גגרה
 | |
| מדינה |
 גאורגיה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז גגרה |
| חבל ארץ |
אבחזיה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-6 לפנה"ס |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 10,700[1] (2003) |
| קואורדינטות | 43°20′0″N 40°13′0″E / 43.33333°N 40.21667°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
גגרה (בגאורגית: გაგრა, באבחזית: Гагра) היא עיר במחוז גגרה שבאבחזיה אשר במערב גאורגיה. גגרה משתרעת לאורך כ-5 ק"מ מהחוף הצפוני של הים השחור, לרגלי הרי קווקז. האקלים הסובטרופי הפך את גגרה למקום נופש בריאותי פופולרי באימפריה הרוסית ובתקופת ברית המועצות.
מאז מלחמת אבחזיה בשנות ה-90, הלכה והידלדלה אוכלוסיית העיר. אוכלוסיית העיר מונה 10,700 איש,[1] כאשר הדבר נבע קרוב לוודאי מהטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה. התיירים הרוסים, שעדיין פוקדים את העיר תכופות, מגיעים לרוב מסוצ'י, הממוקמת 22 ק"מ צפונית לעיר.
היסטוריה
העיר נוסדה בתור קולוניה יוונית בשם טריגליט (Triglite), שהייתה מיושבת ביוונים ואבחזים קדמונים. הקולוניה נשלטה בידי ממלכת פונטוס במאה הראשונה לפני הספירה. לאחר מכן השתייכה הקולוניה לאימפריה הרומית, שהחליפה את שמה לניטיקה (Nitika). המיקום הגאוגרפי של העיר הוביל לחיזוקה על ידי הרומאים, וזאת משום שהעיר הותקפה תכופות על ידי הגותים ואחרים. אחרי נפילת רומא, גגרה ואבחזיה נכבשו על ידי האימפריה הביזנטית.
גגרה התאחדה עם הממלכה הגאורגית של אימרתי החל מהמאה התשעית, הזמן בו החלה לפעול. היא הפכה להתיישבות מסחרית עיקרית בין היתר עם סוחרים גנואנים וונציאנים, כאשר היצוא העיקרי של העיר היה: עצים, דבש, שעווה ועבדים. השם גגרה מופיע לראשונה במפה משנת 1308 ששורטטה על ידי האיטלקי פייטרו ויסקונטי. המפה נמצאת כעת בספריית מרקוס ה"קדוש" בוונציה.
גגרה תחת השליטה הרוסית
במאה השש עשרה, גגרה, יחד עם יתר אבחזיה נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. הסוחרים המערביים גורשו מהעיר, והעיר נכנסה לתקופה ארוכה של הדרדרות, אשר רוב התושבים המקומיים נמלטים להרים. החל מהמאה ה-18 העיר הפכה למשהו שהוא יותר מכפר המוקפת ביערות וביצות מלאות מחלות. גורלה של העיר השתנה ובמאה ה-19 חזרה למצבה, כאשר האימפריה הרוסית התרחבה לאזור, וכבשה את אבחזיה. הביצות יובשו, והעיר נבנתה סביב בית חולים צבאי. אך עדיין אוכלוסייתה הייתה קטנה. בשנת 1866, הצביע מפקד האוכלוסייה, על: 336 גברים ו-280 נשים. בעיקר משפחות מקומיות של קציני צבא והתלויים בהם. העיר סבלה קשות בתקופת מלחמת רוסיה טורקיה (1877-1878), כאשר יחידות טורקיות פלשו, השמידו את העיר, וגירשה את האוכלוסייה המקומית. רוסיה, בסופו של דבר, ניצחה במלחמה, ובנתה מחדש את העיר.
