכרון ליובל" בהונגרית ובעברית בעריכה הביבליוגרפית של דינש פרידמן ששמו היה "יצירתו הספרותית של לאיוש בלאו". הוא נפטר בבודפשט בשנת 1936 בגיל 74.
עבודותיו
בלאו ניהל פעילות עניפה בחיים האינטלקטואליים והתרבותיים של יהדות הונגריה (נשיא משותף באגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT). במיוחד הוכרה סמכותו כחוקר תלמוד. בשנת 1891, יחד עם פרנץ מזאי, לקח על עצמו את עריכת הסקירה יהודית-הונגרית. הוא ערך אותו לבדו משנת 1896, לימים בשותפות עם שמעון הבשי ודינש פרידמן. במדור הספרותי בכתב העת הזה הוא פרסם לדיון ולביקורת כמעט 1,200 יצירות ספרות יהודיות חדשות, והן יצירות נוספות הקשורות ליהדות. הוא הזניק את כתב העת שלו בשפה העברית בשם "הצופה" בשנת 1911, עם שמעון הבשי ומיכאל גוטמן. בשנת 1928, יחד עם שמעון הבשי ודינש פרידמן התחיל את הנספח לסקירה יהודית הונגרית בשם "יבנה". הוא היה אחד מעורכי ומתרגמי התנ"ך לנוער של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית - IMIT. מאמריו ומחקריו המדעיים (יותר מ-700) פורסמו בעברית, בגרמנית, בצרפתית, באנגלית, באיטלקית, בכתבי עת הונגריים וזרים. הוא היה חבר של האנציקלופדיה היהודית. תחום עבודותיו הספרותיות מכסה מגוון רחב של תחומים: תלמוד, חקר המקרא, פולקלור, היסטוריה ספרותית, היסטוריה תרבותית, בלשנות, משפטים, פדגוגיה וכו'.
עבודותיו העצמאיות
- בחירת ישראל. בודפשט, 1890
- Masoretische Untersuchungen (1891);
- לימודי מבוא למקרא (1894);
- קסם יהודי ישן (1898).
- לזכרה של אליזבת, נסיכת בוואריה, מלכת הונגריה. נאום אבל. 1898.
- שאנדור ורהמן. נאום זיכרון. המדינה אמרה. בטקס ההלוויה שהתקיים בבית הכנסת של בית המדרש לרבנים ב-12 באפריל 1 בפסט, 1899.
- דוד קופמן. נאום זיכרון. בטקס לזכרו שהתקיים בבית הכנסת של בית המדרש לרבנים ב-16 באוקטובר 1899
- שמואל לייב בריל. נשיא הרבנות של פשט. 1814–1897. ביוגרפיה קווים דמותו. 1902.
- הספר העברי הישן. תוספת להיסטוריה תרבותית הקדומה ולהיסטוריה הספרותית המקראית. 1902.
- על התנ"ך. עם נספח. הספר העברי הישן. 1904.
- תוספות מתולדות יהודי הונגריה. 1905
- מכתביו וכתביו של לאו מודנה הכרך הראשון, והשני. (1905-1906);
- קסם יהודי מהתקופות הראשונות ועד ימינו. 1906
- הפפירוס הארמי של אסואן ואלפנטין. 12 מסמכים יהודיים מקוריים מתקופת המאה החמישית לפני הספירה. הדפס מיוחד של הסקירה יהודית-הונגרית 1907 ו-1908.
- חייו ועבודתו של וילמוש באכר. הוצא ב-12 בינואר 1910 לכבוד יום הולדתו ה -60. 1910.
- תולדות הגירושין וכתב הגט היהודי (1912-1911);
- הצופה מארץ חגור. סקירת על הונגריה. (היסטוריה ספרותית) ואץ, 1911. כהן
- הברון יוז'ף הטווני. נאום זיכרון. 1913
- לזכרו של ויליאם באכר. 1914.
- לזכרו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. 1916.
- אתיקה בתלמוד (יחד עם שמעון הבשי ומיקשה וייס 1920);
- התלמוד (הספרייה היהודית הפופולרית מס '3)
רוב העבודות הללו פורסמו גם בגרמנית.
לקריאה נוספת
- דוד שמואל לוינגר (ד. ש. ל.),"בלאו יהודה אריה", האנציקלופדיה העברית (כרך ח, עמ' 730 - 731), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. לאיוש בלאו
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967-1994
- כתבי לאיוש בלאו ב-Arcanum
קישורים חיצוניים
- מידע על יהודה אריה בלוי בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי ד"ר יהודה בלוי ברשת
- יהודה אריה ממודנה, ד"ר יהודה בלוי (ע), כתבי הרב אריה יהודה ממודינא, תרס"ו
35707995לאיוש בלאו