טבעת של מים זוהרים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | גאווין מקסוול |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | אוטוביוגרפיה, טבע |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1960 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | ספרית מעריב |
| תאריך | 2010 |
| תרגום | חנה כהנא |
| מספר עמודים | 262 |
טבעת של מים זוהרים (באנגלית: Ring of Bright Water) הוא ספר אוטוביוגרפי מאת גאווין מקסוול המספר על חייו בבקתה נידחת באזור החוף המערבי של סקוטלנד, שבה גידל שתי לוטרות כחיות מחמד. הספר פורסם לראשונה בשנת 1960 ונהפך במהרה לרב-מכר, מכר יותר ממיליון עותקים בבריטניה לבדה וכשני מיליון עותקים ברחבי העולם[1], ונחשב כיצירת מופת על ידי קוראים ומבקרים ברחבי העולם[2].[3] בשנת 1969 יצא סרט קולנוע בעל אותו שם, בהשראת הספר המקורי.
הספר תורגם לעברית בשנת 2010 על ידי המתרגמת חנה כהנא ופורסם בהוצאת ספרית מעריב. הגרסה העברית לוותה בעריכה מדעית על ידי מספר ביולוגים ואקולוגים ישראלים, שסייעו בתרגום המונחים המקצועיים ואף הוסיפו הערות מדעיות בהערות שוליים לספר.
תקציר הספר
הספר מורכב משני חלקים. הראשון נקרא "מפרץ האלמונים" ומספר על הדרך שבה הגיע גאווין מקסוול, להיות הבעלים של בקתה נידחת בסנדייג, באזור החופי של מערב סקוטלנד, מול האי סקאי. מקסוול מכנה בספר את סנדייג "קאמוספיארנה", מפרץ האלמונים, על שם העצים הגדלים לאורך הפלג, ומנמק את בחירתו שלא לקרוא למקום בשמו האמיתי בכדי שלא לוותר על ריחוקו ובידודו, ולקרב בכך את מי שהוא רואה כאויביו של המקום - התעשייה והחיים העירוניים.
הפרק מתאר בהרחבה את הטבע העשיר וחיות הבר ב"קאמוספיארנה", את שכניו המועטים והמרוחקים של מקוול, את תנאי המחיה הבסיסיים במקום הנידח, ואת ידידותו האמיצה עם כלבו ג'וני, עד למותו של הכלב ממחלת הסרטן. בעקבות מותו של ג'וני מחליט מקסוול לגדל בעל חיים אחר כחיית מחמד, ובוחר בלוטרה.
החלק השני של הספר נקרא "לחיות עם לוטרות" ומספר את קורותיהן של שלוש הלוטרות שמקסוול היה בעליהן, ובמיוחד שתי הלוטרות שגידל ב"קאמוספיארנה". הלוטרה הראשונה הגיעה לידיו בשנת 1956 בעת שסייר בביצות של דרום-מזרח עיראק, אך היא מתה זמן קצר לאחר שנרכשה. לאחר מכן הגיע לידי מקסוול זכר-לוטרה נוסף, שאותו לקח מקסוול בחזרה לסקוטלנד ונתן לו את השם מידג'ביל. מדובר בלוטרה שלא הייתה ידועה למדע באותה עת, ולאחר בדיקה זואולוגית קפדנית הוכרה כתת-מין חדש של לוטרה מלאית, שקיבלה את השם הלטיני Lutrogale perspicillata maxwelli, "הלוטרה של מקסוול"[4].
מקסוול גידל את מידג'ביל במשך כשנה, כחיית מחמד שרוב זמנה נמצאה מחוץ לבית ובילתה בשחיה, שיטוטים ושיחור מזון. לאחר שמידג'ביל נורה למוות על ידי עובר אורח, חיפש מקסוול שבור הלב לוטרה אחרת, ובאופן מקרי לחלוטין הפך לבעליה של לוטרה חדשה בשם אדאל, שבעליה נאלצו להפרד ממנה וחיפשו לה בעלים. עלילותיה של אדאל מסופרות עד לסוף הספר.
ביקורת והשפעה תרבותית
הספר טבעת של מים זוהרים זכה להצלחה יוצאת דופן ולשבחים רבים שהכתירו אותו כיצירת מופת, נמכר בלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם והפך לספר פולחן לאוהבי טבע[5]. המבקרים שיבחו את תיאורי הטבע של מקסוול - הצבעים, הריחות, חיות הים, העופות ובעלי החיים, כנמנים עם היפים ביותר שנכתבו אי פעם.[3]
בשנים שחלפו מאז פרסום הספר לראשונה, הפך המפרץ שבו חי מקסוול ובו גידל את הלוטרות שלו, למוקד עליה לרגל למבקרים ואוהבי טבע, הפוקדים את קברה של הלוטרה אדאל שעליו כתב מקסוול: "את האושר שהיא נתנה לך, תן בחזרה לטבע". במקום מצוי גם פסל של אדאל בגודל טבעי.
הערות שוליים
- ^ Ring of Bright Water (Ring of Bright Water, #1), Goodreads (באנגלית)
- ^ Gavin Maxwell's bitter legacy: Was the otter man the wildlife champion, The Independent, 2014-07-14 (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 טבעת של מים זוהרים - גאווין מקסוול
- ^ R.W. Hayman, XCI.—A new race of the Indian smooth-coated otter from Iraq, Annals and Magazine of Natural History 9, 1956-10, עמ' 710–712 doi: 10.1080/00222935608655883
- ^ Gavin Maxwell, Ring of Bright Water, New edition, Unicorn Publishing Group, 2014-08-15, מסת"ב 978-1-910065-09-9. (בenglish)
38120823טבעת של מים זוהרים