חג ההודיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חנינת תרנגול הודו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חג ההודיהאנגלית: Thanksgiving Day) הוא חג אזרחי הנהוג בצפון אמריקה, שבו מבטאים אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית לא-לוהים.

בארצות הברית נחוג החג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, על פי מועד שנקבע בארצות הברית בשנת 1941 בהחלטה מיוחדת של הקונגרס ובחתימתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט. בקנדה הוא נחוג ביום שני השני של חודש אוקטובר.

בארצות הברית

תרנגול הודו צלוי בתנור
ארוחת ערב אמריקאית מסורתית לחג ההודיה

מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים; הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהילידים האמריקאים (אינדיאנים), החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי.

חנינת תרנגול הודו

במסגרת חג זה מתרחשת בנוסף חנינה נשיאותית המכונה "חנינת תרנגול ההודו" בה מעניק נשיא ארצות הברית "חנינה" לתרנגול הודו לרגל החג, ובכך מציל אותו ממוות.

מקורה של המסורת במנהגם של אנשי התאחדות ההודו ומועצת הלול והביצים בארצות הברית להעניק מדי שנה תרנגול חי לנשיא, לצורך הגשתו בארוחת חג ההודיה. תחילתו של מנהג זה בימי כהונתו של הנשיא הארי טרומן.

הנשיא הראשון שידוע ששחרר את התרנגול שהוענק לו היה ג'ון קנדי, שעשה זאת באופן ספונטני ולא רשמי כשאמר "בואו פשוט נשמור אותו". הנשיא שהחל את מסורת החנינה הנשיאותית היה ג'ורג' בוש האב. "הוא לא יסיים על שולחן ארוחת הערב של אף אחד, לא הבחור הזה", אמר בוש על התרנגול שהוענק לו ב-1989. מאז העניקו כל נשיאי ארצות הברית חנינות רשמיות לתרנגולים שניתנו להם. החנינה ניתנת בטקס הנערך בגן הוורדים של הבית הלבן, במהלכו נוהגים הנשיאים להשמיע הערות מבודחות.

בטקס החנינה משתתפים בכל שנה שני תרנגולים, למקרה שאחד מהם לא יוכל "למלא את חובותיו", ושניהם זוכים לחנינה. בעבר נשלחו התרנגולים המשוחררים לחווה בווירג'יניה, ולאחר מכן לדיסנילנד או לדיסניוורלד, שם שימשו אורחי כבוד בתהלוכת חג ההודיה. התרנגולים המיועדים לחנינה מאומנים לעמוד ברעשים חזקים ובהבזקי מצלמות כדי שיוכלו להשתתף בטקס. מאחר שהם מגודלים באותם תנאים כמו התרנגולים המיועדים לשחיטה, בדרך כלל הם אינם מאריכים ימים לאחר שחרורם.

בקנדה

החל משנת 1879 החג מצוין גם בקנדה באופן קבוע. לאורך השנים חלו שינויים במועדי החג, ובשנת 1957 נקבע רשמית להיות ביום שני השני של חודש אוקטובר. התאריך נקבע לזמן זה הואיל וזהו זמן סיום הבשלת היבולים והקציר בקנדה, שעקב שעות האור הארוכות בקיץ מבשילים בה היבולים מוקדם יחסית למדינות דרומיות יותר, וגם עקב הקירבה לתאריך גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (12 באוקטובר 1492).

חג ההודיה הוא יום שבתון פדרלי לעובדים הפדרליים, וכן יום שבתון כללי מוכרז בחוק ברוב הפרובינציות והטריטוריות (להוציא ניופאונדלנד ולברדור, נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד).

מנהגי החג

סעודת החג מהווה את מוקד החג. זוהי ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים. אוכלים בה בעיקר תרנגול הודו צלוי, ולכן מכונה החג גם "יום תרנגול ההודו". מעריכים כי כ-45 מיליון תרנגולי הודו נאכלים בארצות הברית ביום זה, אם כי יש הסוברים שהערכות אלה מוגזמות.[1]

המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה. זאת אף על פי שהמאכלים הללו (בהם תרנגול ההודו) לא נאכלו בסעודה הראשונה.

יהודים בחג ההודיה

מרבית יהודי ארצות הברית נוהגים לחגוג את חג ההודיה, שכן הוא אינו חג בעל אופי דתי-נוצרי. ישנם רבנים אורתודוקסים רבים שמאשרים ואף ממליצים ליהודים לחגוג את חג ההודיה, אולם ישנם גם רבנים שמתנגדים, משום "חוקות הגויים".[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23549828חג ההודיה