חתונת הנסיך צ'ארלס וליידי דיאנה ספנסר
חתונת הנסיך צ'ארלס וליידי דיאנה ספנסר התקיימה ביום רביעי, 29 ביולי 1981, בקתדרלת סנט פול בלונדון, בריטניה.
החתן, בנה הבכור של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, היה יורש העצר של כס המלוכה הבריטי וחבר העמים, והכלה הייתה בת למשפחת ספנסר. ביום חתונתם דיאנה הייתה בת 19 וצ'ארלס בן 33.
הטקס שנערך היה טקס חתונה מסורתי של הכנסייה האנגליקנית. הטקס נוהל על ידי אלן וובסטר, דיקן קתדרלת סנט פול, ורוברט רנסי, הארכיבישוף מקנטרברי, ניהל את הנישואים. אישים בולטים שנכחו כללו חברים רבים ממשפחות מלכותיות אחרות, ראשי מדינות רפובליקניות ובני משפחות החתן והכלה. לאחר הטקס, עשו בני הזוג את ההופעה המסורתית במרפסת של ארמון בקינגהאם. בממלכה המאוחדת הוכרז חג לאומי באותו יום לציון החתונה. הטקס כלל היבטים טקסיים רבים, כולל שימוש בכרכרות המדינה וטקסים של חיל הרגלים ושל חיל הפרשים.
עם הנישואין קיבלה דיאנה את התואר הנסיכה מוויילס.
החתונה כונתה באופן נרחב על ידי התקשורת כ"חתונת אגדות" ו"חתונת המאה". כ-750 מיליון איש צפו בטקס בטלוויזיה ברחבי העולם. אירועים ומסיבות רחוב רבות נערכו ברחבי הממלכה המאוחדת כדי לחגוג את המאורע. בני הזוג נפרדו ב-1992 והתגרשו ב-1996 לאחר חמש עשרה שנות נישואים.
אירוסין
רקע
הנסיך צ'ארלס הכיר את ליידי דיאנה ספנסר במשך כמה שנים. הם נפגשו לראשונה ב-1977. הוא גילה בה עניין רציני ככלה פוטנציאלית בשנת 1980 כשהם התארחו יחד בסוף שבוע כפרי, שם צפתה בו משחק פולו. בהמשך הוא הזמין אותה לסוף שבוע של שייט לעיירה הבריטית קאוז, על סיפון היאכטה המלכותית של בריטניה. לאחר מכן הגיעה הזמנה לטירת בלמורל, ביתה הסקוטי של משפחת המלוכה, על מנת לפגוש את משפחתו. דיאנה התקבלה היטב בבלמורל על ידי המלכה, הנסיך פיליפ והמלכה אליזבת המלכה האם. בהמשך היו לזוג כמה פגישות בלונדון. דיאנה וצ'ארלס התראו זה את זה במשך כשישה חודשים, אך בראיונות עתידיים אמרה דיאנה כי הם נפגשו רק 13 פעמים בסך הכל לפני האירוסין.
ב-3 בפברואר 1981 הסכימה דיאנה להצעתו של צ'ארלס להינשא לה, אבל האירוסין שלהם נשמרו בסוד במשך השבועות הבאים. האירוסין שלהם הפכו לרשמיים ב-24 בפברואר 1981, והזוג נתן ראיון בלעדי לתקשורת. דיאנה בחרה טבעת אירוסין גדולה שהורכבה מ-14 יהלומי סוליטר המקיפים ספיר ציילון כחול אובלי 12 קראט משובץ בזהב לבן 18 קראט, שהיה דומה לטבעת האירוסין של אמה. הטבעת נוצרה על ידי תכשיטן הכתר גארארד. בשנת 2010, היא הפכה לטבעת האירוסין של קתרין, הדוכסית מקיימברידג'. המלכה האם נתנה לדיאנה שרשרת ספיר ויהלומים כמתנת אירוסין. סדרת תמונות שצולמו על ידי הרוזן מסנודון פורסמה בווג בפברואר 1981 לציון האירוסין. קלייטון הווארד איפר את דיאנה וג'ון פרידה סדר את שערה עבור הדיוקן הרשמי. מאוחר יותר התיישבו בני הזוג לראיון נוסף עם אנג'לה ריפון מבית BBC ועם אנדרו גרדנר מ-ITV.[1]
שני לילות לפני החתונה, נערך נשף חגיגי בארמון בקינגהאם, והמלכה אירחה לאחר מכן ארוחת ערב לקהל של 90 אנשים. כמו כן נערכה קבלת פנים עם ריקודים ל-1,500 איש. בין המוזמנים היו חברי וצוות בית המלוכה. בלילה שלפני החתונה הוזמנו 150 איש, כולל ראשי מדינות וממשלות, לארוחת ערב עם המלכה.