לאחר המלחמה, העיר "נתגלתה" על ידי הנסיך פטר מאודנבורג, ממשפחות האצולה הרוסיות. הוא ראה את הפוטנציאל האקלים הסובטרופי של האזור, והחליט לבנות מקום נופש ברמה גבוה. לאחר שאירגן סכום מסוים מהממשלה, הוא בנה לעצמו מקום בגגרה והקים בניינים אחרים נוספים במגוון סגנונות אקלקטיים אירופאיים. כמו כן נבנה פארק, עם עצים טרופיים, ואפילו תוכים וקופים יובאו, כדי לייצר אווירה טרופית. אבל, למרות ההשקע הגדולה, מקום הנופש לא היה להצלחה גדולה בהתחלה. מאוחר יותר, הוא משך כמויות הולכות וגדלות של תיירים זרים ששייטו במימי הים השחור.
גגרה תחת שלטון ברית המועצות
בתקופת המהפכה הרוסית בשנת 1905, מרד מקומי הוליד ממשל מהפכני של העיר, לתקופה קצרה, בשם: "הרפובליקה של גגרה". היא הובסה תוך זמן קצר, וחבריה נאסרו ביחד. מלחמת העולם הראשונה, שהתרחשה רק כמה שנים לאחר מכן, הייתה אסון לגגרה. היא הרסה את התיירות המסחר, בהן הייתה תלויה. במהפכת אוקטובר, בשנת 1917, זמן קצר לאחר מכן, השתלטו הבולשביקים על העיר. למרות הניסיון הקל של הצרפתים, לדכא אותם, בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה, העיר שולבה בתקיפות לברית המועצות, ועם כינונה של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה הייתה לחלק ממנה.
מנהיג הבולשיביקים, לנין, הצהיר, בשנת 1919, על יסוד "מקום הנופש של פועלים", על מקום הנופש שנבנה על ידי אודנבורג. ב-23 בפברואר 1921, בזמן המלחמה הסובייטית גאורגית נכבשה העיר על ידי הבולשביקים, ונכבשה בחזרה על ידי הגאורגים, שהחזיקו בה זמן קצר עד לכיבושה על ידי הצבא האדום ה-9 ב-1 במרץ 1921, בדרכם לכיבוש יתר ערי החוף הגאורגיות.
העיר ואתר הנופש שבו הפכו למקום הנופש פופולרי בחגים לאזרחים הסוביטיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. כשהיא משיגה תפקיד חדש כמקום לשיקום חיילים פצועים. לאחר המלחמה, תוכניות ממשלתיות, בנו את העיר, והעיר גדלה והתפתחה באינטנסיוויות כחלק מה"ריווירה הסובייטית".
גגרה בתקופת בדלנות אבחזיה
בסוף שנות ה-80, גאה המתח בין גאורגיה לקהילות האבחזיות במחוז. שגרמה להתלקחות מלחמה בין השנים 1992–1993, שהסתיימה בתבוסה קטסטרופלית של כוחות הממשל הגאורגיים. מאות אלפי אנשים, שמוצאם האתני גאורגי, שהתגוררו באבחזיה, גורשו, במה שנקרא הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה, ושבמהלכו גם אלפים נהרגו. גגרה ועיר הבירה האבחזית סוחומי היו במרכז הלוחמה, וסבלו נזקים כבדים. הטרוריסט הצ'צ'ני הידוע לשימצה שאמיל באסייב לחם בגגרה בצד האבחזי, כמפקד הלוחמים המתנדבים הצ'צ'נים.
מאז גגרה, יחד עם יתר אבחזיה, התעפשה. הקונפליקט עדיין לא נפתר. אף על פי שהמאבק מתמשך, הוא תחום לגבול האדמיניסטרטיבי מזרחית לעיר.
אתרים
נקודות הציון העיקריות בגגרה הן:
- חורבות מצודת אבאטה (המאות ה-4 וה-5).
- כנסייה הגנת אם האל (מהמאה ה-6).
- המגדל ההגנתי "מרליסקי" משנת 1841.
- ארמון הנסיך מאודנבורג (מהמאה ה-19).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות העיר גגרה |
הערות שוליים
22324056גגרה