יאנוש אראן

יאנוש אראן

יאנוש אראן (בהונגרית: János Arany‏ 2 במרץ 1817 סאלונטה - 22 באוקטובר 1882) היה משורר, סופר, עיתונאי ומתרגם הונגרי. נודע במיוחד בבלדות שכתב והטרילוגיה בחרוזים "טולדי".

קורות חייו

יאנוש אראן נולד בשנת 1817 בעיירה סלונטה (בהונגרית: נאגי'סלונטה) בדרום אזור ביהור (בהונגרית: ביהאר). אז בממלכת הונגריה כיום בטרנסילבניה, רומניה, במשפחה הונגרית קלביניסטית דלת אמצעים שהשתייכה לאצולה הזעירה. היה בן הזקונים מבין עשרת הילדים של הוריו - גיירג אראן, בן 60, ושארה, בת לבית מגיי'רי, בת 44. מכל עשרת הילדים הגיעו לבגרות רק שניים, מצב טראגי שגרם להורים לטפח במיוחד את ילדם הקטן.

יאנוש למד קרוא וכתוב בגיל מוקדם מאד ובילדותו התאווה לקרוא כל ספר שבהישג ידו בהונגרית ובלטינית. התוודע בין היתר לסיפורי התנ"ך, לשירים של הורטיוס, אובידיוס, ורגיליוס וצ'וקונאי ולכתבי קורטיוס. מפני שהוריו המבוגרים נזקקו לסיוע בניהול משק הבית, אראן' התחיל לעבוד כבר בגיל 14 במורה ממלא מקום.

החל משנת 1833 למד שפה וספרות גרמנית וצרפתית באוניברסיטת דברצן, בזמנו המכללה הרפורמית של דברצן. די מהר, אחרי כיתה י' מאס במסגרת הלימודים והצטרף ללהקת שחקני תיאטרון שנעה ונדה ברחבי הממלכה. מאוחר יותר התיישב ועבד כמורה, כעורך עיתונים ובתפקידים פקידותיים שונים בעיירת הולדתו (ב-1839 עוזר של נוטריון), סאלונטה, בדברצן ובבודפשט. בשנת 1840 התחתן עם יוליאנה אֶרצֶ'אֶי (Julianna Ercsey) (1816-1885) שאיתה ניהל חיי משפחה שלווים וגידל שני ילדים:יוליאנה ולאסלו.

בשנת 1845 אראן זכה בתחרות הכתיבה של האגודה הספרותית ע"ש קישפאלודי עם יצירתו "החוקה האבודה" (Az elveszett alkotmány). אחרי שפרסם את הטרילוגיה "טולדי", שהפכה למעין אפופאה לאומית, אראן קישר יחסי ידידות עם מי שנחשב המשורר הלאומי של ההונגרים, שנדור פטפי. שניהם הלהיבו את ההמונים בעת מהפכת 1848-1849. מותו של פטפי בעת המהפכה גרם לאראן לצער עמוק.

אחרי דיכוי המהפכה, החל משנת 1850 אראן עבד כמורה בנאג'קרש, בהונגריה של היום. משנות ה-1860 עבר עם משפחתו לבודפשט. בשנת 1858 נבחר לחבר באקדמיה ההונגרית למדעים והחל משנת 1865 התמנה למזכיר שלה. כמו כן עמד בראש האגודה קישפאלודי, הארגון הראשי של סופרי הונגריה וערך את כתב העת Szépirodalmi Figyelő ("הצופה הספרותי") (מאוחר יותר Koszorú - הזֵר) מותה בדמי ימיה של יוליאנה, בתו, פגע בו קשות וגרם לו למשך 12 שנה להימנע מלכתוב שירים. רק בקיץ 1877 חזר לחבר שירים מקוריים - עם המחזור "Őszikék שלהבדיל מיצירות עבר, נגע בנושאים כמו זקנה או הציפיה למוות.

יאנוש אראן נפטר ב-22 באוקטובר 1882 בבודפשט.

יצירתו

השירה האפית של יאנוש אראן מציגה את העבר המיתי וההיסטורי של עמו. גולת הכותרת של יצירתו האפית הייתה הטרילוגיה "טולדי" (Toldi) (1847), "אהבתו של טולדי" (Toldi szerelme ‏ (1848-1879) ו"הערב של טולדי" (Toldi estéje) ‏ (1854). גבור הטרילוגיה, טולדי, לקוח מכרוניקה בחרוזים מהמאה ה-16 שכתב פטר אולשוואי שיימש. טולדי היה גבור צעיר וחסון שחי, לפי האגדה, במאה ה-14. החלק הראשון של הטרילוגיה מתארת את דרכו זרועת ההרפתקאות אל חצר המלך. החלק השני מוקדש לאהבת חייו והחלק השלישי מספר על סכסוכיו עם המלך ועל מותו. מפואמה אפית אחרת, "אישטוק המשוגע" (Bolond Istók)‏ (1850) נשאר רק קטע אחד. המשורר עבד גם על פואמה מוקדשת לתולדות ההונים, הנחשבים במסורת ההונגרית מעין אבות של ההונגרים. הספיק להשלים רק את חלקה הראשון "מות המלך בודה" (Buda halála)‏ (1864). יתר החלקים - "אילדיקו" ו"הנסיך צ'אבּה" נותרו בלתי גמורים. בשנים 1856-1853 ו-1877 יצר את ה"בלדות", ז'אנר ששילב אגדות עממיות ויסודות היסטוריים בלדה מפורסמת של אראן, "הבארדים של ויילס" (A Walesi Bárdok) מספרת על מסעות הכיבוש של אדוארד הראשון, מלך אנגליה, נגד הוולשים ועל התנגדות העם הזה לדיכוי תרבותם. על ידי אימוץ נושא היסטורי זה, המשורר ביקש לרמוז על דיכוי ההונגרים בידי האוסטרים. הוא כתב אותה לרגל ביקור הקיסר פרנץ יוזף בהונגריה אחרי דיכוי מהפכת 1848-1849.

ביצירתו של אראן היו גם שתי תקופות "ליריות": אחת בשנות ה-1850, שבה יצר בהשפעת האבל על מותו של פטפי ותבוסת המהפכה ההונגרית, והשנייה בשנותיו האחרונות - כשחיבר את שירי Őszikék. אראן כתב גם פואמה בשם "דנטה" שלדעת השחקן והאינטלקטואל הקוסמופוליט פטר אוסטינוב, "מעט משירי מערב ידעו לתפוס כמוה, את מלוא המשמעות והטרנסצדנטיות של חיי האדם". בשירים "החוקה האבודה" (1846) ו"הצוענים מנאג'דה" (1852) ביכה את השגיאות הפוליטיות של בני עמו.

יאנוש אראן תרגם להונגרית שלושה מחזות של שייקספיר - חלום ליל קיץ, המלט ו"חייו ומותו של המלך ג'ון". תרגומים אלה נחשבים אחת משיאי עבודת התרגום השפה ההונגרית. הוא תרגם גם מאריסטופנס, לרמונטוב, פושקין ומולייר.

פרסים ואותות כבוד

• פרס קישפאלודי - בשביל הפואמה "טולדי"

כתביו

• המצור של מוראן' (1847)
• קטלין (1850)
• הצוענים של נאג'-אידה (1852)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאנוש אראן בוויקישיתוף

• Encyclopaedia Britannica - 2011 (אנציקלופדיה בריטניקה) (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24001964יאנוש אראן