רבי חיים אבן חביב
| למד ב | תלמוד, הלכה |
|---|---|
| מקום מגורים | פורטוגל, פאס |
רבי חיים אבן חביב היה מחכמי פורטוגל במאה ה-15. בשנת 1497, עם גירוש פורטוגל, היגר אל העיר פאס שבמרוקו. בשנת ה'רס"ה השלים את החיבור "ספר הבתים", בו מלאכת איסוף וסידור של אלפים מתשובות הרשב"א, לפי הנושאים שבהם הן עוסקות, הספר לא נדפס.
תולדות חייו ויצירתו
רבי חיים נולד לרבי משה אבן חביב. יש הסבורים כי אביו הוא רבי משה בן שם טוב אבן חביב, מחבר פורה בנושאי פילוסופיה, שירה ודקדוק עברי.[1] כנראה בעת גירוש פורטוגל הוא קידש שם שמים בעמידתו האיתנה על הנאמנות לדת היהודית, לנוכח מעשי הכפייה וההרג שביצעו השלטונות במקום.[2] הוא חתם את "ספר הבתים" שסידר, בחרוז: ”הברכים אשר לא כרעו לבעל והאש והעצים סביב, הצעיר חיים בן לאדוני הר"ר משה ן' חביב זלה"ה”.[3][4]
ספר הבתים
ערך מורחב – שו"ת הרשב"א
עם גירוש פורטוגל, בשנת ה'רנ"ז (1497), היגר אל העיר פאס שבמרוקו ונמנה עם חכמי המקום. הוא שקד שם על איסוף וסידור שאלות ותשובות הרשב"א, הנחשבות ליסוד בפסיקה ההלכתית. עלה בידו לקבץ ולסדר לראשונה כ-3000 תשובות אל תוך ספר בן שני כרכים גדולים הנחשב במשך מאות שנים לקובץ תשובות הרשב"א הגדול ביותר. את שם הספר קרא "ספר הבתים", משום שאת התשובות סידר לפי "בתים", כאשר כל בית מציין נושא הלכתי ראשי המכיל את כלל התשובות העוסקות באותו נושא. החלק הראשון מכיל עשרים ותשעה בתים[5] והחלק השני עשרים וחמישה. את המלאכה סיים בי"ב בניסן ה'רס"ה (1505).[4]
בחתימת הספר הוא כותב על גודל טרחתו בחיבור הספר: ”יגיע יראה ירצה לפני אלי"נו שבשמים מיעוט חלבי ודמי שנתמעט בחיבורו ובכתיבתו, כחלב ודם הנקרב על גבי המזבח ביום המשח אותו.” והוסיף תפילה שייפקד בבנים זכרים: ”אנא אלי זכרני בבנים זכרים עוסקים בתורה לעבודתך”.[4] מפעלו זה נזכר לשבח על ידי אחד ממגורשי ספרד שבאו לפאס, המקובל וההיסטוריון רבי אברהם אדרוטיל, בספרו "השלמות לספר הקבלה": ”הרב הגדול רבי שלמה ן' אדרת שעשה תורת הבית ועשה ספרים אחרים ושאלות ותשובות שהיו שואלים ממנו כל הארצות... והחכם הגדול רבי חיים אבן חביב שקידש השם בפורטוגאל קבצם, ויעש להם בתים, שהיו מפוזרים אחת הנה ואחת הנה, ישלם ה' פועלו.”[6]
החיד"א כתב על חשיבותו של הספר: ”והגם דרוב תשובות ספר הבתים נדפסו, אין ספק דגם בתשובות הנדפסות יהיה איזה שינוי לטובה או יותר באורך בספר הבתים הנזכר.”[7] הספר לא נדפס.
גלגוליו של כתב היד
כתב היד היה במרוקו עד המאה ה-18. עד אז עשו בו שימוש חכמי מרוקו, ומהם: רבי שמואל אבן דנאן, רבי מנחם סירירו, רבי יעקב אבן צור וכן השד"ר ששהה תקופה ממושכת במרוקו רבי חיים יעקב.[8] רבי מתתיה סירירו כותב לרבי יוסף חיים בן סאמון, שהתעניין אצלו על קניית כתבי יד מאוצרות משפחת סירירו, כי בשנת ה'תקט"ז, לאחר מאמצים מרובים, מצא יחד עם רבי משה נגארה את כתב היד בפאס.[9] כך במהלך אמצע המאה ה-18 הובא הספר לליבורנו, וכפי שכותב רבי יוסף חיים בן סאמון: ”ובשנה זו ה'תקל"ז בא לידי ספר הבתים להרשב"א ז"ל כ"י, מעיר מולדתי עיר פאס יע"א לעיר זו ליוורנו יע"א”.[10] הספר הובא גם לידי ידידו של בן סאמון, החיד"א שאף עשה בו שימוש רב.[11] במאה ה-19 הגיע הספר לידיו של רבי אליעזר אשכנזי מתוניס שתכנן להוציאו לאור.[12][9] לאחר מכן בא לידי רבי יהודה זרחיה אזולאי, שכתב שער לכתב היד וכלל בו ציטוטים שונים העוסקים בשבחיו של הרשב"א. בשנת ה'תרל"ה הוצע הספר למכירה על ידי אספנים שהוציאו את חידושי הר"ן על מסכת ראש השנה, מכתב יד שהיה בעזבונו של רבי יהודה זרחיה אזולאי.[13] משם הספר עבר לחכמי ירושלים שמכרו אותו לאוצר המקטלג זוסמן יעבץ (אביו של זאב יעבץ).[1] כיום הספר נמצא בספריה הבודלייאנית.
