חושים בן דן
חוּשִׁים בֶּן דָּן היה בנו של דן, בן יעקב אבינו, כנזכר בתורה ”וּבְנֵי דָן חֻשִׁים”[1]. מבני בניו הידועים אנו מוצאים את אהליאב בן אחיסמך שיחד עם בצלאל בן אורי בן חור הקימו את המשכן[2] וכן את שמשון הגיבור שהיה משבט דן. בתלמוד[3] הובאו סיבות שונות מדוע נכתב בלשון רבים "ובני".
בחז"ל
מסופר במדרש שבזמן העימות בין יוסף שליט מצרים ואחיו שלא הכירוהו, צעק יהודה צעקה שנשמעה עד ארץ ישראל וחושים ששמע את הצעקה הצטרף לעזרתם של בני יעקב[4].
עוד מסופר כי בעת קבורתו של יעקב אבינו בא עשיו אחיו וערער על הזכות לקבור את יעקב במערת המכפלה, בעוד שאר בני יעקב טורחים בחיפוש שטר הקנין בו מכר עשיו את חלקו במערה ליעקב, ניגש חושים בן דן, שהיה כבד שמיעה, ולא הבין על מה המהומה ומדוע מתעכבת קבורת יעקב והוא מוטל בבזיון, וערף את ראשו של עשיו: ”חושים, בריה דדן, תמן הוה, ויקירן ליה אודניה. אמר להו 'מאי האי?', ואמרו ליה 'קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים'. אמר להו 'ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון?!', שקל קולפא, מחייה ארישיה”[5].
שמו
בספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק מ"ב נזכר בשם "שוחם". יש שביאר, שזה מן הלשונות המתחלפים כמו כבש וכשב[6]. אמנם יש שכתב, שהיו לדן שני בנים, חושים ושוחם, ולזה היו זכרים ולזה נקיבות, והתחתנו זה בזה ונקראת כל המשפחה על שם אחד[7].
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ג.
- ^ ראו למכסה עתיק לרב חיים קנייבסקי, פרשת כי תשא, בשם ספר אלדד הדני
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג עמוד ב'
- ^ ילקוט שמעוני, תורה, רמז קנ
- ^ מסכת סוטה, דף י"ג עמוד א'.
- ^ לקח טוב במדבר קלב, ב
- ^ פירושי רבי יהודה החסיד על ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ג
