חזית הפעולה האסלאמית
| מדינה | ירדן |
|---|---|
| מיקום במפה הפוליטית | ימין עד ימין רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | האחים המוסלמים |
| צבעים רשמיים | ירוק |
"חזית הפעולה האסלאמית" (בערבית: جبهة العمل الإسلامي) היא מפלגת האופוזיציה המרכזית בירדן. המפלגה דוגלת באידאולוגיה של "האחים המוסלמים".
הרקע להקמת המפלגה
ארגון "האחים המוסלמים" החל לפעול בירדן בשנת 1945. הארגון זכה לברכתו של עבדאללה הראשון, מלך ירדן, שהיה אורח הכבוד בטקס פתיחת משרדיו בעמאן, ולחסותו. מאז הבחירות בשנת 1954 היו לארגון נציגים בבית הנבחרים, ופעילים בארגון, כמו אסרואק פרחאן וכאמל אל שריף, קיבלו משרות ממשלתיות. בשנת 1957, כאשר המפלגות הוצאו אל מחוץ לחוק, הארגון המשיך לפעול באופן חוקי, מכיוון שנחשב לארגון חברתי ולא למפלגה.
לאחר האיסור על פעילות מפלגתית, החלו רופאים, עורכי דין, מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים להתארגן באגודות מקצועיות. רוב בעלי המקצועות החופשיים היו פלסטינים מהגדה המערבית, ובין פעיליהן המרכזיים אפשר היה למצוא את יוצאי המפלגות (שהוצאו מחוץ לחוק), שבעצם השתמשו באגודות ככלי לפעילות פוליטית.
בשנות ה-70 קמה התארגנות-על של האיגודים המקצועיים בשם את "הליכוד המקצועי" ("אל תג'מע אל מהני") אשר על אף היותה מסגרת מקצועית, הייתה למעשה הגוף הפוליטי הפעיל היחיד במדינה. בשנות ה-80 התרחב גוף זה וכונה "מועצת האגודות המקצועיות". עיקר הפעילות הפוליטית של האיגודים המקצועיים הייתה אופוזיציונית. הם הרבו לבקר את מדיניות הממשלה בנושאי פנים וחוץ, ועסקו רבות בתעמולה אנטי-ישראלית ואנטי-אמריקנית.
ייסוד מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית"
בשנת 1991 נכתבה בירדן אמנה לאומית, בה נקבע: ”שיטת הממשל בממלכה הירדנית ההאשמית היא מונרכיה פרלמנטרית העוברת בירושה. דבקות כל תושבי ירדן בלגיטימיות שלה וכיבוד רוח החוקה ותוכנה יחזקו את האיחוד בין העם לבין הנהגתו. [...] ירדן היא מדינת חוק דמוקרטית.”
אמנה זו הפכה את השיטה הפוליטית בירדן לרב מפלגתית. בעקבותיה בוטל החוק האוסר פעילות מפלגתית, ובשנת 1992 נקבע חוק המסדיר את פעילות המפלגות במדינה. אחת המפלגות שנרשמו בעקבות החוק הייתה "חזית הפעולה האסלאמית", שהייתה מפלגתם של "האחים המוסלמים" בירדן.
ייצוג המפלגה בבחירות
בשנת 1989 קיבלה המפלגה 22 מקומות מתוך 80 בפרלמנט.
המפלגה ירדה ל-16 מקומות בשנת 1993, עקב תיקונים לחוק הבחירות שצמצמו את התמיכה בה.
לקראת הבחירות של שנת 1997 ביקשה המפלגה לבטל את התיקונים לחוק הבחירות, אך הממשלה לא עשתה זאת, ו"חזית הפעולה האסלאמית" החרימה את הבחירות באותה שנה. על אף החרם, חברים לשעבר במפלגה הציגו מועמדות, וארבעה מהם זכו להיבחר, כמו גם ארבעה מועמדים אסלאמים עצמאים נוספים.
