טום לנטוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טום לנטוס
Thomas Peter Lantos
לידה 1 בפברואר 1928
בודפשט, הונגריה
פטירה 11 בפברואר 2008 (בגיל 80)
בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא תומאס פיטר לנטוס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות של הקונגרס
השכלה אוניברסיטת וושינגטון
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג אנט לנטוס (2008-1950)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה
3 בינואר 1981 – 11 בפברואר 2008
(27 שנים)
→ ויליאם רוייר
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-11 (1993-1981)
מחוז הקונגרס ה-12 (2008-1993)

תומאס פיטר "טום" לנטוס (באנגלית: Thomas Peter Lantos‏; 1 בפברואר 1928 – 11 בפברואר 2008) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוזות ה-11 וה-12 של קליפורניה, החל משנת 1981 ועד ליום מותו. הוא היה נציג חלקו הצפוני של מחוז סן מטאו בקליפורניה וכן חלק קטן מדרום מערב סן פרנסיסקו.

לנטוס, יהודי יליד הונגריה, היה ניצול השואה היחיד בקונגרס האמריקאי.

קורות חייו

טום לנטוס נולד בשם תמש פטר לנטוש (הונגרית: Lantos Tamás Péter) למשפחה יהודית בבודפשט, הונגריה. בעת מלחמת העולם השנייה היה לנטוס חבר בתנועת מחתרת אשר לחמה נגד הנאצים בעת הכיבוש הגרמני של הונגריה. בנאומיו בבית הנבחרים הוא התייחס לעצמו לעיתים כאחד מחברי הקונגרס המעטים אשר לחמו בפשיזם.

הוא מצא מקלט בבית מוגן שאותו הקים ראול ולנברג בהונגריה. בשנת 1981 יזם לנטוס חוק אשר הכריז על ולנברג כאזרח כבוד של ארצות הברית. בשנת 1947 היגר לנטוס לארצות הברית, לאחר שהוענקה לו מלגת לימודים ולשארית חייו בלט בדיבורו באנגלית מבטאו ההונגרי. לנטוס ראה עצמו יהודי חילוני. לאחר הגירתו למד באוניברסיטת וושינגטון שם סיים תואר ראשון ושני בכלכלה ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ממנה הוענק לו תואר דוקטור לכלכלה בשנת 1953.[1] בעת לימודיו הוא היה חבר בארגון הסטודנטים היהודים הלל.

בין השנים 1950–1980 שימש לנטוס כמרצה לכלכלה, פרשן בנושא יחסים בינלאומיים בתחנת טלוויזיה ציבורית ויועץ למספר עסקים. הוא אף שימש כיועץ בכיר למספר חברי הסנאט של ארצות הברית.

בשנת 1980 ניסה לראשונה להיבחר לקונגרס, והצליח להביס נציג רפובליקני ממחוז בחירתו בהפרש קטן של 5,700 קולות. מאז נבחר מחדש למשרתו 13 פעמים רצופות, תמיד בפערים ניכרים על פני יריביו. הוא היה ניצול השואה היחיד שנבחר אי פעם לקונגרס האמריקאי.[2]

לנטוס נישא לאנט טילמן, גם היא גם היא ממוצא יהודי-הונגרי ובת דודתן של האחיות לבית גאבור (ז'ה ז'ה, אווה ומגדה). אף אשתו ניצלה בזכותו של ראול ולנברג. ללנטוס ואשתו אנט שתי בנות, אנט וקתרינה, ושבעה עשר נכדים; עשרה מבתו אנט ושבעה מבתו קתרינה. אשתו אנט ובנותיהן המירו את דתן והן חברות בכנסייה המורמונית.

