טיוטה:שמות בארץ-כפות תמרים

שמות בארץ-כפות תמרים

מידע כללי
מאת	מהר"ם בן חביב
הוצאה
מקום הוצאה	קושטא
תאריך הוצאה	יום תרועה - ה'תמ"ג תוספות יום הכיפורים - ה'תמ"ד כפות תמרים - ה'תמ"ה
תאריך הופעה ראשונה	ה'תפ"ז
מהדורות נוספות
פרשנים	רבי עקיבא אייגר
מקורות לכתיבת הספר	רש"י תוספות רמב"ם ראשונים אחרונים
קישורים חיצוניים
היברובוקס	50921

"שמות בארץ-כפות תמרים" הוא אחד מספרי היסוד בפרשנות על תלמוד בבלי שחיבר מהר"ם בן חביב.

רקע לכתיבת הספרים

בשנת ה'תמ"ג לאחר שלמד עם תלמידיו מסכת ראש השנה, שלח את חידושיו כמתנה לפטרון הישיבה רבי משה יעיש שהיה גר בקושטא. תוך התנצלות שחידושים אלו הם קטנים בכמות ובאיכות, וכתב עוד שהוא תולה תקוה שבהמשך יצרף עוד מחידושיו אשר יתחברו יחד לחיבור גדול יותר. לחידושיו אלו קרא "יום תרועה".

בסוף חודש ניסן ה'תמ"ד סיים את מסכת יומא ושלח גם כן כמה מחידושיו לקושטא, להם קרא "תוספת יום הכיפורים".

שנה לאחר מכן שלח את חידושיו למסכת סוכה, שלמד באותה השנה. להם קרא "כפות תמרים".

תוכן הספר

הספר "יום תרועה" הם חידושיו על פרק שלישי ורביעי במסכת ראש השנה, "תוספות יום הכפורים" הם חידושיו על פרק שמיני במסכת יומא, בסופו צורף קונטרס "ספיקא דאורייתא לחומרא", הנוגע לדינים בפרק זה. החלק האחרון הוא "כפות תמרים" על פרק שלשי ורביעי במסכת סוכה, בפי רבים נקרא הספר על שם האחרון.

סגנון הספר

הספר מבאר את הסוגיות על־פי גדולי הראשונים, בעיקר רש"י, תוספות והרמב"ם, ניתן בו גם יחס בלתי מבוטל למפרשים אחרונים.

הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול ומאופיין בירידה לפרטים קטנים בכל סוגיה.

למרות השינויים שחלו בשיטת הלימוד מהתקופה ההיא, הספר זוכה לפופולריות רבה בעולם הישיבות והוא אחד מאבני היסוד ב"רייד הישיבתי".

לטענת רבי שמעון הרמן, דרך לימודו וסגנון דיוקיו בדברי הראשונים קרוב לדרך לימוד הישיבות כפי שעוצב על ידי ראשי הישיבות בדורות האחרונים.

על אף שמגמת החיבור הינה בעיקר עיונית, הספר מוכר גם כסמכות הלכתית, הכרעותיו נחשבות כבעלות תוקף, ומובאות פעמים רבות בפוסקי הלכה שבאו אחריו.

כתוב באופן שיקל על התלמיד.

המחבר השתמש בעיקר בש"ס דפוס וינציא (ה'ר"פ – ה'רפ"ג), אך היה למראה עיניו גם כן דפוס אמסטרדם (ה'ת"ד – ה'ת"ח).

שם הספר

שמות בארץ

כפי הנראה שם זה נבחר על ידי המו"ל הראשון רבי יעקב כולי, כשם כולל לשלושת החלקים על פי המקרא בתהילים, אמנם לא התבאר הקשרו לספר.

אגב הובא חידוש על פסוק זה הובא בחלק תוספת יום הכיפורים.

יום תרועה

הסיבה הראשונה: כשנכנס ללמד בישיבה בירושלים, מצא את חכמי הישיבה עסוקים במסכת ראש השנה ושם כתב את שהתחדש לו בחברתם מדיני התרועה.

הסיבה השניה: כשם שעולה זכרון ישראל לטובה ביום הזכרון על ידי זכרון תרועה. כך יעלה לפני הקב"ה ביום תרועה זכרון רבי משה בן יעיש (פטרון הישיבה מקושטא) לפוקדו בפקדונות.

