חלקת משפחת ז'בוטינסקי
.JPG)
חלקת משפחת ז'בוטינסקי היא חלקת קבורה ממלכתית שיועדה במיוחד עבור זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ליד חלקת גדולי האומה ובסמוך אל קברו של בנימין זאב הרצל.
נושא הבאת עצמותיו של ז'בוטינסקי, שנפטר ונקבר בארצות הברית בשנת 1940, היה שנוי במחלוקת בגלל היריבות הפוליטית שהייתה בינו ובין דוד בן-גוריון שהתנגד להבאת עצמותיו של ז'בוטינסקי לארץ. לאחר התערבותו של הנשיא יצחק בן צבי, טען כי רק לשני אישים שנקברו בחוץ לארץ ראוי הכבוד להיקבר בקבורה ממלכתית, והם: הרצל והברון רוטשילד.
הבאת עצמותיו התאפשרה רק לאחר פרישתו של בן-גוריון ב-1963 מן החיים הפוליטיים. בתאריך 15 במרץ 1963 החליטה הממשלה בראשותו של לוי אשכול לאפשר את הבאת עצמותיהם של ז'בוטינסקי ואשתו יוענה ז'בוטינסקי לארץ. בצוואתו ביקש ז'בוטינסקי שקבורתו מחדש בארץ תיעשה על ידי הממשלה היהודית הריבונית, ולבסוף ב-2 באפריל 1964 נענתה הממשלה לבקשת ז'בוטינסקי בצוואתו.
מיזם הבאת עצמותיו לקבורה נעשה על ידי משפחתו של ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית. שם המבצע להבאתו של ז'בוטינסקי נקרא בשם: "זאב ז'בוטינסקי חוזר למולדת".
חלקת הקבר שהייתה מחוץ לחלקת גדולי האומה נבחרה לצד שביל הגישה אל קברו של הרצל ומשקיפה אל בנייני יד ושם ובסמוך אל גן האומות בו שתולים עצים שניטעו בידי ראשי מדינות.
מסע ההלוויה החל בנמל התעופה בלוד ומשם המשיך אל רמת גן ואל תל אביב. הוא כלל הבאת חלקי אדמה מאתרים שונים כגון: הר ציון, הר הזיתים, ומקום קבורתם של שרה אהרונסון ויוסף טרומפלדור ושל חללי האצ"ל. ראש הממשלה לוי אשכול לא השתתף בטקס הלוויה עקב ביקור בצרפת אולם עבר על פני הארון בעת נחיתתו בפריז. נוכחותו בטקס של הנשיא זלמן שזר העניקה לאירוע גוון ממלכתי.
בשנת 1969 הובא לקבורה בצמוד אל קברם גם הבן ערי ז'בוטינסקי לאחר שתרם את גופתו למדע. בשנת 1978 נפטרה אשתו של ערי, אביבה, ונקברה לצדו.
לפני הקברים נמצאת רחבה ובה במה עבור נואמים.
לקריאה נוספת
- דורון בר, אידאולוגיה ונוף סמלי - קבורתם בשנית של אנשי שם יהודיים באדמת ארץ ישראל 1967-1904, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- כך קברו את ז'בוטינסקי, באתר הארץ, 13 במרץ 2002
- ארכיונים אישיים של זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו, באתר מכון ז'בוטינסקי
24493598חלקת משפחת ז'בוטינסקי