פרישתו ומותו

פסל ההנצחה על שם טום לנטוס בנתניה

ב-2 בינואר 2008 הכריז לנטוס כי לא יתמודד בפעם ה-15 על משרתו בבית הנבחרים, זאת לאחר שאובחן כחולה סרטן הוושט. אולם, הוא תכנן להשלים את תקופת כהונתו האחרונה. בעת ההודעה על פרישתו אמר לנטוס: "רק בארצות הברית יכול ניצול שואה חסר פרוטה ולוחם במחתרת האנטי-נאצית לקבל השכלה, להקים משפחה ולזכות לשרת משך שלושת העשורים האחרונים לחייו כחבר קונגרס. אני לעולם לא אוכל להביע את עומק תודתי למדינה האדירה הזו."[3]

לנטוס נפטר ב-11 בפברואר 2008, בבתסדה, מרילנד.

בטקס שנערך בבית הלבן לאחר מותו של לנטוס, העניק לו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית במוסרה אותה לאשתו.

עיריית נתניה החליטה לקרוא לאחד מרחובותיה הראשיים במזרח העיר - שד' לנטוס טום.[4] ב-19 בדצמבר 2016 הוצב ברחוב פסל הנצחה לזכרו.[5]

עמדותיו הפוליטיות

לנטוס היה תומך נלהב במלחמת עיראק מעת תחילתה, אולם החל משנת 2006 החל בהתבטאויות ביקורתיות על אופן ניהול המלחמה ובכהונתו כיושב ראש ועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים של ארצות הברית הוא קיים בשנת 2007 עשרים ישיבות לסקירת היבטים של המלחמה.

לנטוס יצא בקריאה לרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית, לקיצוץ בגרעון התקציב הלאומי והחוב הלאומי, הוא התנגד ליוזמות הפרטה בתחום הביטחון הסוציאלי. לנטוס תמך בהתרת שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים והביע תמיכה נמרצת בהגבלת רישוי הנשק בארצות הברית ובזכות האשה להפלה.

לנטוס היה ידוע בתמיכתו בקידום שימור הסביבה וזכה להערכה על פעילותו בתחום זה מארגונים סביבתיים. פעילותו הסביבתית במחוז בחירתו הביאה להגדלת השטחים הציבוריים הירוקים ולשימור החי והצומח בהם. לנטוס אף קידם בהצלחה פרויקטים גדולים בתחום התחבורה הציבורית במחוז בחירתו, זאת הודות לוותק וההשפעה שלו בבית הנבחרים.

פעילותו בתחום יחסי החוץ

לנטוס שירת כיושב ראש ועדת בית הנבחרים ליחסי חוץ ואף היה יושב ראש משותף לוועדה לזכויות אדם של הקונגרס. בתוקף תפקידיו הוא הגן על זכותם של נוצרים לשמור על אמונתם בערב הסעודית ובסודאן וכן תמך בזכותו של העם הטיבטי לשמר את תרבותו ודתו, כמו גם עמים נרדפים אחרים. ביטוי למאמציו של לנטוס להגן על חופש הדת חוק שהתקבל בבית הנבחרים לעצירת התפשטות אנטישמיות בעולם.

בתוקף חברותו בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים לנטוס היה מעורב בהחלטות רבות אשר השפיעו על היבטים שונים במדיניות החוץ של ארצות הברית. לנטוס מתח ביקורת על הבזבוזים ומעשי המרמה המתרחשים במסגרת המאמצים לשקם את הכלכלה העיראקית וכן הזהיר כי ארצות הברית עלולה להפסיד במלחמה באפגניסטן אם לא תנקוט צעדים לייצוג המשטר המקומי. לנטוס ניסה להפסיק את הסיוע הצבאי האמריקאי למצרים בטענה כי הצבא המצרי לא עשה די מאמצים כדי לעצור זליגת כסף וכלי נשק לחמאס ברצועת עזה וכן לא שלח חיילים לכוחות שלום באפגניסטן ובמקומות אחרים.