בשנת 2003 זכתה המפלגה ב-20 מתוך 84 מקומות בפרלמנט.
בשנת 2007 זכתה המפלגה ב-6 מקומות בלבד בפרלמנט. המפלגה התלוננה על זיופים בבחירות. זמן קצר לפני כן החרימה המפלגה את הבחירות המוניציפליות בירדן.
בשנת 2010 בוצעו תיקונים נוספים לחוק הבחירות, והמפלגה החרימה שוב את הבחירות, בטענה שהחוק החדש נועד להעניק לה פחות קולות באזורים העירוניים. אחד מפעילי המפלגה, מוחמד קודה, נבחר לפרלמנט כמועמד עצמאי. מנהיג המפלגה, חמזה מנצור, אמר כי הפרלמנט החדש ”גרוע יותר מקודמו כי רבים ניצחו בזכות קשרי המשפחה שלהם ובכך שהוציאו כספים כדי לקנות קולות שהיו יכולים להינתן לעניים.” הוא האשים את הממונים על הבחירות בזיוף נתוני ההצבעה.[1]
עמדות המפלגה
המצע של המפלגה כולל סיסמאות על הצורך ברפורמה פוליטית וחוקתית, מתן חופש מלא להתאגדויות מקצועיות ופוליטיות והגדלת חופש הביטוי.
המפלגה התנגדה לתהליך השלום בין ירדן לישראל, ושואפת לבטל את ההסכם שנחתם בין המדינות. כמו כן התנגדה המפלגה למלחמת עיראק ולנוכחות צבא ארצות הברית בעיראק.
על אף האידאולוגיה של "האחים המוסלמים" השואפת להשליט את דת האסלאם בחוקה ובחיי החברה, מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" נוקטת בקו מתון יותר, בניסיון להשיג עוצמה פוליטית. ועמדותיה הן[2]:
- הבחנה בין המרחב הפוליטי למרחב הדתי. המפלגה משקיעה מאמצים במיסוד נוכחותה במרחב הפוליטי.
- הכרה בירדן כמדינת לאום לגיטימית. המפלגה הכירה בלגיטימיות של המונרכיה ההאשמית והגנה בניסוחים אסלאמיים על קיומה.
- נטישת היעד המהפכני של החלפת המשטר ב"מדינה אסלאמית" ("דאוולה אסלאמיה"), לטובת אסטרטגיות של רפורמה חוקתית, המכירות בסטטוס קוו החוקתי כבסיס הפעולה החוקי והמעשי של הפעילות הפוליטית. (תנועת "האחים המוסלמים" נבדלת ממפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" בנקודה זו.)
מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" יחד עם "האחים המוסלמים" בירדן נטלו חלק בעימותים בירדן בשנת 2011. באחת ההפגנות שנערכה באירביד במרץ 2011 הביעו המפגינים תמיכה במהפכות של עמי תוניסיה, מצרים ולוב. המפקח הכללי של האחים המוסלמים בירדן, ד"ר המאם סעיד, קרא לבצע רפורמה במשטר הירדני ולהפוך את האסלאם לבסיס השלטון. המזכיר הכללי של "חזית הפעולה האסלאמית", זכי בני ארשיד, אמר כי הרפורמה היא הדרך היחידה שתאפשר את המשך קיומו של המשטר בירדן.[3]
בהפגנה נוספת בעמאן קראה התנועה להתפטרות ממשלתו של מערוף אל-בח'ית, ולהעמיד לדין את ראשי מנגנוני הביטחון על האלימות כלפי המפגינים. אל-בח'ית האשים את "חזית הפעולה האסלאמית" שהיא מקבלת הוראות מראשי "האחים המוסלמים" בסוריה ובמצרים. המפלגה הכחישה טענה זו, וכתגובה האשימה את אל-בח'ית בקשרים עם ישראל. (מערוף אל-בח'ית היה בעבר שגריר ירדן בישראל.)[4]
