יגאל נזרי
יגאל נזרי (יליד חיפה, 1973) הוא אמן ישראלי, חוקר היסטוריה יהודית מזרחית[1] ומרצה ללימודי יהדות באוניברסיטת טורונטו.
ביוגרפיה
יגאל נזרי הוא בן למשפחה דתית בת שבעה ילדים. אמו, אסתר, נולדה בישראל להורים יוצאי מרוקו ואביו, אליהו, עלה בשנת 1963 ממרוקו. נזרי נולד וגדל בשכונת סטאנטון בחיפה, על גבול ואדי סאליב. בוגר הישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה. שירת בצבא כמש"ק דת ברבנות הצבאית. סיים את לימודי האמנות בבצלאל ב-1998, והשתתף במהלכם במסגרת חילופי סטודנטים בסמסטר בבית הספר קופר יוניון, Cooper Union, ניו-יורק ארצות הברית. כשחזר ב-1998 לישראל זכה בפרס הצטיינות מטעם "בצלאל" על תערוכת בוגרים. בתקופת לימודיו בבצלאל למד בקבוצה דתית עיונית בבית מדרש "יקר" יחד עם המשוררים בנימין שבילי ומשה בן אורות. במקביל היה פעיל חברתי בקשת הדמוקרטית המזרחית, וב"צח" - תא חברתי שהפעילו סטודנטים מהאוניברסיטה העברית.
עם סיום לימודיו הציג תערוכת יחיד בגלריה המדרשה המכללה האקדמית בית ברל שאצרה נעמי סימן-טוב. ב-99' הציג בתערוכה קבוצתית "האמנות משפיעה" יחד עם אדם רבינוביץ ומיכל הלפמן.
זכה בפרס קיפר בציור/פיסול של קרן וולף ב-1999, ושהות בסטודיו במרכז העסקים בניו-יורק, ובאפריל 2001 השתתף ב- World Views Open Studio תערוכת אמנים חברתיים במגדל 1 במרכז הסחר העולמי החדש.
בעקבות התערוכה "שפת אם", באוצרות טל בן צבי, במשכן לאמנות בעין חרוד, והכנס והפסטיבל שהתקיימו באביב 2002 בסינמטק תל אביב, ערך את הספר "חזות מזרחית / שפת אם: הווה הנע בסבך עברו הערבי" העוסק בשארות התרבותית של מזרחים והעמדות המופקות מתוכה (קרי המזרחיות).[2]
ב-2002 הוצגה בגלריה דביר תערוכתו "חיים צומחים" במקביל לתערוכתה של סיגלית לנדאו, The Country בגלריה אלון שגב, ושתי האופציות הוויזואליות סימנו התבוננות מהופכת במרקם של חורבן: זו של לנדאו מתוך גודש ומלאות, וזו של נזרי באופנות אסתטית נזירית ומוקפדת המצביעה באכזריות נטולת חמלה על המפגש המורעל שבין תפישת עולם אוריינטליסטית לבין האוריינט הממשי. תערוכה זו משמשת נקודת מוצא לנרטיב אלטרנטיבי המגולל את סיפורם של ה"אחרים", ומתנהל על צירים של אתניות מסומנת, שחורות ולובן, צבע עור וזהות.[3]
עבודתו "טייגר"[1] מ-2001, נמצאת באוסף מוזיאון ישראל.
יגאל נזרי השלים את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה ובלימודי יהדות באוניברסיטת ניו יורק, והוא מרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת טורונטו.
ערך את ספרה של שרה חינסקי, מלכות ענווי ארץ: הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, וכתב בו פתח-דבר.
ספרו
- חזות מזרחית/שפת אם, 2004, עורך יגאל נזרי, הוצאת בבל.
תערוכות עיקריות
- מראית אין - הבלתי נראה במציאות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 26 אוקטובר, 1999 - 10 מאי, 2000
- World Views Open Studio Exhibition",2001-2002 New Museum of Contemporary Art New York, NY, USA
- חיים צומחים, 2002, גלריה דביר.
- "אמנות הארץ 2005", 19-23 באוקטובר, מתחם רדינג, ת"א, "כוח", אוצר: דורון רבינא
- סרק, CCA המרכז לאמנות עכשווית, 2005-2006, אוצרים:יהושע סימון וסרג'יו אדלשטיין.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אלה שוחט, על חיקוי ואמנות החטיפה, בעקבות עבודתו של יגאל נזרי "טייגר", פעמים 94-95, (תשס"ג) עמ' 89–94.
- יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 420–422.
- Yigal Nizri, Cloud bench, Social Text, 72 (Volume 20, Number 3), Fall 2002, pp. 43-44
- שאול סתר פוגש את יגאל נזרי, [2] סטודיו 159 / מרץ-אפריל 2005, עמ' 24.
קישורים חיצוניים
- ורד לי, מחטף מזרחי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
- אלה שוחט, על העבודה "טייגר", באתר יד בן צבי.
- יצחק לאור, על הספר חזות מזרחית, מוסף (הארץ ספרים).
- רשימת הפרסומים, ב-academia.edu
- הספר מלכות ענווי ארץ, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד.
הערות שוליים
- ^ Nizri, Yigal, Sharifan Subjects, Rabbinic Texts: Moroccan Halakhic Writing, 1860-1918, אוניברסיטת ניו יורק https://nyu.academia.edu/YigalSNizri/Dissertation
- ^ חזות מזרחית / שפת אם: הווה הנע בסבך עברו הערבי, באתר מכונת קריאה, בבל
- ^ קציעה עלון, בעקבות התערוכה זמן אמת" במוזיאון ישראל " עורך/כים: רחל סוקמן שם הספר: טרמינל : כתב עת לאמנות המאה ה-21 - טרמינל 34 שם ההוצאה: טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21 שנת ההוצאה: 2008 עמוד: 6, באתר טרמינל, 2008