החתונה
החתונה התקיימה ב-29 ביולי 1981. 3,500 אורחים הגיעו לקתדרלת סנט פול. צ'ארלס ודיאנה בחרו בסנט פול על פני מנזר וסטמינסטר, האתר המסורתי של חתונות מלכותיות, מכיוון שבסיינט פול היו יותר מקומות ישיבה וכן המיקום איפשר תהלוכה ארוכה יותר דרך לונדון.
הטקס היה טקס חתונה מסורתי של הכנסייה האנגליקנית, בראשותו של הכומר רוברט רנסי, הארכיבישוף מקנטרברי, והכומר אלן וובסטר, דיקן קתדרלת סנט פול. שני מיליון צופים עמדו על תוואי התהלוכה של דיאנה מבית קלרנס לכנסייה, כאשר 4,000 שוטרים ו-2,200 קציני צבא היו במקום על מנת לנהל את ההמונים. האבטחה הייתה גדולה במיוחד בשל האיום הפוטנציאלי של תקיפה על ידי הגרילה הרפובליקנית האירית. גם הבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה גדלו. עלויות החתונה הוערכה מאוחר יותר ב-48 מיליון דולר בסך הכל, כאשר 600,000 דולר הוצאו על אבטחה. בתהלוכה השתתפו גדודים ממחוזות חבר העמים הבריטי, כולל הגדוד המלכותי של קנדה.[2]
בשעה 10:22 המלכה ומשפחת המלוכה נלקחו לקתדרלה בשמונה כרכרות, הנסיך מוויילס בכרכרת לנדאו משנת 1902, אשר שימשה לאחר הטקס להחזרת בני הזוג לארמון בקינגהאם. ליידי דיאנה הגיעה לקתדרלה בכרכרת זכוכית עם אביה, ג'ון ספנסר; היא לוותה על ידי שישה שוטרים רכובים ממשטרת המטרופולין. היא הגיעה לטקס בשעה 11:20. הכרכרה הייתה קטנה מכדי להחזיק את שניהם בנוחות בשל שמלתה בעלת הנפח.
כשהתזמורת ניגנה בחצוצרה מנגינה מאת ג'רמיה קלארק, הכלה עלתה במעלה המעבר במשך שלוש וחצי דקות.
רגע מביך נרשם כאשר דיאנה שינתה בטעות את סדר השמות של צ'ארלס במהלך נדריה, ואמרה "פיליפ צ'ארלס ארתור ג'ורג'" במקום "צ'ארלס פיליפ ארתור ג'ורג'" הנכון. היא לא הבטיחה "לציית" לו כחלק מהנדרים המסורתיים. המילה הזו בוטלה לבקשת בני הזוג, מה שעורר אז סנסציה. גם צ'ארלס עשה טעות. הוא אמר שהוא יציע לה את "סחורתך" במקום "סחורת העולם שלי".
בהתאם למסורת, טבעות הנישואין של בני הזוג נוצרו מזהב וולשי ממכרה קולגאו סנט דייוויד בבונטדו. המסורת של שימוש בזהב וולשי בתוך טבעות הנישואין של משפחת המלוכה מתחילה בשנת 1923 עם נישואיה של אליבת המלכה האם.
