יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי

יהושע חנא רבניצקי (נולד ב-13 בספטמבר 1859 באודסה – נפטר ב-1944 בתל אביב) (י"ד אלול, תרי"ט – י"א אייר, תש"ד), סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט. גדל בבית תורני, והפסיק לשמור תורה ומצוות^{[דרוש מקור]}. ידוע בעיקר בשיתוף הפעולה שלו עם חיים נחמן ביאליק בהוצאה לאור של מיזמים שונים, ובראשם: "ספר האגדה", שבו כינסו מבחר גדול מאגדות חז"ל שהופיעו בתלמוד ובמדרשים, בנוסף לתוספות שחיברו בעצמם.

תולדות חייו

חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי

רבניצקי נולד באודסה בשנת 1859 וקיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. הוא השתלם גם באופן עצמאי בשפות רוסית וגרמנית. בשנת תרל"ז נישא לטויבה שיחס, ועבר להתגורר בעיירת מוצאה: מאיאקי, הסמוכה לאודסה. שם המשיך להשתלם גם בשפות הצרפתית והאנגלית ובספרותן.

את כתיבתו העיתונאית החל בעיתון "המליץ" בשנת 1879. הוא פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושא חיבת ציון ותחייה לאומית וביקורות ספרותיות למיניהן. על המאמרים חתם בשמות עט שונים ומגוונים; צפנת פענח, מידד, ברק בן אבינועם - הם רק חלק משמות העט.

בשנים 1892 – 1893 כתב ביחד עם שלום עליכם את המדור הפיליטוני "קבורת סופרים" בעיתון "המליץ". על הפיליטונים חתמו בשם העט: אלדד ומידד, כאשר אלדד הוא שלום עליכם, ומידד הוא רבניצקי. שיתוף הפעולה בינו ובין שלום עליכם התקיים גם כאשר האחרון הקים הוצאת ספרים בשפת היידיש, שנקראה "די יודישע פאלקס-ביבליותהעק". בעקבות הקמת ההוצאה פרץ פולמוס גדול בעיתונות העברית של התקופה לגבי מעמדה של היידיש בספרות היהודית, ורבניצקי צידד בגישתו של שלום עליכם.

רבניצקי נמנה עם חסידיו של אחד העם, היה שותף לתורתו הציונית, ואף היה ראש הלשכה באודסה של האגודה הסודית מיסודו: "בני משה".

בשנים 1891 - 1896 ערך את המאסף הספרותי "פרדס", בו השתתפו טובי הסופרים של התקופה, וביניהם אחד העם. רבניצקי עצמו השתתף בכתב העת "השילוח" שבעריכת אחד העם ושימש שם מעין עורך ספרותי. שירו הראשון של ביאליק: "אל הציפור" פורסם ב"פרדס". שיתוף הפעולה הפורה בין שני האישים יצר מיזמים גדולים, כמו הוצאת "ספר האגדה", שמשמשים את קהל הקוראים עד היום. .

ב- 1900 הוציא לאור מבחר מסיפוריו הקצרים של מנדלי מוכר ספרים שנדפסו בעיתונים ובירחונים עברים..

יהושע חנא רבניצקי חיבר גם ספרי לימוד וערך ספרי ילדים.

בשנת 1901 ייסד יחד עם ביאליק וש. בן ציון את הוצאת הספרים "מורייה" - לימים "דביר", ועמד בראשה עד סוף ימיו.

כשגבר הלחץ על פעילות ציונית במשטר הבולשביקי, עלה רבניצקי בשנת 1921 לארץ ישראל בקבוצה גדולה של סופרים עבריים, ביניהם, ביאליק, דרויאנוב, א. ליטאי, אביגדור המאירי ואחרים. גם בארץ תרם את חלקו לחיי התרבות והספרות עד שנפטר בשנת 1944. בין השאר הוא שימש בתור יושב ראש הוועד התרבותי ב"אוהל שם", השתתף ביסוד אגודת "עונג שבת" במקום, והיה חבר בוועד ההקמה של הספרייה העירונית של תל אביב ושל בית ביאליק.

