טיוטה:קרב מארון א-ראס (2024)
 | ||||||||||||||||||
|
מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל (מבצע חיצי הצפון) (התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל) | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| סוג העימות | קרב | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 4 באוקטובר 2024 – 8 באוקטובר 2024 (5 ימים) | |||||||||||||||||
| קרב לפני | קרב עייתא א-שעב (2024) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב מיס אל-ג'בל | |||||||||||||||||
| מקום | מארון א-ראס, לבנון | |||||||||||||||||
| עילה | שיגור רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט מן הכפר מ-8 באוקטובר 2023[1] | |||||||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון ישראלי:
| |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב מארון א-ראס התחולל בכפר השיעי מארון א-ראס בין 4 ל-8 באוקטובר 2024, כאשר כוחות חטיבת גולני של צה"ל נלחמו בכוחות חזבאללה בכפר, כחלק מהתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל.
רקע
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה.
כיבוש הכפר
ב-4 באוקטובר 2024 נכנסה חטיבת גולני לכפר מארון א-ראס לאחר לחימה נגד כוח רדואן. דחפורים שהגיעו עם החטיבה התחילו לשטח את הכפר והרסו את הדגם של כיפת הסלע שהפך לסמל חזבאללה בדרום לבנון. דגם זה נחנך ב-2012 בטקס בנוכחות נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד ובמהלך השנים הפך למוקד לעצרות חזבאללה ולהצהרות לוחמניות, במרחק של מאות מטרים מהגבול.[3] בנוסף הרסו הדחפורים את הפסל של קאסם סולימאני.[4]
ב-8 באוקטובר, חטיבת גולני השמידה אנטנה בכפר והרסה מגדלי תצפית.[5][6]
לאחר הקרב
לאחר שצה"ל פרסם את התמונה של דגל ישראל בכפר, חזבאללה טענו כי מדובר בבית בפאתי הכפר וסמוך ממש לגבול.[7]
דובר צה"ל בערבית קרא לתושבי כפרים קרובים לכפר מארון א-ראס להתפנות.[8]
ב-10 באוקטובר "הניו יורק טיימס" דיווח כי אזורים שלמים בכפר שוטחו, מסגדים הופצצו, וצה"ל בנה סוללות עפר ועמדות לכלי רכב וטנקים.[9]
קישורים חיצוניים
- יואב זיתון, "כמו אריות ששוחררו מהכלוב": עם לוחמי גולני שמטהרים את מארון א-ראס | מיוחד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2024
הערות שוליים
- ^ נעמי רחליס, על חורבות מארון א-ראס: לוחמינו הניפו את דגל ישראל בלבנון, באתר עכשיו 14, 8 באוקטובר 2024.
- ^ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 25 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני, צה"ל הרס את הדגם של מסגד אל-אקצא שהפך לסמל חיזבאללה בדרום לבנון, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2024
- ^ וידאו ב-X (טוויטר).
- ^ ליאור בן ארי, דגם כיפת הסלע, ו"אבן שהשליך אחמדינג'אד": המתחם בדרום לבנון שבו הונף דגל ישראל, באתר ynet, 9 באוקטובר 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, פעם עמד שם שר החוץ האיראני והיום דגל ישראל: התיעוד שמרתיח את העולם הערבי, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
- ^ דוד הכהן, הדגל במארון א-ראס הסעיר את לבנון – חיזבאללה מיהר להכחיש, באתר כיכר השבת, 8 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, פעילי חיזבאללה ייעצרו? יחידת הסוכנים של אמ"ן פועלת בדרום לבנון, באתר ynet, 9 באוקטובר 2024
- ^ "צה"ל שיטח שני כפרים תוך שבוע": תיעוד מהלוויין של הנזקים וההרס בדרום לבנון, באתר ynet, 10 באוקטובר 2024
