טבח סינג'אר
 | ||||||||||
| הר סינג'אר | ||||||||||
| מערכה: מתקפת המדינה האסלאמית בצפון עיראק (2014) | ||||||||||
| תאריך הסכסוך | אוגוסט 2014 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחוז סינג'אר, מחוז נינוה, עיראק | |||||||||
| ||||||||||
טבח סינג'אר או הטבח בעם היזידי בוצע במהלך חודש אוגוסט 2014 על-ידי כוחותיו של ארגון המדינה האסלאמית, בעיירה סינג'אר ובכפרים ועיירות יזידיים נוספים הסמוכים לרכס הרי סינג'אר, הנמצא בחלקו המערבי והמישורי של מחוז נינווה, כ-120 ק"מ ממערב לעיר מוסול ובקרבת הגבול הסורי-עיראקי. במהלך הטבח הוצאו להורג כ-5000 יזידים על-ידי כוחות ארגון המדינה האסלאמית, בין 5000–7000 נחטפו ובהם נשים רבות שנמכרו לעבדות או שנאלצו להתאסלם וכ-50,000 יזידים שחיו בסכנת השמדה חולצו על-ידי הכוחות הלוחמים.
כ-280,000 מן היזידים תושבי אזור סינג'אר נפלו קורבן לטבח. חלקם ברחו לחבל הכורדי, חלקם ברחו להר סינג'אר ונלכדו עליו משום שאנשי המדינה האסלאמית הקיפו אותו, ואחרים נפלו בידי המדינה האסלאמית. הניצולים חולצו ב-7 באוגוסט 2014, בעזרת לוחמי ארגון ה-YPG. ארצות הברית ובריטניה העניקו סיוע אווירי לכוחות היחידות להגנת העם (YPG) שפרצו נתיב מילוט בשטחים שנכבשו על-ידי המדינה האסלאמית ומיליטו באמצעותו את היזידים הנצורים על ההר לשטח סוריה. כחלק מהמאבק על הכרה ברצח העם, במאי 2021 צוות חוקרים של האו"ם קבע שארגון המדינה האסלאמית ביצע רצח עם כנגד העם היזידי בעיראק. צוות החוקרים קבע שעדויות היזידים "ברורות ומשכנעות" וכי לאנשי המדינה האסלאמית קיימת אחריות בלעדית לפשע רצח העם כנגד העם היזידי.
רדיפת היזידים
היזידים נרדפו במשך שנים ארוכות, עוד קודם לרדיפת הארגון המדינה האסלאמית. לאורך ההיסטוריה, שכניהם המוסלמים של היזידים ראו בהם "עובדי שטן", והאחרונים נאלצו לחיות במנוסה מתמדת. הם חוו רדיפות בידי גורמים אסלאמיים עוד מימי האימפריה העות'מאנית, ובתוך כך בוצעו בהם מעשי טבח במהלך התקופה החמידית 1891 –1894 (במקביל לרצח העם הארמני). הרדיפות וההתקפות הרבות שחוו היזידים, נבעו בשל תפיסת מוסלמים רבים את דתם הייחודית כעבודת שטן ובייחוד לאור הבידוד וההסתגרות שאפיינו את קהילתם.[1] המערך האמוני של היזידים, הבידוד הקהילתי שייחד אותם מהמוסלמים שסביבם וכמו גם העובדה שדתם איננה מונותיאיסטית, סימנה אותם ככופרים אותם בעיני השייח'ים של המדינה האסלאמית, המאמינים בשריעה. אמירות אלה עולות בדבריהם של חיילי המדינה האסלאמית כשהם קראו לעריפת ראשי הגברים היזידים, שיעבוד נשותיהן לשפחות, וקריאה לאסלם את ילדיהם או להפוך אותם לעבדים.[2]
רדיפת היזידים טרם 2014
לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003 ועם תחילת פעילותו של ארגון אל-קאעדה במדינה, הפכה רדיפת היזידים בעיראק לקשה ואלימה מאוד. ארגון אל-קאעדה הגדיר את היזידים ככופרים ולפיכך אישר את הריגתם ללא הבחנה.[3] ארגון אל-קאעדה פעל בעיראק ואפריל 2007 חטפו כמה פעילי אל-קאעדה אוטובוס ובו פועלי טקסטיל שחזרו מיום עבודה במוסול. אנשי אל-קאעידה הורו לכל היזידים, 23 מכלל יושבי האוטובוס, לרדת. שאר יושבי האוטובוס, מוסלמים ונוצרים המשיכו בנסיעתם. היזידים שהורדו מהאוטובוס נרצחו.[1] מעשה זה נעשה כתגובה על סקילתה למוות של נערה יזידית בת-17 שהודיעה על כוונתה להתאסלם בשל רצונה להתחתן עם מוסלמי – דבר המהווה את הפשע החמור ביותר בדת היזידית.[4]