קשרים עם "האחים המוסלמים"
רבים בירדן מאשימים את המפלגה כי היא פועלת בתיאום עם תנועת החמאס, וכי היא "דואגת יותר לפלסטין מאשר לירדן". שירותי הביטחון הירדניים סבורים כי זכי בני ארשיד, המזכיר הכללי של המפלגה, הוא מקורבו של ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של החמאס, הנתון להשפעה חזקה של איראן. המפקח הכללי של המפלגה בירדן, סאלם אלפלאחאת, אישר את הזיקה בין הפלסטינים בגדה המערבית לבין הפלסטינים בירדן: ”אי אפשר לנתק את הקשר, מי שמאיים על פלסטין מאיים גם על ירדן.”[5]
למפלגה קשרים הדוקים עם תנועת "האחים המוסלמים" באזור החורן בסוריה, בין השאר בזכות הקירבה בין העיר אירביד בירדן, שבה יש בסיס תמיכה רחב ל"חזית הפעולה האסלאמית", ובין העיר דרעא שבסוריה, שבה פעילים האחים המוסלמים. הגבול המשותף בין סוריה לירדן שימש צינור עיקרי להעברת סיוע כספי, נשק ותחמושת לחברי תנועת "האחים המוסלמים" בזמן ההפגנות בסוריה (2011).[6]
שירותי הביטחון של ירדן עוצרים ומזמנים לחקירות את פעילי המפלגה לעיתים קרובות.
פעילים בולטים במפלגה
לית' שבילאת היה ראש אגודת המהנדסים וחבר פרלמנט מטעם "חזית הפעולה האסלאמית". הוא נעצר בידי שלטונות ירדן כמה פעמים. באחת הפעמים הוא הואשם, יחד עם פעיל אסלאמי בשם יעקוב קרש, בקשירת קשר להתנקש בחיי חוסיין, מלך ירדן, עקב חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. ברשותם נמצא מצבור נשק שהגיע, על פי החשד, מאיראן. שבילאת נדון למוות, אך קיבל חנינה מהמלך לאחר כמה חודשים. הוא הקים ארגון בשם "המרכז האנטי ציוני והאנטי גזעני", ונאבק נגד הכיבוש האמריקאי של עיראק. לאחר מותו של סדאם חוסיין הועלו האשמות נגד שבילאת שקיבל מחוסיין שוחד בשווי 15.5 מיליון טון נפט גולמי, בתמורה לתמיכה בו ובמשטרו.
זכי בני ארשיד הוא כיום המזכיר הכללי של המפלגה. סאלם אלפלאחאת הוא המפקח הכללי של המפלגה.
לקריאה נוספת
- "המזרח התיכון בימינו – ירדן: החיפוש אחר זהות", מאת חגי ארליך, יוסף נבו ומיכאל אפל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005. ניתן לקרוא מהדורה מקוונת כאן.
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, ירדן: נאמני המלך זכו ברוב מושבי הפרלמנט, באתר nrg, 10 באוקטובר 2010
- ^ מתוך הספר "להבין את האסלאמיזם" (בפורמט PDF), נכתב על ידי "קבוצת המשבר הבינלאומית", 2 במרץ 2005
- ^ מתוך אתר החדשות בערבית http://www.ikhwanjo.com - פורסם בתאריך 5/3/2011. אין קישור ישיר.
- ^ מתוך אתר החדשות בערבית http://www.ikhwanjo.com - פורסם בתאריך 27/3/2011. אין קישור ישיר.
- ^ יוני בן מנחם: הסכנה האסלאמית בירדן, 30 בספטמבר 2007
- ^ ד"ר יוחאי סלע: ההתקפה הצבאית על לוב והלקח לבשאר אל-אסד, 25 במרץ 2011
22823902חזית הפעולה האסלאמית