טרפורד לי מלורי
 | |
| לידה |
11 ביולי 1892 מוברלי, צ'שייר  |
|---|---|
| נהרג |
14 בנובמבר 1944 (בגיל 52) האלפים הצרפתיים |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי  חיל האוויר המלכותי |
| תקופת הפעילות | 1914–1944 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 מרשל אוויר ראשי |
| תפקידים בשירות | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר מפקד)  אות השירות המצוין  עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה (ברית המועצות) | |
טרפורד לי מלורי (באנגלית - Sir Trafford Leigh-Mallory; 11 ביולי 1892 - 14 בנובמבר 1944) היה קצין בכיר בחיל האוויר המלכותי ומפקד עליון של כוחות האוויר של בעלות הברית בפלישה לנורמנדי.
קורות חייו
לי מלורי נולד בעיירה מוברלי במחוז צ'שייר. אחיו היה מטפס ההרים ג'ורג' מאלורי שנספה ב-1924 בניסיון לטפס על האוורסט. הוא למד משפטים באוניברסיטת קיימברידג' והחל לעבוד כפרקליט בלונדון.
מלחמת העולם הראשונה ואחריה
לי מלורי התגייס לצבא הבריטי ב-1914 כטוראי, עבר קורס קצינים וב-3 באוקטובר 1914 קיבל דרגת ליטננט משנה. באביב 1915 נשלח לחזית וב-16 ביוני 1915 נפצע ברגלו בקרב איפר השני. הוא הועלה לדרגת ליטננט ונשלח לטיפול בבריטניה. לאחר החלמתו הצטרף בינואר 1916 לגיס התעופה המלכותי, עבר הכשרה כטייס וב-17 ביוני 1917 הוצב בטייסת השביעית. בקרב על הסום השתתף במשימות צילום והפצצה. בנובמבר 1917 מונה למפקד הטייסת השמינית שעסקה בסיוע אווירי קרוב לכוחות הקרקע.
לאחר המלחמה נשאר בצבא והצטרף לחיל האוויר המלכותי שהוקם. הוא עסק בהדרכה ונחשב לבר סמכא בנושא שיתוף בין כוחות אוויר ויבשה. ב-1935 הוצב לזמן קצר במפקדת חיל האוויר המלכותי בעיראק. ב-דצמבר 1937 מונה למפקד קבוצת טייסות הקרב ה-12 וב-1 בנובמבר 1938 הועלה לדרגת תת מרשל האוויר.
מלחמת העולם השנייה
קבוצת טייסות הקרב ה-12 הייתה ממונה על הגנת מרכז אנגליה. לי מלורי דגל בשיטת "הכנף הגדולה" - תקיפת המטוסים הגרמנים בכוח גדול בדרכם לבריטניה. לשיטת זו התנגד תת-מרשל קית' פארק שהיה מפקד קבוצת טייסות הקרב ה-11. פארק נקט בשיטה של שליחת הטייסות שלו בנפרד. פארק גם התלונן על לי מלורי שאינו עושה מספיק להגנת שדות התעופה. מפקד חיל האוויר המלכותי, צ'ארלס פורטל, צידד בדעתו של לי מלורי לעומת מפקד טייסות הקרב יו דאודינג. ב-נובמבר 1941 שחרר פורטל את פארק ודאודינג מתפקידם ולי מלורי התמנה למפקד קבוצת טייסות הקרב ה-11.
באוגוסט 1942 מונה למפקד הכוח האווירי בפשיטה על דייפ. הבריטים הפסידו 106 מטוסים לעומת 48 של הלופטוואפה חלק מהכישלון היה נעוץ בעליונותם של מטוסי ה-פוקה-וולף Fw 190 על מטוסי הספיטפייר.
בנובמבר 1942 התמנה למפקד פיקוד טייסות הקרב ובינואר 1943 הועלה לדרגת מרשל אוויר.
לקראת הפלישה לאירופה היה על דוויט אייזנהאואר לבחור מפקד אחד לכוח האווירי של כוח הפלישה והוא העדיף את לי מלורי על ארתור טדר וארתור הריס הבריטיים וקארל ספאץ האמריקאי.
באוגוסט 1943 מונה לי מלורי למפקד העליון של כוחות האוויר שנועדו לפלישה לנורמנדי. בפלישה לנורמנדי הוא תיאם את הפעולות של זרועות האוויר השונות והכוח האווירי הצליח להאט את התקפות הגרמנים על הכוחות הנוחתים.
מותו
ב-16 באוגוסט 1944 מונה לי מאלורי למפקד האוויר של פיקוד דרום-מזרח אסיה והועלה לדרגת מרשל אוויר ראשי. בדרכו למפקדתו החדשה ב-14 בנובמבר 1944 במזג אוויר סוער, התרסק מטוסו מעל האלפים הצרפתיים וכל הנוסעים כולל אשתו, נהרגו. גופותיהם נתגלו רק ב-1 בינואר 1945 והם נקברו סמוך למקום ההתרסקות. בשנת 2004 פתחה הקהילה של העיירה ליד מקום ההתרסקות, מוזיאון קטן לזכרו של לי מלורי במלאת 60 שנה למותו.
קישורים חיצוניים
- טרפורד לי מלורי, באתר ww 2 database
- לי מלורי, באתר spartacus education
- מרשלים בריטים
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- טייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מעוטרי אות השירות המצוין
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- ההפצצות האסטרטגיות במלחמת העולם השנייה
- טייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם הראשונה
- בריטים במלחמת העולם השנייה
- בריטים שנהרגו בתאונות אוויריות
- ילידי 1892
- נפטרים ב-1944