טיוטה:רבי אברהם זוטרא

רבי אברהם זוטרא

לידה	ה'תקמ"ד קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	1869 (בגיל 85 בערך) ה'תר"ל מינסטר, ממלכת פרוסיה
כינוי	הסופר חכם אברהם
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרב אברהם בנימין זאב המבורג המכונה רבי וולף המבורג ראש ישיבת פיורדא
בני דורו	הרב עקיבא איגר, הרב שלמה קלוגר, החת"ם סופר, הרב החכם יצחק ברנייס, הרב יעקב עטלינגר, הרב עבדאללה סומך, הרב אברהם אשכנזי
חיבוריו	ספר מלחמות יהו"ה-ד' חלקים יתחלק

הרב אברהם זוטרא מינסטר (נולד 1784 ה'תקמ"ד- נפטר 1869 ה'תר"ל) סופר, וחכם, מרבני יהדות אשכנז, מחבר ספר, מלחמות השם, ארבעה חלקים, ועוד ספרים חשובים רבים. למד בישיבות פיורדא ופראג. מרבני גרמניה. רבה של מינסטר. נלחם נמרצות ברפורמים לא לשנות ממנהגי הקדמונים ולשמור בגולה על היהדות כמות שהיא כדרך החת"ם סופר. פעל רבות להטבת מצבם המדיני והכלכלי והפיננסי של יהודי גרמניה, בין היתר על ידי הגשת בקשות והצעות אל הרייכסטאג, העוסקות בענייני כלל ישראל. ידידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר. פרסם גם מתורתו בכתב העת "שומר ציון הנאמן".

מנהגי הגוים והאומות לגבי הריגה וזנות

מנהגי וחוקות הגוים האינדיאנים ובהודו בהריגת בעלי חיים

רבי אברהם זוטרא בספרו מלחמות השם מביא מנהגים מעניינים שהיו קיימים בין האומות בזמנו באמריקה ובהודו לגבי רציחה ושחיטת קרובי משפחה וכנגד זה שמירת בעלי חיים בבתי חולים מיוחדים לכך, וניאוף זונות עם קדשות וקדשים בזנות ומשכב זכור שהיו נוהגים שם וחושף תגליות מעניינות וכותב בזו הלשון; ובאמת לפי התחייבות השכל הטבעי, אסור להמית כל בריה, אפילו יתוש קטנה וכן נוהגים כמה אומות באינדיען הודו כי אינם אוכלים בשר, ועוד כי בונים בתים לבהמות וחיות חולים וזקנים, ומביאים אותם לשם, וכומריהם נקראים Braminen (תרגום לעברית; ברמינן/בראמינען) מרפאים אותם, כי יאמרו רחמי אדם תהיו על כל הברואים כשם הטוב אשר רחמיו על כל מעשיו (תהלים פרק קמה פסוק ט), ואומרים; הכי אפשר לקחת, צאן עיזים וכבשים, אשר רובצים על פני השדה, לא ירעו ולא ישחיתו, וירקדו עם עויליהם מהר לגבעה, ומגבעה לעמק, ואינם משחיתים ואינם מזיקים לשום בריה, והטבע נתנה להם רוח ונפש, ואיך יהיה אדם אכזר לחנוק, או לנחור ולשחוט, שה הטוב הזה? מה עשה לו החי הזה מי נתן לאדם רשות להמית אותו? היונה השקטה והשלוה השוכנת בחגוי סלע, ומשעשעת ומשחקת עם בן גילה אשר כל ראיה תעלוזנה כליותיו ובא אדם עם חיציו ומעורר לויתן וממית הבעל הכנפיים, והאלהים נתן לו חיים, כן אומרים חכמי אינדיען והודו, ואם כן מה יאמרו האומות אחרים הממיתים צאן ובקר ושאר בעלי חיים? יצרם מתגבר עליהם, וכמה מתאוים לאכול בשר והמה חזקים משאר בעלי חיים, על כן יאמרו הרוג בשר ושחוט צאן, ואם אינה הסיבה על ידי גיבור אנוש אנוש יתאנה עליו להורגו ולקח את כספו לאכול בשר וכו', ומביא את השיטות והדעות כולם ומניח ביניהם פשרה ושלום על פי תורת משה אמת, ומסביר שבזה יובן מדוע כתוב בגמרא (מסכת פסחים דף מט, עמוד ב) לעם הארץ אסור לשחוט ולאכול בשר, כי כיון שאינו הולך לפי חוקים וציוויים של תורה, וחי בלי כללים, נמצא שהוא ממש דומה לבהמה וחיה שאינה הולכת לפי חוקים וציוויים ומדוע ישחט את חבירתו הבהמה וחיה?.