מוזיקה
שלוש מקהלות, שלוש תזמורות ואנסמבל אוהדים ניגנו את המוזיקה לטקס. אלה היו מקהלת באך, מקהלת קתדרלת סנט פול, מקהלת הקפלה המלכותית, תזמורת בית האופרה המלכותי, תזמורת הפילהרמונית והתזמורת הקאמרית האנגלית והרכב אוהדים מבית הספר הצבאי המלכותי. על המקהלות ניצח בארי רוז, מנהל המקהלה בסנט פול. נגן העוגב של הקתדרלה, כריסטופר דרנלי; ונגן המשנה שלו, ג'ון סקוט; ניגנו באורגן. על התזמורת של בית האופרה המלכותי, התזמורת הפילהרמונית והתזמורת הקאמרית האנגלית ניצח סר דייוויד ווילקוקס, שהיה מנהל הקולג' המלכותי למוזיקה ומקהלת באך; ריצ'רד פופלוול, נגן העוגב בכנסיית צ'אפל; וסר קולין דייוויס, שהיה המנהל המוזיקלי של קובנט גארדן. מוזיקה ושירים שהושמעו במהלך החתונה כללו את "מצעד הנסיך של דנמרק", "אני נשבע לך, ארצי", "פומפ ונסיבות מס' 4" וההמנון הלאומי הבריטי ("אלוקים שמור על המלכה").
בגדי החתן והכלה
.jpg)
שמלת הכלה של דיאנה הוערכה ב-9,000 ליש"ט (שווה ערך ל-36,700 ליש"ט ב-2021). השמלה הייתה עשויה מטפטה משי שנהב, מעוטרת בתחרה, רקמת יד, פאייטים ו-10,000 פנינים. היא תוכנן על ידי אליזבת ודייוויד עמנואל וכללה שובל של 25 רגל (7.6 מ') של טפטה שנהב ותחרה עתיקה. השמלה עוצבה לפי רצונה של דיאנה שרצתה שתהיה לה את השובל הארוך ביותר בתולדות החתונות המלכותיות. הכלה ענדה את נזר הירושה של משפחתה מעל צעיף טול משי שנהב.
בהוראת המלכה, שני זרי פרחים דומים הוכנו עבור הכלה על ידי דייוויד לונגמן שהכילו "גרדניות, סטפנוטיס, סחלב אודנטולגלוסום, שושנת העמקים, ורדים של ארל מאונטבאטן, ורוניקה, קיסוס, הדס וטרדססקנטיה".
צ'ארלס לבש את מדי מפקד הצי המלא שלו. הוא גם ענד כוכבים ממסדרי הבירית והגדילן, מדליית יובל הכסף של המלכה, ו"הצופן המלכותי של הנסיך מוויילס בזהב על כותפות על שתי הכתפיים". הוא נשא חרב של הצי בה הידית בציצית בזהב.[3]
משתתפים
לזוג המלכותי היו שבעה מלווים לכלה. לורד ניקולס ווינדזור בן ה-11, בנם של הדוכס והדוכסית מקנט, ואדוארד ואן קאטסם בן השמונה, בני הסנדקים של הנסיך מוויילס, היו בני דף. השושבינות של דיאנה היו ליידי שרה ארמסטרונג-ג'ונס בת השבע-עשרה, בתם של הרוזן מסנודון והנסיכה מרגרט; אינדיה היקס בת ה-13, בתם של דייוויד וליידי פמלה היקס, ונכדתו של הלורד לואי מאונטבאטן; קתרין קמרון בת השש, בתם של דונלד וליידי ססיל קמרון ונכדה של המרקיזה מלוטיאן; שרה-ג'יין גאסלי בת האחת-עשרה, בתם של ניק גאסלי ואשתו; וקלמנטין המברו בת החמש, בתו של רופרט המברו והגברת המברו ונכדתם של הלורד והליידי סומס ונינתו של וינסטון צ'רצ'יל. הנסיכים אנדרו ואדוארד היו שושביניו של הנסיך מוויילס.
אורחים
ראש ממשלת ניו זילנד רוברט מולדון ורעייתו תיאה מולדון השתתפו בחתונה המלכותית.
