חור (בן כלב)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בתנ"ך, חוּר הוא בן שבט יהודה, בנם של כלב בן חצרון ואפרת: ”וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר”[1].
לפי המדרש, חור היה בנם של כלב בן יפונה ומרים הנביאה[2] לפי יוסף בן מתתיהו חור היה בעלה של מרים, אחות משה.[3]
במלחמת עמלק עלו אהרן וחור יחד עם משה לראש ההר, ותמכו בידי משה כדי שיהיו נשואות למעלה בכל זמן המלחמה[4].
בשעה שמשה עלה להר סיני, מונה חור יחד עם אהרן להנהגת ישראל בינתיים[5]. במדרש מבואר שכאשר משה בושש לשוב, ביום ט"ז בתמוז ב'תמ"ח, העם ביקש ממנו לעשות עבורם את העגל וכאשר חור סירב הרגו אותו.
נכדו היה בצלאל בן אורי, בונה המשכן, כמבואר בתורה[6] ובדברי הימים[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "חור", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ דברי הימים א', ב', י"ט.
- ^ על פי פירוש רש"י (שמות, י"ז, י'). לפי רוב המפרשים "כלב בן יפונה" ו"כלב בן חצרון" הם איש אחד וכן "אפרת" היא מרים הנביאה. אך יש גמרא בירושלמי שממנה משמע שיש דעה שיש שני אנשים בשם כלב.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שלישי, פרק ב, פסקה ד, סעיף 54.
- ^ שמות, י"ז, י'-י"ב.
- ^ שמות, כ"ד, י"ד.
- ^ שמות, ל"א, ב'.
- ^ ב', כ'.
0חור (דמות מקראית)