בעניני מנהגים מגונים בזנות ומשכב זכר בעמים הקדמונים ומדינת אמריקה

רבי אברהם זוטרא בספרו מלחמות השם כותב גם בזו הלשון; בציווי לא תנאף, לא נרחיב הדיבור, כי ידוע מה שמספרים עוברי אורחות ימים, מהחוקים משונים ומגונים שנהגו עמים באיים הרחוקים באמעריקא וכדומה להם, כמעט נצטוו לנאוף, וגם העמים הקדמונים הקימו להם היכל לקדש (=משכב זכור) ויהודה וישראל כאשר עזבו תורת ה' גם הם עשו כתועבת הגוים כדכתיב (ספר מלכים א, פרק יד פסוק כד), וְגַם־קָדֵ֖שׁ הָיָ֣ה בָאָ֑רֶץ עָשׂ֗וּ כְּכֹל֙ הַתּוֹעֲבֹ֣ת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל, וכבר דרשו על האי קרא (ספר בראשית פרק ו פסוק ב), וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ, טֹבֹ֖ת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה, הגדול מהן נכנס ובועלה תחילה, כמה אומות יש אשר לוקחים אחיותיהם לאשה, אם כן איפה המצווה הטבעית לא תנאף וכו', עד כאן לשונו.

תורת ישראל והיהדות עם דרך ארץ

דגל בשיטת תלמוד תורה עם דרך ארץ ובספרו כותב; "הבנים אשר חנן לי א-לוקים, לימדתי אותם עד היותם כבן עשר שנים תנ"ך ודקדוק לשון עברי וגם מעט גמרא, ואחרי זה התחילו ללמוד לשונות העמים, ות"ל (=ותודה לא-ל) הצליחו ועשו פרי, וגם איזה בע"ב (=בעלי בתים) יראים אשר שמעו בקולי עשו כמוני וגם הם הצליחו, כי בניהם אחזו בטוב, וגם משאר ידיעות לא הניחו ידיהם".

נגד ריבוי כתיבת ספרים

הרב אברהם זוטרא ממינסטר, למשל, תקף את כותבי הספרים בריבוי וזו לשונו; “אותם אנשים המתחדשים ומתחסדים, מחתכים ומסרסים תורתנו הקדושה, בעשותם ספרים הרבה אין קץ”.

ציור דיוקנו

ציור ודמות דיוקנו של רבי אברהם זוטרא התפרסם והוא בבית הספרים הלאומי בהספריה הלאומית באוסף אברהם שבדרון בציור נראה איך שיושב והוגה בתורה עם ספרים בכמות מרובה לידו ובצד שמאלו על הקיר תמונה של שני לוחות הברית, תמונה זו מיוחסת גם לחכם רבי אברהם ריס (רב) (נולד ה'תקכ"ד, 1764 בערך - נפטר י' בניסן ה'תקצ"ד, 19 באפריל 1834) שהיה רב אלזסי-שווייצרי רבה הראשי של אנדינגן.

לקריאה נוספת

• הרב אברהם זוטרא ממינסטר: מאת הסופר שלמה איידלברג, (1784-1869) - חייו ופועלו.
• לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל: ספר זיכרון לאהרן מירסקי, אונברסיטת בר-אילן תשס"ז, שער ששי.

הערות שוליים

הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0