הסיבה השלשית: "יום תרועה" עולה בגימטריה קטנה 35. רומז ל-רבי משה בן יעיש, מ = 4 ש = 3 ה = 5 ב = 2 ן = 5 י = 1 ע = 7 י = 1 ש = 3 = 31, עם הכולל 32, בתוספת שלשת התיבות "משה בן יעיש" סה"כ: 35.

הסיבה הרביעית: "יום תרועה" עולה בגימטריה קטנה 35. רומז ל-שם המחבר: רבי משה בן חביב, מ = 4 ש = 3 ה = 5 ב = 2 ן = ח = 8 ב = 2 י = 1 ב = 2 = 32, שם המחבר ושם הפטרון עולה 32 והסימן "בלב ולב ידברו", ול"ב רומז לתורה שמתחילה בב' ומסיימת בל' (בראשית ברא - לעיני כל ישראל), ובתוספת שלשת התיבות "משה בן חביב" סה"כ: 35.

הסיבה החמישית: "יום תרועה" עולה בגימטריה קטנה 35. רומז ל-35 המסכתות האחרות בתלמוד בבלי שנטע מעיקריהם ומעיקרי המפרשים והפוסקים שעליהם ממה ששייך לסוגיות ראש השנה.

תוספת יום הכיפורים

שכשם שדין תוספת יום הכיפורים היא מן התורה, כך תוספות חידושים הללו על פרק "יום הכיפורים" הם גופי תורה.

כפות תמרים

הסיבה הראשונה: היות והספר כולל בתוכו חידושים על פרקים "לולב הגזול" ו"לולב וערבה", הרי שכפות תמרים הינם כינוי ללולב.

הסיבה השניה: חידושים אלו הם כפירות המתוקים מדבש ונופת צופים.

המהדורה הראשונה

הספר נדפס לראשונה בקושטא טורקיה בשנת ה'תפ"ז כ-30 שנה לאחר פטירת המחבר, על ידי נכדו רבי יעקב כולי, בסיוע הנדיב רבי אברהם בן נתן מרישיד.

לטענת יעקב שמואל שפיגל הספר לא נדפס על פי כתב היד שנשלח לרבי משה יעיש, אלא מתוך כתב יד אחר שהכיל הוספות מכתב ידו אשר נשאר אצל המחבר, שכפי הנראה עבר לנכדו רבי יעקב כולי. טענה זו אינה מוכחת מכיון שניתן להניח שהוספות אלו (שאינם משמעותיות – הנחת מראה מקום) נוספה על ידי נכדו רבי יעקב כולי, ורק את הקונטרס "ספיקא דאורייתא לחומרא" הוציאו מתוך כתב אחר.

מהדורות נוספות

• בשנת ה'תקכ"ו יצא הספר שנית בקארלסרוא גרמניה על ידי ר' בנימן וואלף מפירדא ור' מענדלי ממוציך ור' זעליג מריינץ.

במהדורה זו תוקנו מעט טעויות דפוס על ידי ר' יצחק משה וואליך. וצורפו הסכמותיהם של רבי יוסף משטיינהרט ורבי נתנאל ווייל בעל הקרבן נתנאל.

• בשנת ה'תרי"ח יצא הספר בשלישית בוורשא פולין על ידי רבי זאב וואלף הכהן רבה של פלאצק. עם הסכמת רבה של העיר וורשא רבי דובעריש מייזליש.
• בשנת ה'תרכ"א נדפס הספר בלבוב על ידי אברהם ניסן זיס, בצירוף הסכמת בעל ה'שואל ומשיב'.
• בשנת ה'תר"נ נדפס הספר בורשא בצירוף הערותיו של רבי עקיבא אייגר, והסכמות מרבני העיר רבי שמואל זנוויל קלפיש (מחבר הספר "שערי תורה") ורבי יצחק פייגענבוים.
• בשנת ה'תרע"ב בפיעטרקוב נדפס שוב עם הערותיו של רבי עקיבא אייגר ובסופו נוסף חידושי החתם סופר על פרק לולב הגזול.
• בשנת ה'תשנ"ו בירושלים יצא הספר על ידי מכון להוצאת ספרי קדמונים, עפ"י דפוס ראשון בתוספת מראה מקומות והערות על ידי הרב יעקב שלום ארנפלד תבנית:קישור אוצר החכמה.
• בשנת ה'תש"ס (1999) בירושלים יצא חלק תוספת יום הכיפורים על ידי מכון "אורייתא", בצירוף הערותיו של רבי שמעון הרמן המכונים "עלי עשור". הערותיו של רבי עקיבא אייגר נדפסו בפנים הספר כמתכונת השגות הראב"ד על משנה תורה.

