טבלן עקוד-מקור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןטבלן עקוד-מקור
מיון מדעי
סוג: Podilymbus
מין: טבלן עקוד-מקור
תחום תפוצה

באדום - תחום תפוצתו של הטבלן עקוד-המקור. הקווים השחורים מייצגים את התפוצה של שלושת תת-המינים (ראו בערך).

טבלנים צעירים בקליפורניה

טבלן עקוד-מקור (שם מדעי: Podilymbus podiceps) הוא מין של טבלן אמריקני, היחיד שנותר בסוגו לאחר הכחדתו של המין טבלן אטיטלן (ידוע גם בתור טבלן ענק), שהיה קרובו היחיד באותו הסוג.

טקסונומיה

הטבלן עקוד-המקור תועד לראשונה בחיבורו של לינאוס Systema Naturae ב-1758 כ-Colymbus podiceps. הסוג הקרוב ביותר לסוג בו נמצא הטבלן הוא Tachybaptus[1]. שמו המדעי של הסוג, Podilymbus, הוא קיצור של המילה podicipes ("רגליים בעכוז" - מורכבת מ-podici - עכוז, ו-pes - רגליים).

תת-מינים

תפוצה ובית גידול

הטבלן עקוד-המקור מצוי בצפון, מרכז ודרום אמריקה במהלך כל השנה. במהלך עונת הרבייה (שמתרחשת בקיץ), האוכלוסייה הגדולה ביותר של טבלנים נמצאת בצפון, מרכז וצפון-מזרח קנדה. במהלך החורף, הטבלנים עשויים לנדוד אם המים באזור המחיה שלהם קפאו; הנדידה מתרחשת בדרך כלל בלילה, ומתחילה בדרך כלל במרץ או באפריל.

בתי הגידול המועדפים על הטבלנים הם ביצות של מים מתוקים עם צמחייה, כגון סוף. לעיתים ניתן למצוא אותם גם במקווי מים מלוחים. הטבלנים עשויים לחיות בנהרות, אך מעדיפים מים עומדים.

תיאור

אורכו של הטבלן כ-31 עד 38 ס"מ, מוטת כנפיו כ-45 עד 62 ס"מ, ומשקלו כ-253 עד 568 גרם. רוב גופם חום (מה שמסייע להם להסתוות בביצות, בהן הם חיים), אך הגב וחלקו העליון של הראש כהים יותר. החלק התחתון של הזנב בהיר. צבע המקור אפור, ובקיץ יש עליו מעין עיגול שחור - מכאן שם המין בעברית. בניצוי הקיץ, הגרון שחור. הזכר והנקבה דומים - יש חד צורתיות זוויגית. גופם של טבלנים צעירים מפוספס בלבן ושחור.

בשונה ממיני טבלנים אחרים, אין לטבלן עקוד-המקור נוצות לבנות מתחת לכנפיו.

התנהגות ורבייה

הטבלנים ממין זה כמעט ואינם עפים במהלך חייהם. כשהם מאוימים, הטבלנים צוללים אל מתחת לפני המים, עד לעומק של כ-6 מטרים; הצלילה נמשכת בדרך כלל כ-30 שניות. מין זה מרבה ב"צלילות ההסוואה" האלה, ולכן נחשב חששן.

הטבלן עקוד-המקור אינו מין חברותי, וכמעט ולא ניתן לראות אותו בלהקות. במהלך החיזור, הזכר או הנקבה משמיעים קריאות חיזור, לעיתים אף ב"דואט". הזכרים טריטוריאליים, ויגנו על הנחלות שלהם אם זכרים אחרים ממין זה יתקרבו אליהן.

הטבלנים ניזונים בעיקר מחסרי חוליות מימיים, דגים קטנים ודו-חיים, אם כי לעיתים הם גם ניזונים מצמחים. כשאר המינים במשפחה, הפרטים ממין זה בולעים לעיתים את הנוצות שלהם, על מנת לחזק את הקיבה (בין השאר, כדי שעצמות קטנות לא יפגעו בה), ולסייע בעיכול. הטבלנים מאכילים גם את האפרוחים שלהם בנוצות.

רבייה

טריטוריות הרבייה כוללות את דרום מרכז קנדה, ארצות הברית, מרכז אמריקה, והאזורים הממוזגים של דרום אמריקה. מוטלות עד 2 תטולות בכל עונת רבייה. הקן מוקם על צמחייה מימית, בסמוך למקווה מים. הנקבה מטילה 3–10 ביצים לבנות בעלות גוון כחלחל. שני ההורים דוגרים עליהן במשך כ-23 ימים; במהלך תקופת הדגירה, הם מכסים את הקן (על מנת להסוות אותו) אם הם נעדרים ממנו לפרק זמן ארוך.

האפרוחים עוזבים את הקן יום אחרי הבקיעה; אך הם אינם יודעים לשחות היטב. לאחר כ-4 שבועות הם מתחילים לשחות. בעת סכנה, הם יטפסו על גב ההורים, ויצללו איתם אל מתחת לפני המים. שני ההורים מטפלים בצאצאים - מאכילים אותם ונושאים אותם על גבם.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבלן עקוד-מקור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הטבלן הגמדי, מסוג זה, נפוץ בישראל.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32119893טבלן עקוד-מקור