הרב חנוך זונדל גרוסברג
הרב חנוך זונדל גרוסברג (תרס"ד, 1904 - י"ג באדר תשל"ז, 3 במרץ 1977) היה מחבר תורני. חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית ואוצר הפוסקים.
קורותיו
נולד בירושלים לר' דובער, תלמידו של הרב יהושע ליב דיסקין, ולאיטה בת הרב אליהו יסילביץ מהורודנא. בגיל חמש התייתם מאמו.
למד ב"ישיבת מדרש בני ציון" וישיבת עץ חיים, שם נקשר לרב איסר זלמן מלצר. הוסמך להוראה על ידי הראי"ה קוק, הרב חיים זוננפלד, הרב שמשון אהרן פולונסקי ועוד. ספריו זכו להסכמות מרבני ירושלים מכל החוגים: הרבנים הראשיים לדורותיהם לצד רבני העדה החרדית.
התמסר בעיקר ללימוד מצוות התלויות בארץ, ואגב כך עמד בקשר עם החזון איש. היה חבר בוועדה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית לישראל, ותמך בהיתר המכירה[1].
נשא את בת הרב נטע צבי וייס.
התגורר בעיר העתיקה, והחל משנת תש"ח בשכונת קטמון.
בשנת תשל"ה (1975) הוענק לו תואר יקיר ירושלים. על שמו רחוב בשכונת תל ארזה בירושלים.
ספריו
- תורת השמיטה (מהדורה ראשונה תרצ"ח) על הלכות שמיטה.
- המעשר והתרומה (תרצ"ט ומהדורה מתוקנת תשי"ח) על הלכות תרומות ומעשרות.
- נטע הילולים על הלכות ערלה ונטע רבעי.
- חוקות שדה (תש"ך) - על הלכות כלאים.
ספריו אלה מצוטטים רבות בין העוסקים במצוות התלויות בארץ.
- המעשר והתרומה הלכות תרומות ומעשרות הנוהגות בזמן הזה.
- אגרת הפורים על המעבר מעיר מוקפת חומה לשאינה מוקפת חומה והשלכותיו על הלכות פורים. במהדורה נוספת, תחת השם "אגרת הפורים השנית" (תשל"ו), נוספו גם דיני פורים משולש וערב פסח שחל בשבת.
- זר התורה (תשכ"ד) - הלכות קריאת התורה
- חיי חנוך (תשל"ב) - רעיונות על פרשיות השבוע, שרשם מדי מוצאי שבת ממה שהתחדש לו בשבת. כמה מפירושיו שולבו בפירוש דעת מקרא
- חזון ישעיהו (תש"ל) - חידושים על התנ"ך.
- יד השל"ה (תש"ל) - ליקוט מפירושי השל"ה על התנ"ך.
- חזון למועד (תשל"ה) - הלכות אבלות
- חזון ציון - הגהות על הש"ס (בכתב יד שטרם נדפס)
מלבד כתביו, השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית (כרכים א-ו) ואוצר הפוסקים על שולחן ערוך אבן העזר. בנוסף, ערך את הגהות החתם סופר על שולחן ערוך אורח חיים שנדפסו, לצד אחרונים נוספים, בספר זר השולחן (לוין-אפשטיין תשי"ז).
ספרי הלכה נוספים שחיבר כבר בגיל 19 נותרו בכתב יד ואבדו עם כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים בתש"ח.
קונטרסים ומאמרים
הרב גרוסברג פרסם סדרת מאמרים נוספים, חלקם כקונטרס שהדפיס וחלקם כמאמרים בביטאונים תורניים מכל החוגים הדתיים, כמו נועם, כרם ציון, המעיין, אור תורה, התורה והמדינה, שנה בשנה, שמעתין ועוד. רבים ממאמריו כונסו לאחר פטירתו בספר משנת חנוך (ירושלים תשס"ב).
מבין הקונטרסים:
דרישת צבי (תש"א) - דיני הרואה את ירושלים והמקדש וערי יהודה בחורבנם.
דובר מישרים (תשט"ז) לבירור והצדקת מנהג ארץ ישראל בעניין זמן צאת הכוכבים.
נבואה שעריך (תשכ"ח, בעקבות מלחמת ששת הימים) - דיני הכניסה להר הבית וכניסת כהנים לקבר רחל
לקריאה נוספת
ארחות חיים, מבוא לספר משנת חנוך, מאת הרב אהרן דב שאג, חתן הרב גרוסברג.
קישורים חיצוניים
- מקורות על מערת המכפלה, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ תורת השמיטה, עמ' מ; שנה בשנה, תשכ"ה, עמ' 147
