ג'קי ספיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'קי ספיר
Jackie Speier
לידה 14 במאי 1950 (גיל: 74)
סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא קארן לוריין ג'קלין ספיר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס
מכללת הייסטינגס למשפטים
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
בן זוג סטיב סיירה (1994-1987)
בארי דניס (מאז 2001)
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה
8 באפריל 2008 – מכהנת
(16 שנים)
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-12 (2013-2008)
מחוז הקונגרס ה-14 (מאז 2013)

קארן לוריין ג'קי ספיר (באנגלית: Karen Lorraine Jacqueline Speier; נולדה ב-14 במאי 1950) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-14 של מדינת קליפורניה, מאז 2008. ספיר, חברת המפלגה הדמוקרטית, ייצגה בשנים 2008–2013 את מחוז הקונגרס ה-12, שבתוכו שוכן רוב מחוז סן מטאו ודרום העיר סן פרנסיסקו.

ספיר מייצגת חלק גדול מהאזור שייצג את המנטור הפוליטי שלה, ליאו ראיין. ב-1978, בזמן שעבדה כעוזרת שלו, שרדה ספיר חמישה פצעי ירי כשראיין נרצח בג'ונסטאון. היא הייתה חברה בסנאט של קליפורניה, וייצגה חלקים ממחוז סן מטאו ומסן פרנסיסקו. בראשית אפריל 2008 נבחרה אל הקונגרס של ארצות הברית בבחירות מיוחדות שהתקיימו בעקבות מותו של טום לנטוס. בנובמבר 2021 הכריזה כי אין בכוונתה להתמודד בבחירות 2022, וכהונתה עתידה להיחתם עם התפזרות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית בראשית ינואר 2023.

ביוגרפיה

ראשית חייה

קארן לוריין ספיר נולדה ב-1950 בסן פרנסיסקו, וגדלה במשפחה אָפּוֹלִיטִית. היא בתם של ננסי (לבית קנצ'ליאן (Kanchelian)) ומנפרד "פרד" ספיר. אמה, שנולדה בפרזנו להורים ממוצא ארמני, איבדה את רוב משפחתה המורחבת ברצח העם הארמני, בעוד אביה היגר לארצות הברית מגרמניה. הוא היה בן לאב יהודי ולאם קתולית. ספיר נטלה את שם הקונפירמציה "ג'קלין" על שם ג'קלין קנדי-אונאסיס. ספיר השלימה את לימודיה התיכוניים בתיכון מרסי בברלינגיים. היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. בשנת 1976 השלימה ספיר במכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה לימודי תואר שני במשפטים.

ספיר נכנסה לפוליטיקה של ארצות הברית כשהחלה לעבוד כעוזרת הפרלמנטרית של חבר הקונגרס ליאו ראיין. היא השתתפה בשליחותו של ראיין בנובמבר 1978 אל גיאנה, שאורגנה כדי לחקור האשמות בדבר הפרת זכויות האדם בידי מנהיג הכת ג'ים ג'ונס וחסידיו ב"מקדש העם", שכמעט כולם היו אזרחים אמריקאים שעברו עם ג'ונס לג'ונסטאון ב-1977 ובשנה העוקבת[2].

ב-18 בנובמבר 1978, חברים אחדים בכת מקדש העם ארבו לסגל של ראיין ולגורמי ממשל אחרים שעלו על מטוס חזרה אל ארצות הברית. חמישה אנשים נרצחו, בהם חבר בקונגרס ראיין. בזמן שספיר חסה מאחורי גלגלי מטוס קטנים מפני ירי רובה ושוטגאן לצד חברי סגל אחרים, היא נורתה חמש פעמים והמתינה מתבוססת בפצעיה 22 שעות בטרם הגיעה עזרה ראשונה[3]. באותו יום, למעלה מ-900 חברי מקדש העם ביצעו התאבדות המונית בג'ונסטאון ובג'ורג'טאון.