האירועים הללו החמירו בקיץ 2007, ובמהלכו ביצע ארגון אל-קאעדה פיגוע ראווה עצום שהביא להריסת שני כפרים יזידים, "גיר עוזייר" ו"סיבא שיח' ח'דרי" באזור סינג'אר ולהריגתם[5] של 796 יזידים ופציעתם של 1,562 נוספים בפיצוץ מתוזמן של 4 משאיות תופת. כשנתיים לאחר מכן, פוצצו עצמם שני מחבלים מתאבדים בבית קפה שבעיירה סינג'אר והביאו למותם של 21 יזידים.[6]
עליית המדינה האסלאמית בעיראק
עלייתו של ארגון "המדינה האסלאמית" בעיראק הוא פועל יוצא של שלוש התפתחויות מרכזיות; ראשית היא הופעתו של ארגון "אל-קאעדה" בזירה הבינלאומית בשל חתירתו לקדם תפיסה אסלאמיסטית-ג'האדיסטית בעולם. הארגון נתפס כאיום על יציבות המערכת הבינלאומית והביטחון הבינלאומי, בעיקר לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. גישתו הקיצונית משכה אליו צעירים מוסלמים רבים ותרמה להקמת ארגונים נוספים מסוגו. ארגון המדינה האסלאמית, או בשמו הקודם "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה, הוא התוצאה של התפתחות זו. התפתחות שנייה היא ההתערבות הצבאית האמריקאית בעיראק בשנת 2003. כיבושה של עיראק הביא למהפך במאפייניה הפוליטיים והחברתיים וביכולות האסטרטגיות של המדינה. לפיכך, השלטון המרכזי נחלש מאוד. כמו כן, פירקו האמריקאים את צבא עיראק, שהיה הצבא הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-90 של המאה ה-20. במקומו הוקמו כוחות הביטחון העיראקיים, כוח שמנה בשנת 2014 כ-650,000 איש. על אף גודלו, לכוחות לא היה שום יכולות להגן על עיראק אל מול אויב חיצוני. לעיראק לא היה חיל אוויר ממשי, טילים או נשק לא קונבנציונלי, אלא כוח שריון קטן בלבד שאף הוא נכשל, בין היתר בשל מאבקים בין העדות השונות שהרכיבו אותו. יתרה מכך, יציאתה של ארצות הברית מעיראק בסוף שנת 2011 הותירה את השטח למאבקים פנימיים שהובילו להשתלטות דאעש על עיראק. ההתפתחות השלישית היא מלחמת האזרחים בסוריה. החלל השלטוני שנוצר בסוריה אפשר לארגון המדינה האסלאמית להקים בסוריה בסיס מבצעי שסייע להגיע להישגים עיראק.
ארגון המדינה האסלאמית התפצל מ"אל-קאעדה" עקב סכסוך בין מנהיגיו, אבו בכר אל-בגדאדי ובין מנהיג "אל קאעדה", איימן א-זוואהירי, על הנהגת הג'יהאד העולמי. ארגון המדינה האסלאמית ראה עצמו כיורש האמיתי של אל קאעדה, שכן לפי תפיסתו, אל קאעדה סטתה מדרכה של המייסד אוסאמה בן לאדן, ולכן סמכותו של אל זוואהרי איננה לגיטימית. באפריל 2013, התפרצה העוינות אל פני השטח, כשאל בגדאדי הודיע שהוא מרחיב את המדינה האסלאמית, ומשנה את השם לארגון המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה. באביב 2013, החל המדינה האסלאמית להעביר את כוחותיו מסוריה למערב עיראק, ובתחילת 2014, החלו להשתלט על ערים בעיראק. ביוני 2014, הצליח ארגון המדינה האסלאמית להשתלט על מוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק. בעקבות הישגי הכיבוש הרבים של הארגון, הכריז אל בגדאדי על הקמת הח'ליפות האסלאמית ומינה עצמו לח'ליפה שינהיג אותה. הוא קיצר את שם הארגון ל"מדינה האסלאמית" כדי להדגיש שאינו מקבל את פיצול העולם למדינות לאומיות שגבולות חוצצים ביניהן.[7]
בדומה לאל קאעדה, גם ארגון המדינה האסלאמית רדף את היזידים בשל רצונם "לטהר" את עיראק והמדינות השכנות מהשפעות לא-אסלאמיות וכופרות השוכנות בעיראק.
