וילהלם אדוארד ובר
וילהלם אדוארד וֶבֶּר (גרמנית: Wilhelm Eduard Weber; 24 באוקטובר 1804 - 23 ביוני 1891) היה פיזיקאי גרמני, שיחד עם קרל פרידריך גאוס המציא ב-1833 את הטלגרף האלקטרומגנטי. על שמו קרויה יחידת המידה ובר יחידת המידה לשטף מגנטי.
ובר נולד בוויטנברג. אביו, מיכאל ובר, היה מורה לתאולוגיה באוניברסיטה המקומית. אחיו היה ארנסט היינריך ובר, אף הוא מדען בעל שם.
לאחר קבלת התואר, התמנה לפרופסור באוניברסיטה, ומאוחר יותר, בהמלצת קרל פרידריך גאוס, התמנה לפרופסור באוניברסיטת גטינגן, בהיותו רק בן 27. הוא התפרסם בזכות שיעוריו המעניינים המלווים בניסוים פרקטיים, ובעידודו את תלמידיו להתנסות אף הם בניסויים המתוארים בשיעור.
ב-1833, יחד עם קרל פרידריך גאוס המציא את הטלגרף האלקטרו-מגנטי הראשון, שקישר בין מצפה הכוכבים אל מכון הפיזיקה בתוך אוניברסיטת גטינגן.
באוקטובר 1837, פוטר ובר מתפקידו באוניברסיטה על ידי ממשלת הנובר, כאחד משביעיית גטינגן, (שבעה פרופסורים מהאוניברסיטת שמחו כנגד השינויים בחוקת ממלכת הנובר). ובר יצא לטייל בעולם, וביקר בין השאר באנגליה. ב-1843 התקבל לתפקיד פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת לייפציג. ב-1849 חזר לתפקידו הקודם באוניברסיטת גטינגן[1]. כמו כן היה מנהל מצפה הכוכבים באוניברסיטה. פרש מהוראה ב-1870.
ב-1859 זכה במדליית קופלי "בזכות מחקריו בחשמל, מגנטיות ואקוסטיקה".
עבודות נבחרות
- Weber, Wilhelm E. 1892-94. Wilhelm Weber's Werke. Berlin: J. Springer
- Weber, Wilhelm and Carl Friedrich Gauss, eds. 1837-1843. Resultate aus den Beobachtungen des Magnetischen Vereins. Göttingen, Leipzig
ראו גם
הערות שוליים