תחילת דרכה הפוליטית

הקריירה הפוליטית של ספיר החלה בהתמודדות כושלת למילוי המושב הפנוי שהותיר אחריו ראיין המנוח. היא הפסידה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לחבר לשעבר אחר בסגל של ראיין, ג'ו הולסינגר. הוא עצמו הפסיד בבחירות המיוחדות למועמד המפלגה הרפובליקנית ויליאם רוייר (אנ'), המפקח על מחוז סן מטאו. רוייר מילא את 21 החודשים שנותרו לתקופת כהונתו של ראיין, ובתומם הפסיד קדנציה מלאה לטום לנטוס. ספיר זכתה בבחירות הראשונות שלה בשנת 1980, כשהתמודדה למושב במועצת המפקחים של מחוז סן מטאו והביסה חבר מועצה מכהן. באותה תקופה, היא הייתה האדם הצעיר ביותר שנבחר אי פעם למועצת המפקחים. היא נבחרה מחדש ב-1984, ולאחר מכן נבחרה ליושבת ראש המועצה.

בשנת 1986, באמצע כהונתה השנייה במועצת המפקחים, התמודדה ספיר לאספה המדינתית של קליפורניה, במחוז בחירה השוכן בצפון מחוז סן מטאו. היא ניצחה בפער של מאות קולות בודדים. היא נבחרה מחדש ארבע פעמים נוספות, ובפעם האחרונה מהן (ב-1994) כמועמדת של המפלגה הדמוקרטית ושל המפלגה הרפובליקנית כאחד.

החוק בקליפורניה הטיל על ספיר הגבלת כהונה ב-1996, אך ב-1998 היא נבחרה לסנאט של מדינת קליפורניה. בבחירות 2002 נבחרה לכהונה שנייה עם 78.2% מקולות הבוחרים. כחברת הסנאט המדינתי הייתה ספיר גורם מרכזי בהשגת 127 מיליון דולר אמריקני לשם התחלת שירות רכבת האקספרס "Baby Bullet" של הרכבת הפרוורית "Caltrain", שכאות הוקרה קראה לקרון רכבת על שמה של ספיר. בנוסף, התמקדה ספיר בהגנה על זכויות הצרכן. ב-30 בנובמבר 2006 תמה כהונתה בסנאט. במהלך כהונתה האחרונה, היא כיהנה כעוזרת הנשיא הזמני של הסנאט.

בשנת 2006 התמודדה ספיר בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן מושל קליפורניה מול נציב הביטוח המדינתי ג'ון גרמנדי וחברת הסנאט המדינתי ליז פיגרואה. בבחירות שנערכו ב-6 ביוני, גבר גרמנדי על ספיר עם 42.5% מהקולות. ספיר גרפה 39.7% ופיגרואה את 17.8 האחוזים הנותרים.

בבית הנבחרים האמריקאי

ב-13 בינואר 2008 הודיעה ספייר כי היא מתמודדת בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית במחוז הקונגרס ה-12. נציג המחוז המכהן, טום לנטוס, הכריז ​​ב-2 בינואר אותה שנה כי אין בכוונתו להתמודד לתקופת כהונה נוספת. ספיר השקיעה חלק ניכר משנת 2007 בבניית תמיכה כדי לאתגר את לנטוס בבחירות המקדימות[4]. ב-17 בינואר הביע לנטוס את תמיכתו הרשמית בספיר. היא הוסיפה לזכות בתמיכתם של האישים הדמוקרטים אנה אשו, מייק תומפסון וראש עיריית סן פרנסיסקו גווין ניוסם. ב-11 בפברואר נפטר לנטוס. ספיר נבחרה למועמדת המפלגה במהלך הפריימריז המיוחדים שהתקיים ב-8 באפריל. היא זכתה ברוב מוחלט של הקולות ובכך נחסך סיבוב שני שעתיד היה להתקיים ב-3 ביוני, במקביל לפריימריז הרגילים. בכך החלה למלא את שארית כהונתו של לנטוס, ובנובמבר נבחרה לתקופת כהונה מלאה עם 75% מקולות הבוחרים.