כל המושלים הכלליים של מדינות חבר העמים הבריטי, כמו גם המלכים האירופים השתתפו, למעט המלך חואן קרלוס הראשון ומלכת ספרד סופיה. (למלך הספרדי "הומלץ" שלא להשתתף על ידי ממשלתו מכיוון שירח הדבש של הזוג הטרי כלל עצירת ביניים בטריטוריה השנויה במחלוקת של גיברלטר). רוב ראשי המדינות הנבחרים של אירופה היו בין האורחים, למעט נשיא יוון, קונסטנטין קרמנליס (שסירב מפני שהמלך הגולה של יוון, קונסטנטינוס השני, קרוב משפחה וידידו של החתן, הוזמן כ"מלך של יוון"), ונשיא אירלנד, פטריק הילרי (שלו הומלץ על ידי ראש ממשלת אירלנד צ'ארלס הוהי לא להשתתף בגלל המחלוקת על מעמדה של צפון אירלנד). הגברת הראשונה ננסי רייגן ייצגה את ארצות הברית בחתונה. בזמן שנשיא גמביה דאודה ג'ווארה השתתף בחתונה, המפלגה המהפכנית הסוציאליסטית של גמביה ניסתה לבצע הפיכה בארץ הולדתו. בין יתר המוזמנים היו חברים של בני הזוג והכלה הזמינה את צוות הגן בו עבדה לחתונה. ספייק מיליגן והארי סיקומב היו בין הבדרנים שהוזמנו לטקס על ידי הנסיך מוויילס.
קבלת הפנים
בני הזוג ו-120 אורחים חזרו לארמון בקינגהאם לקבלת פנים לאחר הטקס. דיאנה וצ'ארלס הופיעו בהופעה מסורתית במרפסת של ארמון בקינגהאם בשעה 13:10, ושימחו את הקהל כשהתנשקו, בכך יזמו את המסורת של לנשק את הכלה במרפסת. במהלך הלילה הוצגו זיקוקים מעל הייד פארק ו-100 משואות הודלקו ברחבי הארץ כדי לחגוג את החתונה המלכותית.
עוגות החתונה
לזוג היו 27 עוגות חתונה. חיל הים סיפק את עוגת החתונה הרשמית. דייוויד אייברי, אופה ראשי בבית הספר לבישול של הצי המלכותי בצ'טהם קנט, הכין את העוגה במשך 14 שבועות. הם הכינו שתי עוגות זהות למקרה שאחת תינזק. סמל הנסיך מוויילס והסמל של משפחת ספנסר שימשו לקישוט של עוגת הפירות השכבתית בגובה מטר וחצי ששקלה 225 פאונד. עוגת החתונה הנוספת של בני הזוג נוצרה על ידי השף קונדיטור הבלגי SG Sender, שהיה ידוע בתור "העוגה למלכים". עוגת חתונה נוספת נוצרה על ידי השף ניקולס לודג'; השף ניקולס הכין בעבר את עוגת יום ההולדת ה-80 של המלכה האם וגם היה זה שיצר את עוגת ההטבלה לנסיך הארי. פרוסה מעוגת החתונה של בני הזוג נמכרה מאוחר יותר על ידי Julien's Auctions ב-2018 ונמכרה על פי הערכות בין 800-1,200 דולר. נתח נוסף נמכר ב-1,850 ליש"ט (2,565 דולר) במכירה פומבית של 2021.
מתנות
בני הזוג קיבלו מתנות מגורמים זרים, כולל "קערת זכוכית חרוטה של Steuben עשויה מפורצלן בעבודת יד מאת בוהם" מארצות הברית, סט רהיטים עתיקים מאת רוברט בייטמן הקנדי עבור הנסיך צ'ארלס, יחד עם "סיכה גדולה של זהב, יהלומים ופלטינה" לדיאנה מקנדה, מגשי כסף מאוסטרליה בעבודת יד, "שטיח צמר רחב" מניו זילנד, "שעון יהלומים וספיר תואם, צמיד, תליון, טבעת ועגילים" מבית נסיך הכתר של ערב הסעודית, ו"ציור שמן קטן של האמן האמריקאי הנרי קולר מהנסיך צ'ארלס מנגן פולו", ושעון בסגנון ארט דקו של המעצב הראשי של קרטייה, דניאל צ'אקינוט. המועצה המחוזית של אדינבורו הייתה בין הארגונים שתרמו תרומה לצדקה לכבוד חתונתם של בני הזוג ותרמה 92,500 דולר לקרן Thistle, "ארגון צדקה לנכים". מועצת מנצ'סטר רבתי הציעה התמחות בהנדסה למספר קטן של צעירים מובטלים, ואוניברסיטת קיימברידג' שלחה "עותק חלופי של הנוסע האנגלי השלם" מאת רוברט סנדרס. חברת Worshipful of Glovers מלונדון הציגה לבני הזוג כפפות עשויות עור, משי וכותנה. מספר מתנות אלו הוצגו בארמון סנט ג'יימס בין 5 באוגוסט ל-4 באוקטובר 1981 אז חזר הזוג מירח הדבש.
