יאגדפנצר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה של דגמי יאגדפנצר: יאגדטייגר, יאגדפנתר ומאחור יאגדפנצר סימן 4 (מוזיאון החימוש של צבא ארצות הברית).

יאגדפנצר (Jagdpanzer; בגרמנית: 'טנק צייד') הוא אחד משני טיפוסים של משחיתי טנקים אשר יוצרו בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. משחיתי טנקים מטיפוס יאגדפנצר היו הדור השני של משחיתי הטנקים הגרמנים, והם התאפיינו בדרך כלל בשריון רב כשהם מורכבים מהטנקים החדישים ביותר.

פיתוח

פיתוח דגמי היאגדפנצר היוו המשך ישיר למשחיתי הטנקים מסוג פנצרייגר (צייד טנקים). הפנצרייגרים היו משחיתי טנקים בעלי מיגון קל יחסית, אשר לרוב התבססו על טנקים מיושנים שבמקום צריח הותקן על התובה תותח נ"ט וסביבו מיגון קל נגד רסיסים. החל מסוף שנת 1943 החלו להיבנות משחיתי טנקים מסוג חדש אשר התותח שלהם הורכב בתוך גוף הטנק (או במקרה של האלפנט והיאגדטייגר - גוף הטנק הורחב כלפי מעלה כדי לכלול את התותח במעטפת משוריינת היטב).

הרק"מ שהיווה בסיס תפיסתי לפיתוח היאגדפנצרים היה השטוג סימן 3, רק"מ שהוגדר כתותח סער לפריצת מכשולים, אך למעשה תפקד במקרים רבים כמשחית טנקים. השטוג היה אחד מהכלים המבצעיים הראשונים שכללו תותח בקדמת התובה, מה שהביא לכך שהוא היה בעל צללית נמוכה מאד והצוות היה יחסית מוגן בתובה המשוריינת. כך פותחו היאגדפנצרים כמשחיתי טנקים שכללו את כוח האש של הפנצרייגרים עם השרידות הגבוהה של השטוג.

ראשונים בסדרה היו היאגדפנצר 4 (שהתבסס על הפנצר סימן 4) והיאגדפנצר 38(t) הצר (שהתבסס על טנק השלל הצ'כי הפנצר 38(t)), שניהם כללו תותח נ"ט 75 מ"מ. לצד פיתוח היאגדפנצר 4 פותח גם השטוג סימן 4, מה שהוביל לרבים (בהם היינץ גודריאן) להטיל ספק בנחיצות משחית טנקים נוסף בעל אותו תותח ומבוסס על אותו טנק. בהמשך פותח היאגדפנתר (מתוך הפנצר סימן 5 או פנתר) ואלפנט (מתוך הטיגר) שחומשו בתותח 88 מ"מ והאחרון בסדרה היה היאגדטיגר (מתוך הטיגר II) שחומש בתותח 128 מ"מ. שני האחרונים כללו הרחבה של תובת הטנק כלפי מעלה במעטפת משוריינת מרובעת סביב התותח ממוגנת היטב בעובי 200 מ"מ פלדה באלפנט ו-250 מ"מ ביאגדטיגר.

דגמים

יאגדפנצר 38(t) הצר, ממשחיתי הטנקים הנפוצים והמוצלחים של גרמניה הנאצית.
יאגדפנתר בצרפת, 1944.

מלחמת העולם השנייה:

לאחר המלחמה:

ראו גם