לנטוס היה תומך נלהב במדינת ישראל, אולם הדגיש כי תמיכתו זו באה על רקע תמיכתו במדינות דמוקרטיות בעולם כולו ולא בגלל מוצאו היהודי.[6]

מחלוקות שנקשרו בשמו

בשנת 1996 בעת שישב בוועדת חקירה של הקונגרס בפרשת השימוש שעשה ממשל קלינטון במידע של ה-FBI, אמר לנטוס לעד קרייג ליווינגסטון כי "לאחר שירות ציבורי העולה על שלך במידה רבה, אדמירל בורדה התאבד לאחר שייתכן וביצע שגיאה פעוטה." בורדה, שהיה ראש מחלקת מבצעים בצי האמריקאי, התאבד באותה שנה לאחר שהתעוררו ספקות באשר לזכותו לענוד מדליה המעידה על אומץ בשעת קרב. לנטוס ספג ביקורת ציבורית על אמירה זו אשר היו שפרשוה כקריאה לליווינגסטון להתאבד.[7]

ב-3 במאי 2000 לנטוס היה מעורב בתאונת דרכים בעודו נוהג בבירה וושינגטון. בדרכו הוא דרס את כף רגלו של נער צעיר ולאחר מכן המשיך בנסיעתו מבלי לעצור. הוא נמצא אשם בנהיגה לא זהירה ונקנס.[8]

בשנת 2002 אירח את חברת הכנסת קולט אביטל, ואמר לה: "קולט יקירתי, הסירי דאגה מלבך. לא תהיינה לכם עוד בעיות עם סדאם. אנו נפטר מן הממזר בקרוב ובמקומו נשים דיקטטורה פרו-מערבית, שתהיה טובה לנו ולכם".[9] לנטוס הכחיש מאוחר יותר את הדברים, אולם קולט אביטל אישרה אותם.

בחודש יוני 2007, בעת שנכח בטקס חנוכת אנדרטה לקורבנות הקומוניזם, לנטוס כינה את קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שרדר, "פרוצה פוליטית". דבריו גרמו לתגובה חריפה של ממשלת גרמניה. בדבריו כיוון לנטוס לקשריו ולעסקיו של שרדר עם תעשיית האנרגיה ברוסיה והעיר כי הכינוי בו השתמש מעליב את הפרוצות.[10]

בחודש אוקטובר 2007 התלוננו חברי פרלמנט הולנדיים כי לנטוס העליבם בעת שדנו במלחמה בטרור, כאשר הכריז כי הולנד חייבת לסייע לארצות הברית, כיוון שזו האחרונה שחררה אותה מעול הנאצים במלחמת העולם השנייה, והוסיף כי המהומה באירופה בנושא מתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו גדולה יותר מזו שהייתה בנושא מחנה הריכוז אושוויץ בזמנו.[11]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: דברי הספד לטום לנטוס

הערות שוליים

  1. ^ Vote Smart
  2. ^ Janine Zacharia, Lantos's list. Jerusalem Post, כנראה פורסם בשנת 2001.
  3. ^ California Dems Expected to Vie for Lantos Seat, CQ Today, 2.1.2008
  4. ^ http://www.netanya.muni.il/?categoryid=237&articleid=3256
  5. ^ נתניה מצדיעה לטום לנטוס, באתר של עיריית נתניה.
  6. ^ Lantos the master storyteller, communicator. San Francisco Chronicle, 1.1.2007
  7. ^ George Lardner Jr., Panel Sputters; Immunity Vote Fails. Washington Post, 14.5.1998.
  8. ^ Jackie Kucinich, In trouble with the law: run-ins with police are fact of Capitol life, The Hill, 11.5.2006.
  9. ^ עקיבא אלדר, לפניהם המבול. הארץ, 30.9.2002.
  10. ^ US Lawmaker's "Prostitute" Remarks Provokes Germany. Deutsche Welle, 13.6.2007.
  11. ^ The Associated Press, Senior US Democratic lawmaker offends Dutch counterparts with historical remarks. International Herald Tribune, 27.10.2007.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טום לנטוס37722418Q160717

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טום_לנטוס&oldid=2545829"