טאראס שבצ'נקו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
טאראס שבצ'נקו (באוקראינית: Тарас Григорович Шевченко; 9 במרץ 1814 - 10 במרץ 1861) היה צייר ומשורר אוקראיני, נחשב למייסד של הספרות האוקראינית ואף של השפה האוקראינית המודרנית.
חייו
שבצ'נקו נולד בכפר בגוברניית קייב במשפחה של איכר - צמית של בעל אדמות מקומי. אימו נפטרה בשנת 1823 וכבר באותה שנה אביו התחתן שנית. אימו החורגת התייחסה לטאראס הצעיר בנוקשות והוא היה תחת השגחתה של אחותו. בשנת 1825 נפטר אביו והוא החל להתפרנס מעבודות מזדמנות שונות. בשנת 1829 הוא התחיל לשרת את בעל האחוזה, תחילה כעוזר טבח ולאחר מכן כעוזר כללי. בעל הבית ראה את משיכתו לציור ואישר לו ללמוד ציוד בווילנה. כאשר הם עברו לסנקט פטרבורג, הוא מסר את הנער להמשך לימודי ציור לאחד הציירים. בשנת 1836 במהלך שיעורי ציור בגן הקיץ הוא הכיר אמן אוקראיני ודרכו את אלכסיי ונציאנוב, קארל ברולוב וואסילי ז'וקובסקי. הם מיד ראו את הכישרון הגדול של הנער והיו מעוניינים לשחרר אותו מצמיתות. הדבר לא הלך בקלות כי הסכום שבעליו דרש תמורת זה היה גבוה מאוד. בסופו של דבר סוכם שקארל ברולוב יצייר דיוקן של ואסילי ז'וקובסקי שיימכר והסכום שהיה מוערך בכ-2500 רובל יועבר לבעליו של הנער תמורת שחרורו. הדבר נעשה ב-22 באפריל 1838. באותה שנה שבצ'נקו התחיל ללמוד באקדמיה לציור בסנקט פטרבורג.
שנות ה-40 של המאה ה-19
זה הייתה תקופת הזהר של שבצ'נקו. בשנת 1840 הוא פרסם ספר שירים "קובזר" (Кобзарь) ובשנת 1842 את השירה "היידמקים" (Гайдамаки).במהלך 5 שנים פורסמו ספרים נוספים.
במהלך הלימודים באקדמיה הוא קיבל מספר מדליות כסף על ציוריו - בשנת 1839 עבור ציור נוף, בשנת 1840 עבור ציור שמן ובשנת 1841 מדליה נוספת. בשנת 1842 הוא גם צייר תמונה שמן יחידה ששרדה עד היום. בשנת 1843, עם סיום לימודי ציור הוא חזר לאוקראינה.
יש לציין שמבקרי ספרות רוסים לא אהבו את השירה האוקראינית. לעומת זאת באוקראינה שיריו התקבלו באהבה גדולה.
בשנת 1846, בהיותו בקייב הוא התקרב לקבוצת צעירים בעלי נטיות לאומניות ובדלניות אוקראיניות. חברי הקבוצה נעצרו וקבלו עונשים שונים. שבצ'נקו קיבל את העונש החמור ביותר - הוא נשלח לאורנבורג לשירות כפוי בצבא, תוך איסור לצייר ולחבר שירים. לפי השמועות, הקיסר היה תחילה מוכן להקל על עונשו של שבצ'נקו, אך כאשר נודע לו שבשיריו שבצ'נקו מציין את המגבלות הפיזיות של הקיסרית הוא התרגז מאד ולא היה מוכן לשמוע על ההקלות. הקיסר אמר "ייתכן ויש לו סיבות להיות נגדי, אך למה זה מגיע לאשתי".
שבצ'נקו סבל מאד בשרות הצבאי במבצר הקטן. הוא כתב מספר מכתבים לניקולאי גוגול, ואסילי ז'וקובסקי ואחרים. כולם ניסו לעזור לו, אך ללא הצלחה.
בשנת 1848 ו-1849 הוא השתתף בחקר ימת אראל והפיקוד המקומי הרשה לו לצייר תמונות נוף לצורכי מדע. כאשר דבר נודע לפיקוד הגבוה בסנקט פטרבורג הפיקוד המקומי קיבל הנחיות להפסיק את ההקלות. שבצ'נקו בעצמו נשלח למבצר קטן עוד יותר. במקום נידח זה הוא היה עד ל-2 באוגוסט 1857.
שחרור
בשנת 1857, מיד לאחר שחרורו הוא התחיל לנסוע לסנקט פטרבורג. לאור נטיות שלו לאלכוהוליזם בריאותו וכישוריו כבר לא היו כמו פעם. ניסיונותיו להקים משפחה לא עלו יפה. בשנת 1859 הוא נסע לאוקראינה והיה מעוניין לעבור לשם באופן קבוע. הוא נפטר ממחלת מיימת שהתפתחה עקב שתייה יתרה.
קישורים חיצוניים
- שיריו של שבצ'נקו (באוקראינית)
- שירי שבצ'נקו בעברית
שירו של שבצ'נקו "צוואה" בעברית, סרטון באתר יוטיוב- שיריו באנגלית
- אתר מוזיאון שבצ'נקו בקנדה