התעניינות ציבורית ותקשורתית
על פי ההערכות, 750 מיליון איש צפו בטקס ברחבי העולם, והנתון הזה עלה לכאורה למיליארד עם הוספת קהל הרדיו, אם כי אין אמצעים לאמת את הנתונים הללו. 28.4 מיליון צפו באירוע ב-BBC וב-ITV בבריטניה. אנג'לה ריפון, פיטר וודס, טום פלמינג, ווינפורד ווהן-תומאס, רולף האריס וטרי ווגאן סיפקו את הסיקור ל-BBC בטלוויזיה וברדיו. הסיקור של BBC Two תוכנן למשוך צופים לקויי שמיעה על ידי אספקת כתוביות, מה שסימן את "היציאה הגדולה הראשונה למערכת Palantype". האירוע שודר ב-50 מדינות כאשר קרוב ל-100 חברות טלוויזיה סיקרו אותו. בבריטניה, הרשת הלאומית דיווחה על עלייה עצומה בביקוש לחשמל לאחר הטקס. טקס החתונה התקבל בחיוב בציבור, ולפי ה"ניו יורק טיימס" סימל את "המשכיות המלוכה" בבריטניה. מספר טקסים ומסיבות נערכו במקומות שונים על ידי הציבור כדי לחגוג את המאורע ברחבי הממלכה המאוחדת. 600,000 איש עמדו ברחובות לונדון כדי לצפות בטקס, וההערכה היא שכ-10 מיליון איש השתתפו במסיבות הרחוב. החתונה שודרה בהרחבה בטלוויזיה וברדיו במדינות רבות, וערוצי חדשות סיקרו את הטקס בשפות שונות. המשורר חתן פרס הממלכה המאוחדת ג'ון בט'מן פרסם שיר לכבוד הזוג.
ירח הדבש
שלט "Just Married" הוצמד לכרכרה על ידי הנסיכים אנדרו ואדוארד, אחיו של צ'ארלס. הזוג הוסע בכרכרה מעל גשר וסטמינסטר על מנת לתפוס את הרכבת מתחנת ווטרלו לרומזי בהמפשייר כדי להתחיל את ירח הדבש שלהם. הזוג יצא מתחנת ווטרלו ברכבת המלכותית הבריטית + 975025 קרוליין. הם נסעו לברודלנד, שם בילו הוריו של הנסיך צ'ארלס את ליל הכלולות שלהם בשנת 1947. הם שהו שם שלושה ימים, ואז טסו לגיברלטר, שם עלו על היאכטה המלכותית בריטניה לשייט בן אחד עשר ימים בים התיכון, בביקור בתוניסיה, סרדיניה, יוון ומצרים. אחר כך הם טסו לסקוטלנד, שם התאספו שאר בני משפחת המלוכה בטירת בלמורל, ובילו בבקתת ציד באחוזה. במהלך אותה תקופה ניתנה לעיתונות הזדמנות מסודרת לצלם.
קישורים חיצוניים
- היום - "חתונת המאה", דבר, 29 ביולי 1981; המשך
- צ'ארלס ודיאנה - נשואים, דבר, 30 ביולי 1981; המשך
הערות שוליים
- ^ BBC One - The Royal Wedding of HRH The Prince of Wales and the Lady Diana Spencer, BBC (באנגלית)
- ^ Condé Nast, Inside Princess Diana’s Royal Wedding Fairy Tale, Vanity Fair, 18 באפריל 2018 (באנגלית)
- ^ Jr, Leonard Downie (1981-07-26). "The Royal Wedding". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-10-18.
חתונת הנסיך צ'ארלס וליידי דיאנה ספנסר38207781Q1094155