טיוטה:רבי אברהם זילביגער
רבי אברהם זילביגר (כ' בסיוון ה'תש"י - ז' בניסן ה'תשפ"ב) היה מרבני העיר מנצ'סטר שבבריטניה, רב בית המדרש החדש וראש רשת הכוללים תורת חיים, ומחבר ספרי 'כתיבה תמה' על הלכות סת"ם.
ביוגרפיה
נולד במנצ'סטר לאביו רבי חיים ברוך, שכיהן כמשגיח בישיבת המקומית שבראשות רבי יהודה זאב סגל. בני משפחת זילביגר במקור חסידי צאנז ובאבוב ידועים ככהנים מיוחסים, ואף רבי חיים מצאנז לקח אותם ככהנים לפדיון הבן.
סביו רבי נתן זילביגר היה דיין בקהילת צאנז בעיר אושפיצין.
בצעירותו למד בישיבת מנצ'סטר אצל רבו, רבי יהודה זאב סגל ואצל אביו, ובישיבת גייטסהד אצל רבי אריה זאב גורביץ, ובישיבתו של רבי משולם דוד סולובייצ'יק בירושלים.
בבחרותו הקים את הארגון 'במסילה נעלה' שבראשו עמד רבי עמרם בלוי, במטרה לעודד את בחורי הישיבות בלימוד התורה וביראת שמיים.
בעצת האדמו"ר הבית ישראל מגור, התארס עם רחל ריקל בת רבי יצחק טוביה וייס, גאב"ד העדה החרדית. גם אחיו, הרב אלימלך זילביגר, הוא חתנו של רבי יצחק טוביה וייס.
לאחר נישואיו התגורר בעיר אנטוורפן שם שימש את חמיו בהוראה, וכן הסתופף אצל האדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשוורסק ולמד בכולל של חתנו הרב ברוך כהנא מספינקא. למד בחברותא עם המשפיעים רבי מנחם מנדל פוטרפס ורבי סעדיה לברוב יחד עם חמיו. לאחר כמה שנים עבר לגור בעיר לונדון בכדי לשמש את רבי חנוך פאדווא רב העיר לונדון שגם הסמיך אותו לרבנות. באותו תקופה למד בחברותא עם רבי ישראל משה פרידמן, לימים האדמו"ר מסדיגורה.
בשנת ה'תשמ"ה עבר לעיר מולדתו מנצ'סטר, וכעבור כמה שנים ייסד בה בית כנסת "בית מדרש החדש" ומספר כוללים. בשנת ה'תשס"א בנה בניין המפואר למוסדותיו בשם 'תורת חיים' על שם אביו. בהוראתו הבנין בנוי באופן מיוחד כך שהוא מכוון בדיוק כלפי ירושלים. בבניין יש בית מדרש מרכזי עם 300 מקומות ישיבה, שטיבלאך, עשרה כוללים וחדר מוסר. כאשר יזם הקמת כוללים בהם ילמדו במשך כל שעות היממה את מקצועות התורה, הורה לו חמיו שלא להפעיל את הכוללים בין השעות 1-4 בלילה משום שאז הוא הזמן להיות בבית.
כמו כן שימש כר"מ בישיבת כתר תורה במנצ'סטר.
זמן קצר לאחר פטירתו שינו את שם בית המדרש בנוסף ל'החדש' את השם 'היכל אברהם' על שמו.
באותו תקופה הוציא את ספרו 'כתיבה תמה' על עניני סת"ם, (ב' כרכים) שהיה הראשון שהקיף את כל הפרטים וצורת האותיות[1]. הספר קיבל הסכמות מגדולי ישראל: הרב שמואל וואזנר, הרב יצחק יעקב וייס (בעל מנחת יצחק), חמיו רבי יצחק טוביה וייס, הרב ניסים קרליץ, ורבו רבי משולם דוד סולובייצ'יק.
בעשרים שנותיו האחרונות חלה בפרקינסון, ובשנותיו האחרונות סבל משיתוק כתוצאה מכמה אירועים מוחיים שפקדו אותו, עד שנפטר מקורונה ביום ז' בניסן ה'תשפ"ב[2][3][4].
משפחתו
לרבי אברהם ואשתו 15 ילדים.
- שרה דבורה, אשת הרב בערל וייס מרבני קהילת סאטמר במנצ'סטר.
- לאה, אשת הרב יהודה דוד הנפלינג ראש הכולל "אור השחר" בבית שמש
- הרב שלמה יהודה, נפטר מקורונה בשמחת תורה תשפ"ב[5].
- מלכה אידל, אשת הרב מרדכי ברטמן.
- הרב ישראל מאיר, רב "בית המדרש החדש" כיום, וראש הכוללים שהקים אביו.
- חיילה, אשת הרב אברהם אביש רוזנגרטן, ר"מ בישיבת ציריך, שווייץ.
- דוד יונה, חבר מועצה השמרני של סדג'לי פארק מנצ'סטר.
- קריינדל, אשת הרב אליהו אייזמן.
- הרב אליהו אלחנן.
- הענדל, אשת הרב שאול בס.
- הרב שמואל בנימין.
- ריזל, אשת הרב יהודה זאב גולדמן.
- הרב אהרן
- הרב עקיבא
- הרב נתן
אחיו הרב אלימלך זילביגער, גם הוא חתנו אצל חמיו הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס.
גיסו (חתן אביו) הרב מרדכי יוסף קרנובסקי, משגיח ישיבת גייטסהד.