מעשי הטבח ביזידים
בבוקר 3 באוגוסט 2014, פשטו כוחות המדינה האסלאמית על העיירה סינג'אר והכפרים היזידים הסמוכים, כוחות המגן הכורדים של צפון עיראק, הפשמרגה, שהגנו על האזור בעשור שקדם לטבח נטשו את עמדותיהן בסינג'אר ובכך סללו את הדרך להשתלטות המהירה והחלקה של כוחות המדינה האסלאמית בכיבוש האזור כולו.[8] במשך שנים המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן KDP אחת משתי מפלגות השלטון האזור כורדיסטן העבירה כספים ליזידים בסינג'אר שהיו מוכנים להצטרף למפלגה ובתמורה הציעו להם הגנה משום שהיזידים היו למיעוט נרדף. היזידים הצביעו למפלגת KDP בבחירות וסללו את הדרך לכוח הפוליטי הכורדי במחוז נינווה. עוד בטרם ההשתלטות על סינג'אר, כוחות המדינה האסלאמית כבשו את מוסול ויזידים רבים בסינג'אר רצו לעזוב את האזור, אך כוחות מקומיים הקשורים ל-KDP לחצו על היזידים להישאר וממשלת הכורדים הבטיחה לאזרחים כי כוחות הפשמרגה ישמרו עליהם, אך לא כך היה, והאחרונים נטשו את עמדותיהם כאשר לוחמיו של ארגון המדינה האסלאמית הגיעה לסינג'אר.
בכיבושם, אילצו אנשי המדינה האסלאמית את הנוצרים ובני המיעוטים להתאסלם, בעוד שליזידים כלל לא ניתנה האפשרות להתאסלם.
כ-280,000 יזידים תושבי העיירה סינג'אר והכפרים שסביב לרכס סינג'אר נכחו בטבח. חלקם ברחו לחבל הכורדי, חלקם ברחו להר סינג'אר ונלכדו עליו ואחרים נפלו בידי המדינה האסלאמית.
אלה שלא הצליחו להימלט מידי המדינה האסלאמית מצאו עצמם מבודדים ברכס הרי סינג'אר, מוקפים באנשי המדינה האסלאמית, שהיו מוצבים בתחתית ההר. האחרונים נשבעו להשמיד את היזידים בשל היותם עובדי השטן כחלק מתהליך שלקח מספר חודשים הופרדו נשים, נערות וילדות מהגברים שנטבחו. הנשים רוכזו על משאיות כדי להימכר כשפחות בשווקים של מוסול ללוחמי המדינה האסלאמית.[9]
היזידים הנצורים על הר סינג'אר, נמצאו במצור ברכס הצחיח, תוך שנחשפו לשמש חזקה וטמפרטורות הנעות בין 40–45 מעלות צלזיוס. היזידים מצאו עצמם ללא מים, מזון או תרופות. מצבם של היזידים על ההר היה חמור מאוד, שכן רכס סינג'אר היה נצור כולו על-ידי לוחמי המדינה האסלאמית שלא אפשרו כניסת סיוע הומניטרי בסיסי דרך היבשה.[10] ב-7 באוגוסט 2014, החלו ארצות הברית ובריטניה לספק סיוע הומניטרי ליזידים הנצורים על ההר ובנוסף, העניקו סיוע אווירי ללוחמי ארגון ה-PKK ולוחמי היחידות להגנת העם (YPG)[1] הסיוע האווירי הופיע במארזים שהוצנחו על-ידי הצבא האמריקאי וחלקם של המארזים הגיעו דווקא למדינה האסלאמית, בנוסף, חלק ממסוקי הסיוע של צבא עיראק הפכו למונית אד הוק לפינוי אנשים נואשים.
