טיוטה:לאה אסתר הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאה אסתר הגר
לידה 18 בינואר 1921
ט' בשבט ה'תרפ"א
פטירה 20 בפברואר 1993 (בגיל 72)
כ"ט בשבט ה'תשנ"ג
מקום קבורה בית החיים שומרי שבת
תאריך עלייה כ"ה באב ה'תש"ד
בן זוג רבי משה יהושע הגר
אב רבי חיים מנחם מנדל פנט
אם סאשה בת רבי יעקב שמשון קנר מטשחויב
בנה האדמור מויז'ניץ על קברה

הרבנית לאה אסתר הגר (ט' בשבט ה'תרפ"א - כ"ט בשבט ה'תשנ"ג) הייתה אשתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ בעל הישועות משה.

קורות חייה

נולדה ב-ט' בשבט ה'תרפ"א לרבי חיים מנחם מנדל פנט מדעש, ולסאשה בת רבי יעקב שמשון קנר מטשחויב.

בערב שבת קודש ב' בניסן ה'תש"ב נישאה לרבי משה יהושע הגר לימים האדמו"ר מויז'ניץ, לאחר החתונה התגוררה בדז' למשך שנה ולאחר מכן בוילחוביץ.

בשואה

בחודש אדר ה'תש"ד, כשפלשו הנאצים להונגריה, נמלטה עם בעלה ובתה לגרוסוורדיין. בח' באייר הבריחו את הגבול לרומניה והגיעו לאראד שברומניה, וכפי שסיפר בעלה הישועות משה שבאמצע הדרך חש שכוחותיו אזלו ורק בזכותה הצליח לשרוד את הבריחה בכ"ו באייר עבר גם חמיה רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מויז'ניץ את הגבול והצטרף לבנו, בכ"ט באייר המשיכו לבוקרשט שם נשאר חמיה והיא ומשפחתה יצאו בחודש אב לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת המעפילים "מורינה" לישראל ובכ"ה באב ה'תש"ד הגיעו לחיפה[1].

בישראל

המשפחה נעצרה על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית, ובהשתדלותם של חסידי ויז'ניץ בארץ שוחררו כעבור שלושה ימים, לאחר שחרורם נסעו לירושלים שם קיבלו דירה קטנה בבתי אונגרין.

בחודש אדר ה'תש"ה עברו להתגורר בתל אביב.

לאחר שישיבת ויז'ניץ עבר מתל אביב לשיכון החדש שהחל להיבנות, נותרה לגור תקופה ארוכה לבד בתל אביב, כשבעלה חזר הביתה רק לשבתות, בשנת ה'תשי"ב עברו לגור בבני ברק בקריית ויז'ניץ.

נפטרה לאחר כעשרים שנות חולי[2] בליל שבת כ"ט בשבט ה'תשנ"ג, נטמנה בבית החיים שומרי שבת, ליד האוהל של אדמו"רי בית ויז'ניץ.

פעולותיה

הייתה בעלת צדקה גדולה[3]

הייתה מאוד פעילה למען בחורי הישיבה ובפרט היתומים שבהם[4][5].

פעלה רבות להכנסת כלה לפליטי השואה ותלמידי הישיבה[6]

בעצרת לרגל יום השלושים אמר עליה בעלה הישועות משה שלי ושלכם שלה הוא[דרוש מקור].

צאצאיה

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ חסידות ויז'ניץ - העפלת האדמו"ר ומשפחתו
  2. ^ מחנה החרדי, אבל כבד, באתר אוצר בחכמה
  3. ^ המחנה החרדי, מעשי הצדקה, באתר אוצר החכמה, ‏ד' אדר תשנ"ד
  4. ^ לאחר השואה רוב הבחורים היו יתומים
  5. ^ אור פני משה, התמסרותה לבחורים (עמ' 141), באתר אוצר החכמה
  6. ^ המחנה החרדי, אלפים בהלויתה, באתר אוצר החכמה, ‏ד' אדר ה'תשנ"ג