חצ'קר
חצ'קר (בארמנית: խաչքար, צלב אבן; חַצ' – צלב, קַר – אבן) הוא מצבת זיכרון מגולפת שבמרכזה סימן הצלב מוקף בעיטורים. החצ'קר ייחודי לארמנים ומסמל את הזהות הלאומית והדתית הארמנית.
מאפיינים צורניים ורעיוניים
החצ'קר הוא לוח אבן מלבני המציג במרכזו, בתוך גומחה ממוסגרת, תגליף של הצלב הארמני. צלב זה מאופיין בהתפצלות כל אחת מזרועותיו בקצותיהן לשניים, המסתיימים בפרחים מסוגננים. בחלקו התחתון של לוח החצ'קר, מתחת לצלב, מגולף עיגול, המתפתח במקרים רבים לשוֹשֶנֶת (Rosette).[1] במקרים רבים סותת, או נוסף, מעין כרכוב בחלקו העליון של לוח החצ'קר. חלקי הלוח מעוטרים בדימויים צמחיים, בהם גבעולים ועלים, רימונים וענבים, וכן בצורות גאומטריות וברצועות משתרגות לאין-סוף. יש חצ'קרים נושאי כתובות ויש כאלה שבהם גולפו אישים מהתנ"ך ודמויות קדושים נוצרים. חזיתו של לוח החצ'קר פונה למערב ותחתיתו מונחת על גבי אדן. החצ'קרים מוצבים כמעט תמיד מחוץ למבנים סגורים.
החצ'קרים העתיקים סותתו באבן מקומית, טוף געשי או בזלת, המסלע הנפוץ בחבלי ארמניה ההיסטורית. התצורה הכללית של רבבות החצ'קרים המוכרים דוֹמָה, אך אין בהם שניים זהים. כמו כן ניכרים הבדלים סגנוניים בין חצ'קרים מתקופות שונות.
רוב החצ'קרים הארמנים ההיסטוריים אינם קרוסיפיקסים, שכן ההשקפה הכריסטולוגית בנצרות הארמנית מדגישה את טבעו האלילי של אותו האיש. הצלב הארמני הוא דימוי של "עץ החיים" (אנ') ככוח מחייה ומְחדֵש.
החצ'קרים שבהם מתוארת דמות אותו האיש הצלוב מופיעים רק מסוף המאה ה-13 והם מיוחסים להשפעה לטינית. חצ'קרים מטיפוס זה נקראים "אמנפּר'קיץ'" (Amenaprkich, בארמנית: Ամէնափրկիչ, "מושיע הכול").[2]
החצ'קרים נוצרו לגאולת נשמתם של בני האדם, חיים ומתים כאחד, והם מוצבים על פי רוב באתרי קבורה. יש חצ'קרים שהוגשו כמנחות ונקבעו בקירות של מנזרים וכנסיות, יש חצ'קרים שהוקמו לציון ניצחון צבאי או לייסוד כנסייה ויש שנוצרו לשמש כסגולה בפני אסונות טבע. החצ'קרים נגישים לכול מעצם הצבתם בשטחים פתוחים.
היסטוריה ותפוצה
צלבי אבן נוצרו בארמניה עוד במאה ה-4, שבה אומצה הנצרות כדת הממלכה, אך אלה גסים למראה. יצירת חצ'קרים הוגבלה בתקופת הכיבוש הערבי. החצ'קרים המפותחים הראשונים מופיעים במאה ה-9, בתקופת התחייה של הממלכה הבגרטונית הארמנית (אנ'). יצירת חצ'קרים שגשגה במאות ה-12 עד ה-14, ומאז חלה בה ירידה. במאות ה-16 וה-17 ניכרת התעוררות בהקמת חצ'קרים. מסורת יצירתם נמשכת גם בהווה, בעיקר כאנדרטות זיכרון לרצח העם הארמני, שחלקן מוצבות במקומות ברחבי תבל.
החצ'קרים נמצאים ביישובים ובבתי קברות עתיקים, בצומתי דרכים וברום גבעות, סמוך לנהרות ולגשרים ובמתחמי מנזרים וכנסיות. תפוצתם העיקרית של החצ'קרים היא ברמות ארמניה, בגבולות ארמניה, גאורגיה, מזרח טורקיה, אזרבייג'ן ואיראן, במרחבים שבהם השתרעה ארמניה ההיסטורית. חצ'קרים נוצרו גם במרכזי הפזורה הארמנית וניתן למצוא כאלה בצפון הקווקז, על גדות הוולגה, בקרים, במולדובה ובקרפטים כמו גם בסוריה ובארץ ישראל.[3] בדורות האחרונים חוזרים ויוצרים חצ'קרים חדשים בדגמים המסורתיים באבן המצויה במקומותיהם. רובם משמשים כאנדרטות לרצח העם הארמני.
החצ'קרים באתריהם ההיסטוריים בגבולות טורקיה נהרסו מאז הטבח בארמנים, וברובם לא תועדו. בשנים 1998–2005 בוצע הרס מקיף במצבות בית הקברות הארמני סמוך לג'ולפה (אנ') בנחצ'יבאן שבאזרבייג'ן.[4] הריכוז הגדול ביותר של חצ'קרים נמצא בבית הקברות נוראדוס (אנ'), ממערב לימת סוואן.
מתוך הכרה בתפקיד שממלאים החצ'קרים בתרבות הארמנית נכללים מאפייניהם, בעיקר הסִמליות הטבועה בהם, מאז 2010 ברשימת מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו.[5]
גלריה
-
-
אחד משני חצ'קרים שהוצבו בקדמת שער הכנסייה במנזר הרארטסין (Haghartsin), המאה ה-13 (השני נמצא באוספי אוניברסיטת ירוואן) -
חצ'קרים מהמאה ה-16 שהועברו מבית הקברות בג'ולפה (אנ') לאצ'מיאדזין, מושב הקתוליקוס של הכנסייה האפוסטולית הארמנית
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מבחר תצלומי חצ'קרים מתקופות וממקומות שונים
סיור בין מצבות החצ'קר בבית הקברות נוראדוס (אנ'), ארמניה, בהדרכת יסכה הרני, 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- אלינער ברקת, האהבה לאבן: תרבות החצ'קרים בארמניה, באתר nrg, 22 בדצמבר 2008; "ארמניה שבלב (פרק ג'): האהבה לאבן", 2014
- החצ'קר הארמני, מקורותיו ומרכיביו (באנגלית)
- על החצ'קרים הארמנים באתר אונסק"ו (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חוקרים מייחסים דימויים מסוימים בחצ'קר הארמני למסורות קדם-נוצריות, בהם העיגול, שהוא סמל הפרוהר הזורואסטרי
- ^ חצ'קר מסוג זה, המתוארך ל-1440, מצוי בקתדרלת יעקב הקדוש, הרובע הארמני בירושלים; ראה כאן
- ^ חצ'קרים למיניהם מצויים בקתדרלת יעקב הקדוש, ברובע הארמני בירושלים; חצ'קר מודרני הוצב ב-2014 בחצר הכנסייה הארמנית בחיפה
- ^ על ההרס בג'ולפה ראה כאן
- ^ החלטת הוועדה הבין-ממשלתית מס' 5.COM 6.1 (באנגלית)
35153843חצ'קר