ב-11 ביולי 2008 הציגה את הצעת החוק הראשונה שלה: "חוק חיסכון בדלק והפחתת מהירות נסיעה", אשר קבע הגבלת מהירות פדרלית בת 60 קמ"ש באזורים עירוניים ו-65 קמ"ש בקטעי כביש מהיר מאוכלסים פחות[5].

בספטמבר 2016 הגתה ספיר הצעת חוק למניעת הטרדה והתעללות כלפי נשים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM)[6]. ב-16 באוגוסט 2017 הציעה ספיר להפעיל את התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית כדי להדיח את הנשיא דונלד טראמפ מתפקידו בשל התנהגות לא-יציבה וחוסר יציבות נפשית שלשיטתה העמידה את ארצות הברית ב"סכנה גדולה", בעקבות תגובתו לעצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל וההתמודדות עם שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און[7].

ספיר ועמיתה בני תומפסון ממיסיסיפי הציעו חקיקה האוסרת על שינה במשרדי הקונגרס של ארצות הברית[8]. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בהן נבחר ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, הוזכרה ספיר כמועמדת אפשרית למשרה כלשהי בממשלו, בשל ניסיונה בסוגיות ביטחון לאומי. היא ציינה שתהיה מוכנה למלא משרה פדרלית בממשל ביידן, אך ביידן בחר שלא לשלב אותה בממשלו[9]. נכון לאוקטובר 2021 הצביעה ספיר בהתאם לעמדתו המוצהרת של הנשיא ביידן ב-100% מהמקרים[10].

ב-16 בנובמבר 2021 הכריזה כי לא תתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות 2022[11]. אי לכך כהונתה עתידה להיחתם ב-3 בינואר 2023, מיד עם התפזרות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית[12].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'קי ספיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ ויקי האדוק, Jackie Speier -- moving on, moving up / Survivor of Jonestown ambush plans run for lieutenant governor, באתר סן פרנסיסקו כרוניקל, 16 בנובמבר 2003 (באנגלית)
  3. ^ הצהרה לעיתונות, SENATOR JACKIE SPEIER TO BE ONE OF MANY HONORED GUESTS AT OCTOBER ANNUAL BANQUET, מאורכב באתר Wayback Machine‏, 1 באוקטובר 2004 (באנגלית)
  4. ^ רייצ'ל קאפוצ'ונס, California Dems Expected to Vie for Lantos Seat, מאורכב ב-Wayback Machine מאתר CQ Politics‏, 2 בינואר 2008 (באנגלית)
  5. ^ H.R.6458 - Gasoline Savings and Speed Limit Reduction Act of 2008, באתר Congress.Gov (באנגלית)
  6. ^ קלליר לנדסבאום, A New Bill to Stop ‘Rampant’ Sexual Abuse, Harassment of Women in STEM Fields Will Be Proposed This Week, באתר ניו יורק, 19 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  7. ^ איימי גרף, Rep. Speier wants to use the 25th Amendment to remove Trump. Here's what that means, באתר סן פרנסיסקו כרוניקל, 17 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  8. ^ ראסל ברמן, 'The Place Is Not a Frat House', באתר The Atlantic‏, 11 במרץ 2018 (באנגלית)
  9. ^ קלרה מרינוצ'י, Californians eye Biden jobs after years of Trump attacks, באתר פוליטיקו, 8 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  10. ^ Does Your Member Of Congress Vote With Or Against Biden?, באתר FiveThirtyEight‏, 3 בדצמבר 2021 (באנגלית)
  11. ^ ג'ניפר הייברקורן, California Rep. Jackie Speier, survivor of Jonestown massacre, to retire from Congress, באתר לוס אנג'לס טיימס, 16 בנובמבר 2021 (באנגלית)
  12. ^ Rep. Jackie Speier will retire after her term ends, באתר NPR‏, 25 בנובמבר 2021 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32902285ג'קי ספיר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27קי_ספיר&oldid=1943170"