למהדורה זו צורף שבחי הספר והמחבר "אמלאה החרבה" ובסוף הספר קונטרס "קול מבשר" מאת הרב מנחם מנדל גרליץ - בירור מקיף בעניין ספיקות וקביעת הלכה על פי הוכחה מן השמים, זאת לאור חידושו של המחבר כי אין להניח הנחות המשליכות לקביעות הלכתיות על פי רוח הקודש, בנוגד לדעתם של רוב הפוסקים המתירים להסתמך על רוח הקודש בשאלות מציאותיות.

פירושים והגהות לספר

• רבי עקיבא איגר עיטר את הספר בהגהותיו, אלו נדפסו כ50 שנה לאחר פטירתו בשנת ה'תר"נ בוורשא. ומיני אז נדפסו במהדורות רבות.
• בעל השואל ומשיב עיטר אף הוא על ידי כתיבת כמה הערות שנדפסו.
• רבים מגדולי ישראל בדורות שאחרי המחבר העירו בספרם על דברי המחבר, הרב יעקב שלום ארנפלד ממכון להוצאת ספרי קדמונים, ליקט על הסדר מן המובחרים שבהם כגון החיד"א, פרי מגדים, ערוך לנר, שפת אמת ועוד.
• רבי שמעון הרמן עיטר את הספר בהגהותיו, החלק של תוספת "יום הכיפורים" נערכו במכון אורייתא ונקראו "עלי עשור". חיבור זה מהווה פירוש נרחב על דברי המחבר, תוך כדי הבאת השוואות וסימוכין לדבריו, הסקת מסקנות הלכתיות ויישוב ההשגות של שאר חכמי ישראל על דבריו.

חכמי ישראל אודותיו

• הפני יהושע כותב ”ולפי שראיתי שהחיבור הנזכר [-כפות תמרים] מלא וגדוש בסוגיית הש"ס בזה הפרק, והרחיב הביאור בפירוש רש"י ותוס' ושיטת הפוסקים והמפרשים לערך חמשים דפים. לכן אינו בדין שיניף המקצר על המאריך, לכן קצרתי.” (סוכה כט, ב ד"ה אחר זה הגיע)
• בשו"ת חתם סופר כתב על דברי הספר ”דברי אלוקים חיים המה.” (או"ח סימן רז)
• רבה של וורשא, רבי דובעריש מייזליש כותב בהסכמה להוצאת וורשא (ה'תרי"ח) ”הספר היקר במציאות מאוד הלוא הוא הספר הנחמד כפות תמרים אשר חברו הגאון מורנו הרב רבי משה בן חביב זצ"ל מחכמי ירושלים עיר קדשינו ותפארתנו ת"ו. אשר היה לו עצה וגבורה במלחמתה של תורה. ודברי קדשו מעוטרים בחכמה ודעת ומי כמוהו מורה. ואך שפת יתר היא לפאר ולרומם ספרי הגאון המחבר, אך אמרתי יישר חילו.”

מאמרים בולטים

”כל מקום דקאמר תלמודא 'בשלמא לפלוני' או 'הניחא לפלוני' 'אלא לפלוני קשיא', דרך המעיינים לבקש איזה דוחק לאותו אמורא דאתמר עליה הניחא.” (תוספת יום הכיפורים עג, ב ד"ה ריש לקיש)

”יראה כי לא נשתבח הראב"ד שממש הופיע רוח הקודש לו בדין זה אלא כיון שערב לו הפירוש והחילוק שפירש אמר כן בדרך גוזמא.” (כפות תמרים סוכה לב, ב ד"ה נקטם ראשו)

הערות שוליים

הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0