פירושים על נ"ך
החוקר הרב יעקב משה טולידאנו העיד כי ראה פירושים שונים על נ"ך מרבי חיים אבן חביב שהועתקו על ידי רבי יהודה בן רבי מאיר טולידאנו, בשנת ה'תק"ע בערך.[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ערך על רבי חיים אבן חביב באתר: encyclopedia.com (אנ') (באנגלית)
- החיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים ב קלא, ערך: ספר הבתים באתר: ספריא.
- ספר הבתים - שו"ת הרשב"א ערוך בידי רבי חיים אבן חביב באתר: DIGTAL BODLEIAN.
- שמחה עמנואל, כתבי היד של תשובות הרשב"א שבידי חכמי המאות החמש עשרה והתשע עשרה, עמ' 32 - 42, JSIJ.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמוד 86, באתר היברובוקס.
- ^ ראו להלן ציטוט דברי רבי אברהם אדרוטיל.
- ^ החיד"א בשם הגדולים, מערכת ספרים אות ב, ערך: "ספר הבתים" (אות קלא).
- ^ 4.0 4.1 4.2 "דברי הסיום בספר הבתים" באתר: DIGTAL BODLEIAN.
- ^ החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים, סוף אות ב, ערך: ספר הבתים, כתב כי החלק הראשון מכיל עשרים ותשעה בתים. כיום כתב היד נחסר ומצויים בו עשרים ושמונה בתים, ואכן במפתחות הספר מופיע הבית העשרים ותשעה.
- ^ ראו: השלמת ספר הקבלה, תצ' 7, עמ' 5 ב, באתר: הספרייה הלאומית. וראו גם בנדפס רבי אברהם אדרוטיל, "סדר הקבלה לר' אברהם בר' שלמה" בתוך: נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, חלק א עמוד 105, באתר היברובוקס. העיר החוקר רבי יעקב משה טולידאנו, בספרו נר המערב, בהפניה שבהערה[1], כי בנדפס נכתב בטעות "לוי אבן חביב" במקום "חיים אבן חביב". אכן צדק טולידאנו ובכתב היד של הספר מופיע השם "חיים אבן חביב".
- ^ ראו קישור להלן, בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ 8.0 8.1 ראו שמחה עמנואל, "כתבי היד של תשובות הרשב"א שבידי חכמי המאות החמש עשרה-התשע עשרה", עמ' 32 - 42, קובץ PDF בפרק קישורים חיצוניים.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 יעקב משה טולידאנו, חלקים מנר המערב חלק ב, בתוך: מקבציאל לח, עמ' תתכח, ירושלים, תשע"ב.
- ^ רבי יוסף בן סאמון, עדות ביהוסף ב, סימן ב, דף ג ע"ג וע"ד, ליבורנו תק"ס.
- ^ בספר שם הגדולים (ראו קישור בפרק "לקריאה נוספת"): ”ושמעתי שבעיר פיס ימצאו שם שו"ת הרשב"א כתיבת יד קראו בשמותם ספר הבתים, ועתה זכיתי לראותו...”. וראו עוד מחזיק ברכה אורח חיים רצב ב, יורה דעה כח יג, שיורי ברכה יורה דעה רמד א, חיים שאל ב. וראו עוד בהפניה שבהערה.[8]
- ^ כך כתב בהקדמתו ל: אברהם בקראט, ספר הזיכרון, ליבורנו, תר"ה: ”ס' הבתים להרשב"א שני חלקים, אם כי נדפס כבר רובו גם מיעוטו טוב, ואף גם זאת כי הבית חזה סדרים לו... וכפי ההלכות... עשה לו בתים... כי בבית הזה נאספו כל עדרי תשובות הרב המחבר אשר הם בהלכה אחת לבדנה... וישם עדר עדר לבדו, ובנקל ימצא בו הקורא מבוקשו ועד מהרה יפיק רצונו.”
- ^ ראו רשימה שבסוף חידושי הר"ן על מסכת ראש השנה, ירושלים, ה'תרל"ה. על פי טולידאנו שבהערה[9].
34911789חיים אבן חביב