המבצע לחילוץ היזידים הנצורים
ב-7 באוגוסט 2014, החל מבצע לחילוץ היזידים בעזרת לוחמי ארגון ה-YPG. ארצות הברית ובריטניה העניקו סיוע אווירי לכוחות ה-YPG,[1] שהחלו בחילוצם של מרבית היזידים מההר, תוך שהשתמשו בנתיבי מילוט שהיו מוכרים ללוחמי המדינה האסלאמית אך לוחמי ה-YPG אבטחו את המסדרון שפתחו כנתיב חילוץ ולכן לוחמי ארגון המדינה האסלאמית לא הצליחו לפגוע במחלצים, שעברו בליבו של השטח הנשלט על-ידי המדינה האסלאמית. פתיחת נתיב החילוץ חיבר בין ההר לבין הגבול הסורי שבו הם שלטו, וכך אבטחו אותו וחילצו את היזידים.[11] חילוץ הנצורים נעשה בעזרת משאיות וטרקטורים.
היזידים שחולצו הועברו למחנות פליטים ממערב לדהוכּ, בחבל הכורדי האוטונומי שבצפון עיראק. אליהם הצטרפו יזידים נוספים מאזור שייח'אן – מובלעת יזידית גדולה באזור "מישור נינווה", המאוכלס רובו בבני מיעוטים, הממוקמת כ-30 קילומטר מצפון-מזרח למוסול. אזור זה חווה פלישה חלקית של המדינה האסלאמית באוגוסט 2014, לאחר הפלישה להרי סינג'אר. פלישתם של אנשי המדינה האסלאמית הייתה לעיירות נוצריות ויזידיות של מישור נינווה.
מבצע החילוץ ארך כשלושה שבועות, עד שרובם המוחלט של היזידים הועבר לאזור בטוח. לאחר החילוץ דווח כי כ-300 יזידים מצאו את מותם כתוצאה מהתנאים בהם חיו במהלך המצור על הר סינג'אר.[9]
המאבק להכרה כרצח עם
בשנת 2016, הכריזה ועדה של האו"ם על פעולותיו של ארגון המדינה האסלאמית כלפי היזידים בסוריה כרצח עם. במאי 2021, קבע צוות האו"ם כי ארגון "המדינה האסלאמית" ביצע רצח עם כנגד העם היזידי בעיראק. צוות החוקרים, בראשו של עורך הדין הבריטי כרים ח'אן, קבע שעדויות היזידים "ברורות ומשכנעות" וכי לפעילי המדינה האסלאמית מוטלת האחריות הבלעדית לביצוע פשע רצח העם כנגד העם היזידי. לדבריו, המדינה האסלאמית "ניסתה להשמיד את היזידים פיזית ואיימה על תושבי כפרים יזידים רבים באולטימטום "להתאסלם או למות". עדויות שנאספו על-ידי צוות החקירה תמכו בטענות שלפיהן ארגון המדינה האסלאמית אחראי למעשי השמדה, רצח, עינויים, שיעבוד, רדיפות ופשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות שבוצעו כנגד היזידים.[12]
כחלק מהמאבק על ההכרה ברצח העם, נאדיה מוראד, יזידית שנחטפה והוחזקה בתנאי שיעבוד החלה לשמש כשגרירת היזידים בעולם ולהפיץ את סיפור רצח העם היזידי ברחבי העולם. מוראד התגוררה בכפר היזידי קוצ'ו שבאזור סינג'אר, עד אשר כוחות המדינה האסלאמית פשטו על האזור באוגוסט 2014. במתקפות על סינג'אר אביה ואחיותיה של מורד נרצחו, והיא נחטפה והוחזקה בתנאי שיעבוד. בנובמבר 2014 הצליחה מוראד להימלט מהבית בו היא הוחזקה, דרך דלת שנשארה לא נעולה. שפר עליה גורלה והיא מצאה אנשים טובים שהבריחו אותה אל מחוץ למוסול, והיא הצליחה להגיע למחנה פליטים יזידים בדוהוק שבכורדיסטן העיראקית, ומשם לגרמניה. ב-16 בדצמבר 2014 הביאה את דברן של הנשים היזידיות ואת עדותה המצמררת על זוועות ארגון המדינה האסלאמית לתודעת העולם, כאשר נשאה דברים מול מועצת הביטחון של האו"ם. מאז הפכה מוראד לסמל למאבקן של הנשים היזידיות המוחזקות עדיין בשבי של לוחמי המדינה האסלאמית ומספרן מוערך בין 3,500 ל-5,000 במרחב שבשליטת המדינה האסלאמית בשטחים שהיו בעבר עיראק וסוריה.