שלט על ביתו בתל אביב

קברו של יהושע חנא רבניצקי

רבניצקי וביאליק

יהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק נפגשו לראשונה בשנת 1891, כאשר ביאליק הציג לפני רבניצקי, שהיה כבר ידוע כמבקר ועורך את כתב העת הספרותי: "פרדס", את שירו הראשון: "אל הציפור". רבניצקי התרשם מיד מהשיר, ופרסם אותו ורבים אחרים בעקבותיו ב"פרדס", גם אם לעיתים קרובות היו לו חילוקי דעות עם המשורר לגבי שיר זה או אחר. רבניצקי היה גם זה שתמך בביאליק שהחמיר עם עצמו ואף שקל מדי פעם פרישה מכתיבת שירים.

על מערכת היחסים הממושכת ביניהם העיד ביאליק:

"בלי רבניצקי לא הייתי פועל ועושה מה שעשיתי. הוא הכריחני לעבוד, הוא גם לימדני להנהיג סדר בעבודה ולקבוע עתים לתורה. כל מה שנתתי - נתתי הודות לרבניצקי, וכל כך אנו קשורים אחד בשני, עד שאיני יכול לעלות על דעתי להיות בלעדיו [...] כתוב אצלנו 'והיו עיניך רואות את מוריך' - ואני רוצה תמיד לראות במו עיני את זה שהיה לי גם מורה, גם חבר, עד שנעשינו לבסוף לבשר אחד".

שיתוף הפעולה הפורה בין שני הסופרים הניב את אחד המיזמים הפופולריים בתרבות העברית: ספר האגדה; מבחר האגדות שבתלמוד ובמדרשים. ספר זה נועד, כפי שכתבו העורכים בהקדמה, להיות "מעין אנתולוגיא ספרותית גדולה ומלאה, הכוללת בסדר נאה את הטוב והמובחר ואת כל האופיי והטפוסי מכל המקצועות החשובים של האגדה". הספר, שנערך בשנים 1905 עד 1911, יצא לראשונה לאור בשנת 1913, והוא ממשיך לצאת במהדורות רבות ומגוונות עד היום. "ספר האגדה היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה". כתב שלמה שבא.

בנוסף, הוציאו ביאליק ורבניצקי את "רשומות"; מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל. (בשיתוף אלתר דרויאנוב); "דור דור וסופריו; אנתולוגיה ספרותית לתלמידים ולעם" , ספר המשלים והפתגמים, שירי שלמה אבן גבירול, שירת ישראל, סיפורי המקרא לילדים ועוד.

שני הידידים השותפים קבורים במרחק לא רב איש מרעהו בבית הקברות על שם יוסף טרומפלדור בתל אביב.

על שמו של יהושע חנא רבניצקי קיימים רחובות בתל אביב ובפתח-תקווה.

מספריו

• הלל הזקן, אבא דוכנא, אדעססא, תרנ"א, 1890.
• וואס מיר זענען אונ וואס וועט פון אונז ווערען ? : אבער דער לאגע פון אונזער פאלק אונ זיין רפואה, הוצאת פערלעג, "עזרא", ברדיטשוב, תרנ"ט, 1898.
• מורה שפת עבר, : בשני חלקים, (חלק ראשון), דפוס איסקאוויטש ובעלינסאן, אדעסא, 1898, (94 עמודים).
• חבת ציון וציונות, מו"ל בלתי ידוע, אודסה, שנת פרסום : תרנ"ח - תרנ"ט, (1898 - 1899), (154 עמודים).
• די יודישע אוצרות < איבערקינדער-ערציהונג >, אדעסא : איסאקוויטש, תרס"ד, 1903. (64 עמודים).
• פלוגבלאט, ביחד עם שכנא לבנהרץ, ו-איזידור אלישוב (בעל-מחשבות), מינסק קולטור, 1906, (4 כרכים).
• ליב ניקלאיביץ טולסטוי, מו"ל : וילנה, מזרח ומערב, תרע"ב, 1911.
• בריעף דו א שוועסטער : < צעבן בריאף איבער דערציהונג > י"ח רבניצקי : איבערגעזעצט אויף יודיש פון הרב יהודה ליב זלאטניק, מוציא לאור : ורשה, קופת רבי עקיבא ביי דער ארגאניזאציע מזרחי אין פוילען, תרע"?, (22 עמודים).
• יודישע וויצען / געזאמעלט און בעארבייט, פון י'ח' ראבניצקי, בערלין, מוריה, תרפ"ג, 1922.
• אריאל <מאגדות ארץ ישראל >, הוצאת דביר, תל אביב, תרפ"ו, 1925.
• דור וסופריו : רשימות ודברי-זכרונות על סופרי דורי, הוצאת דביר, תל אביב, תרפ"ז, (1926), תרצ"ח, (1937), 2 כרכים.
• בשערי ספר (כתבי י.ח. רבניצקי) / ליקט והקדים מבוא שלום קרמר, הוצאת דביר, תל אביב, תשכ"א, 1961, (רי"א עמודים).

