טיוטה:אהרן יהושע צוקר

רבי אהרן יהושע צוקר (צוקער) (ט' באדר ה'תשי"ב, 6 במרץ 1952 - ל' בשבט ה'תשפ"ד, 9 בפברואר 2024) היה תלמיד חכם חרדי ליטאי שלמד רוב שנותיו בישיבת פוניבז' וההדיר חיבורים תורנים.

ביוגרפיה

נולד בעיר ויליאמסבורג שבארצות הברית לרבי בנימין זאב ומינדל צוקר. כבר בילדותו הוכר כעילוי ומתמיד. ומעט לאחר גיל בר מצווה סיים את כל שולחן ערוך חלק אורח חיים עם הנושאי כלים והפרי מגדים.

היה מקורב לגדולי התורה בארצות הברית, בהם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי אהרן קוטלר ורבי משה פיינשטיין.

בבחרותו בשנת תשל"ד עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת פוניבז' בה הוכר מהרה כעילוי נדיר והתחבב על ראשי הישיבה רבי שמואל רוזובסקי, רבי אלעזר מנחם שך ורבי דוד פוברסקי.

בתחילת דרכו בארץ ישראל היה ישן בביתו של רבי אהרן יהודה ליב שטינמן ואף היה לומד עמו בחברותא. כמו כן היה מרבה לשוחח בדברי תורה והלכה עם רבי יעקב ישראל קנייבסקי ועם רבי שמואל הלוי ואזנר.

בשנת... נישא לחסיה בתו של רבי ברוך רוזנברג. לאחר נישואיו המשיך ללמוד רוב זמנו בישיבת פוניבז' ואף היה נכנס לשיעורי ראשי הישיבה והיה כותב את שיעורי רבי דוד פוברסקי במהלך השיעור.

בשנת תש"ע חלה ושכח את רוב תלמודו. בשנת תשפ"א הוחמר מצבו. נפטר בל' בשבט תשפ"ד בביתו. הלוייתו יצאה בשעת לילה מאוחרת מישיבת פוניבז' לעבר בית החיים של ישיבת פוניבז'.

פועלו והנהגותיו

הרב צוקר היה בקי מופלג בכל מכמני התורה והתייחד בשליטה מקפת בספרות חז"ל הגאונים והראשונים על גירסאותיהם הרבות, כאשר לצורך כך בילה שעות רבות בספריות שונות, בהם רכש ידע מקיף גם בספרי מחקר וכתבי יד רבים שלא באו בדפוס.

שימש מעין משיב בלתי רשמי לבחורי ישיבת פוניבז', והיה עונה על שאלותיהם הן בהלכה הן בעיון והן בחיפוש מקורות. תשובותיו התאפיינו בחדות ופעמים רבות במקוריות. מנהגו היה לסיים כל שנה את הש"ס, כאשר הזמן שהיה מקדיש לכך הוא ימי בין הזמנים בלבד.

הרב צוקר היה שותף לעריכות תורניות רבות בהם הקפיד על עילום שם. היה מהעורכים הראשיים של הרמב"ם מהדורת פרנקל כאשר מדור מקורות וציונים לספר אהבה כפי הידוע נערך כולו על ידו.

ההדיר מכתבי יד את אבות דרבי נתן, ספר שערי תשובה וספר מסילת ישרים שיצאו לאור על ידי מכון שפתי חכמים.

במשך שנים רבות יגע לההדיר מכתבי יד את התורת כהנים, כאשר ביקש חמיו להבין את נימוקיו להכרעתו בין הגירסאות השונות שלח לחמיו כדוגמה נימוק בן 14 עמודים להכרעתו אודות שינוי גירסה אחת (ולאחר מכן דאג לגונזם). בהמשך שיתף לעריכה את הרב מאיר לנדי, התו"כ יצא לאור באופן חלקי על ידי מהדורת פרידמן ועתיד לצאת לאור בקרוב בשלמות על ידי מכון עוז והדר.

הרב צוקר לא הרבה בכתיבת חידושי תורה עם זאת כתב הערות רבות בשולי גליונותיהם של ספרים רבים, בהם על ספר שערי צדק על הלכות צדקה ומעשר כספים שיצא לאור ע"י תלמידו הרב רוטשילד כשהוא מעוטר כולו בהערותיו.

סדר יומו הקפדני היה ברובו בין כתלי ישיבת פוניבז' כאשר זמן רב היה לומד בחברותא עם ידידו רבי חיים פריימן ובשאר הזמן היה לומד בחדר צר שהוקצה עבורו בישיבה ליד עזרת הנשים. בלילה היה מגיע לביתו לשעות בודדות בהם היה לומד עם חברותות מבחורי הישיבה.

נהג בפרישות רבה ובעשור האחרון לפני שחלה הקפיד לא לישן בלילה כלל, רק לאחר תפילת הנץ היה עולה לחדרו שבישיבה וישן שעתיים בלבד בישיבה על כסא, כמו כן נהג להתענות ברוב ימות השנה.

היה מקפיד באיזור ביתו לא לילך על המדרכה כי אם בצידי הכביש עקב חשש גזל בשטחים שהופקעו מהשכנים.

הקפיד לא להכניס ספרים לארון הספרים שבביתו לפני שעבר עליהם מכריכה לכריכה.

בשנת תש"ע לקה באירוע מוחי קשה שהשכיח את רוב תורתו ופגע קשות ביכולותיו. למרות זאת במשך כמה שנים המשיך להגיע לתפילת מנחה וערבית בישיבת פוניבז', ואף המשיך בקביעותו עם הרב פריימן בהיכל הישיבה בסדר שלישי.

משפחתו

חתנו הוא הרב עמרם פריד.