את תפקיד הסמל ממלאת מוראד במסירות, נוסעת ברחבי העולם ומשתדלת להביא את זעקתה לתודעה הציבורית העולמית.[13] נדיה מוראד פועלת יחד עם אמל קלוני, עורכת דין המתמחה במשפט בינלאומי ובזכויות אדם, שהחליטה לייצג את הנשים היזידיות הכלואות בידי לוחמי המדינה האסלאמית אל מול מערכת המשפט הבינלאומית ובתוך כך החלה לפעול לצורך העמדתם לדין של פושעי המדינה האסלאמית.
בשנת 2018, זכתה מוראד בפרס נובל לשלום בשל הפעילות הציבורית להעלאת המודעות לסוגיה היזידית ולסוגיית הנשים היזידיות החטופות בשבי ארגון המדינה האסלאמית.
קישורים חיצוניים
- יניב כרמל, האו"ם: דאע"ש מבצע רצח-עם בסוריה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביוני 2016
- אוריאל לוי, שלוש שנים לרצח העם היזידי: ראיון עם עידן בריר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2017
- עידן בריר (עורך ומתרגם), אין בבעלותי דבר מלבד החלומות: אנתולוגיה של שירה אזידית בעקבות האסון, 2016-2014. הוצאת מכון ון-ליר, תל אביב 2017.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אוריאל לוי, שנתיים לנסיון של דאע"ש לבצע רצח עם ביזידים בעירק, באתר דבר, 3.8.2016
- ^ צור שיזף, דאעש מסע אל מפתנו של השטן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2016, עמ' 12
- ^ Raya Jalabi, Who are the Yazidis and why is Isis hunting them?, the Guardian, 11.8.2014 (באנגלית)
- ^ עידן בריר, עם בסכנת הכחדה, באתר nrgמעריב (ארכיון), 17.8.2007
- ^
עידן בריר ותומר פרסיקו, חשש לרצח עם | דעה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2014
- ^ עידן בריר, עם בסכנת הכחדה, באתר nrgמעריב (ארכיון), 17.8.2007
- ^ אפרים קם, עלייתה של המדינה אסלאמית, באתר www.inss.org.il
- ^ עידן בריר, היזידים וכורדיסטאן העיראקית: כרוניקה של בגידה ידועה מראש, באתר מרכז משה דיין, 10.9.2014
- ^ 9.0 9.1 צור שיזף, דאעש מסע אל מפתנו של השטן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2016
- ^ (ללא כותב), השמדת היזידים בעיראק, באתר הוועד למאבק ברצח עם, 12 באוגוסט 2014 (ארכיון)
- ^ Valeria Cetorelli, Isaac Sasson, Nazar Shabila, and Gilbert Burnham, ISIS’ Yazidi Genocide, Foreign Affairs, 8.6.2017 (באנגלית)
- ^ VOA News, UN Team Says Islamic State Committed Genocide Against Yazidis | Voice of America - English, Voice of America (VOA), 10.5.2021 (באנגלית)
- ^ יניב כרמל, נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינ"ל, באתר דבר, 22.9.2016
 המדינה האסלאמית
| |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלחמות המדינה האסלאמית | מלחמת האזרחים השנייה בעיראק • מלחמת האזרחים בסוריה • מבצע נחישות טבועה • המלחמה בטרור בסיני | 
| |||
| רדיפות והריסות | הרס נכסי תרבות על ידי המדינה האסלאמית • טבח סינג'אר • טבח מחנה ספייקר • רדיפת יזידים במדינה האסלאמית • רדיפת שיעים במדינה האסלאמית • רצח העם הנוצרי במזרח התיכון | ||||
| שלוחות |
| ||||
| תקשורת | אל חיאת • דאבק • אל-בייאן | ||||
| פיגועים בולטים |
| ||||