מעריכותיו

• (ביחד עם איזידור אלישיב), זעמעלבוך קולטור, 1905 : ענטהאלט א פאעמא פון י"ל פרץ...ערצעהלונגען און ארטיקלען פון שלום אש, א'ריזען, ד' פרישמאן...איבערזעצטע - פון א' טשעחאוו, מארק טווען...געאגראפיס - סטאטיסטישע איבערזיכט פון אלע לענדער און פעלקער - פאפולאר - וויסענשאפטליכע אר טיקלען... / רעדיגירט פון י"ח ראווניצקי אן איס עלשעוו < בעל מחשבות >. מינסק קולטור, 1905, (256 עמודים).
• דברי נביאים : עם ציורים : פרקים מספרי הנביאים לנערים, / מסודרים ומפורשים על ידי י.ח. רבניצקי, חיים נחמן ביאליק וש. בן ציון, מוציא לאור : מוריה, קראקוי, תרס"ו, 1906.
• דברי משל ואמרות חכמים < לתלמידים > : מלקטים מתוך התלמוד והמדרשים ושאר ספרים / סדורים לפי העניינים על ידי י.ח. רבניצקי וחיים נחמן ביאליק, אודיסא, דפוס ח"נ ביאליק וש. בורישקין, תרע"א, 1910.
• די יודישע אגדות : פאלקסטימליכע ערצעה לונגען...געקליבען פון תלמוד און מדרשים נאכן העברעאישן "ספר האגדה", בערבייט און גרופירט נאכ'ן אינהאלטצורך י.ח. רבניצקי און ח.נ. ביאליק, דפוס מוריה, אדעסא, תרע"ב, 1911, (2 כרכים).
• דברי כתובים : עם ציורים : תהילים, משלי ואיוב, מסודרים ומפורשים על ידי י.ח. רבניצקי, ח"נ ביאליק, וש. בן ציון, מוריה, אודיסה, תרע"ט, 1918.
• מכתבים לבת ישראל : < עשרת מכתבים על חנוך הבנים >, דפוס מוריה, אודסה, תרע"ט, 1918, (48 עמודים).
• האביב : אוסף מאמרים, שירים וספורים למקרא בני הנעורים, נערך על ידי י.ח. רבניצקי, הוצאת אחיאסף, ורשה, תרפ"ב, 1921, (130 עמודים).
• ספר המשלים והפתגמים - מלקטים מתוך המקרא, התלמוד, והמדרשים והספרות שלאחריהם , סדורים, מנקדים ומבוארים על ידי י.ח. רבינצקי, וחיים נחמן ביאליק, הוצאת דביר, תל אביב, (ברלין מנחם-אב תרפ"ד), 1924. (232 עמודים).
• לקט - לקוטים מתוך מאמריו ואגרותיו של אחד העם, הוצאת "בית אחד העם", על ידי "דביר", תל אביב, תרצ"ח, 1937.
• ספורי המקרא לילדים, נסדרו על ידי יהושע חנא רבינצקי, חיים נחמן ביאליק, ו-שמחה בן-ציון, התמונות מעשה ידי נחום גוטמן, הוצאת דביר, תל אביב, 1938.
• דור דור וסופריו : אנתולוגיה ספרותית לתלמידים ולעם, / המסדירים : ח"נ ביאליק, י.ח. רבניצקי, בהשתתפותו של יעקב פיכמן, הוצאת דביר, תל אביב, תשט"ז, 1955, (2 כרכים).

