טבעת קייזר-פליישר
טבעת קייזר פליישר היא טבעת בצבע זהוב-חום בהיר, המקיפה את קרנית העין ברוב החולים במחלת וילסון. הטבעת נקראת על שמם של קייזר ופליישר, שזיהו ב-1902 טבעות בהירות המקיפות את קרנית העין בחולים שהיה חשד שחלו בטרשת נפוצה. פליישר היה הראשון שזיהה שלושה תסמינים עתידיים (החמרה נוירולוגית, שחמת הכבד וטבעות סביב הקרנית) של מה שנקרא מאוחר יותר "מחלת וילסון", על שם הנוירולוג סמואל איי. קיי. וילסון, שגילה רעלן של המחלה בכבד, בשנת 1912.
הופעה
הטבעות, המכילות הצטברות של משקע נחושת, עוטפות את קרנית העין ונמצאות בין הקרנית לשכבה הסיבית הלבנה של העין (לובן העין), ברקמת החיבור הבין-תאי ושכבת תאי הציפוי של הקרנית (נקרא גם ממברנת דסמה, על שם הפיזיקאי והרופא הצרפתי, ז'אן דסמה). העובי הכולל של הטבעות הוא בין 3 מיקרומטר בילדות, לבין 8 עד 10 מיקרומטר בבגרות.
הצטברות הנחושת בעין נראית בתחילה כסהר ולאחר מכן מתפתחת לכדי מעגל הסובב את הקרנית. בשלב הראשון ניתנות הטבעות לגילוי רק באמצעות מנורת סדק (מכשיר הנותן תמונה מוגדלת של העין וחלקיה), הנמצאת בשימוש אופטימטריסטים ורופאי עיניים. בשלבים המאוחרים ניתן לראות את הטבעות גם בעין בלתי מזוינת.
הטבעות כסימפטום
טבעות קייזר-פליישר הן אחד התסמינים של מחלת וילסון, המתרחשת עקב פעילות לא תקינה של הכבד בטיפול בנחושת, וגורמת להצטברות נחושת ברקמות בגוף. המחלה מאופיינת בהתנוונות מוחית, בשחמת הכבד, בטחול מוגדל, בתזוזות לא רצוניות, בהיפוטוניה (מתח שרירים נמוך - טונוס חלש), בהפרעות נפשיות ובקשיי בליעה.
הטבעות מופיעות גם במקרה של הרעלת נחושת בגוף, שהסימפטומים שלה הם אנמיה, פגיעה בכבד ובכליות ותסמיני מחלת וילסון. הרעלת נחושת חמורה תאופיין בנוסף בבחילות, בהקאות ובנזקים חמורים לכבד, שיכולים להביא למוות.
שכיחות
- כ-95% מכלל חולי וילסון שמראים תסמינים נוירולוגיים למחלה, יהיו בעלי טבעות קייזר-פליישר.
- כ-65% מחולי וילסון, בעלי סימנים המופיעים בכבד, יהיו בעלי טבעות קייזר-פליישר.
הטיפול במחלה הוא על ידי קילציה (הרחקת מתכות מהגוף, ביניהן נחושת) וטיפול באבץ. הטיפול עשוי לגרום לטשטוש ולעיתים אף להיעלמות הטבעות עם הזמן.