ממאמריו

• חבת ציון וציונות, מו"ל לא ידוע, אודיסה, 1899, (הוצאה מיוחדת מתוך השלח, כרך ג', עמודים 149-155).
• רבי שמואל מוהליבר, הוצאת אחיאסף, ברלין, תרנ"ח-תרנ"ט, 1898-1899, (4 עמודים).
• דער בלוט בונד וועגען לעצטע געשעהניסע, / פון י'ח' ראווניצקע, מו"ל לא ידוע, ווילנא, תרס"ו, 1905, (15 עמודים).
• תעודות הציונות, הוצאת אחיאסף, אודיסה, תרס"ז, 1906, (הוצאה נוספת 1908), (8 עמודים).
• מנדלי מוכר ספרים < שלום בן משה חיים אברמוביץ > קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי < בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו >, סדוררים על ידי י'ח' רבניצקי ו-חיים נחמן ביאליק, מוריה, אודיסה, תרע"ט, 1918, (6 דפים).
• תמונת משה, הוצאת דביר, תל אביב, תר"ץ, 1929, (8 עמודים).
• אחד העם ו-מכס נורדאו, חוברת מאזנים, כרך א', חוברת ד', אדר שני תרפ"ט, 1929.
• גשמי ברכה : < מאגדות ארץ ישראל >, (עפר : ספרי מקרא לילדים), הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"א, 1930.
• הכתל, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"א, 1930.
• רבי קלונימוס בעל הנס, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ג,1932, (8 עמודים).
• בלי כתנת, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ד, 1933, (10 עמודים).
• רשימה לתולדותיו של מנדלי מוכר ספרים, מתוך "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים", כרך ו', פרק ג', הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ה, (1935), תרצ"ו, (1936).

מתרגומיו

• הקטור מלו, באין משפחה, הוצאת אמנות, תל אביב, תשכ"ג, (2 כרכים).

לקריאה נוספת

• נורית גוברין, "ציפור ב'פרדס': רבניצקי כעורך", בספרה קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ה, הוצאת גוונים, 2015, עמ' 189–200.
• גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, 1965

קישורים חיצוניים

• רשימת ספריו של יהושע חנא רבניצקי בספרייה הלאומית
• ארכיון יהושע חנא רבניצקי, באתר הספרייה הלאומית

• ‫שמואל אבנרי, המבוע הנסתר: רבניצקי שבביאליק, באתר הארץ, 6 במאי 2004‬
• ‫שמואל אבנרי, "וכי נמכור נמכרתי לך, אני ומכנסי וסנדלי", באתר הארץ, 24 ביולי 2008‬
• ‫שמואל אבנרי, "הלא דם כבודו החם שותת על דם אהובו" - רבניצקי כאלמנתו של ביאליק, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009‬
• ‫"על פי התורה הדין עם רבניצקי", באתר הארץ, 24 ביולי 2008‬
• נחום ברוך מינקאָוו, 'י"ח ראווניצקי', בספרו זעקס יידישע קריטיקער, בואנוס איירס: פארלאג יידבוך, ביי דער געזעלשאפט פאר יידיש וועלטלעכע שולן אין ארגענטינע, 1954, עמ' 125–168 (ביידיש)
• יהושע חנא רבניצקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• אחד העם מתבדח על חשבון רבניצקי ביומן הרשת של פרויקט בן יהודה. המכתבים המלאים כאן (פרויקט בן יהודה).
• ביאליק מספר על השתלשלות קשריו עם רבניצקי בהספד לאחד העם (מאתר פרויקט בן יהודה).
• כתב העת "פרדס", בקטלוג המאוחד לכתבי-עת (ULS)
• הקטור מלו, באין משפחה, לעברית: י. ח. רבניצקי. בהוצאת אמנות, פרנקפורט
• יהושע חנא רבניצקי, באתר האקדמיה ללשון העברית

בעקבות פטירתו

• י. ח. רבניצקי, דבר, 4 במאי 1944
• ר' יהושוע-חנא ראבניצקי, הצופה, 4 במאי 1944
• דרכו האחרונה של י. ח. רבניצקי, דבר, 5 במאי 1944
• הלוויית י. ח. ראבניצקי, הצופה, 5 במאי 1944

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0